לאחר אישור החוק לביטול עילת הסבירות בקריה התקיימה אמש (שני) - ואל תוך שעות הלילה - הערכת המצב בראשות הרמטכ"ל הרצי הלוי ומספר אלופים רלוונטים. בדיון עלה כי רמת הכשירות לא נפגעה כרגע, אבל התחזיות קודרות - אם המילואימניקים, בעיקר מחיל האוויר, יממשו את איומם. מולם ייערך קרב בלימה, שיכלול בעיקר את מפקדי הטייסות, שצריכים להחזיק חזק את הטייסות כשירות למלחמה.
הדיון בקריה התקיים לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו נועד עם הרמטכ"ל, לאחר שפגישתם נדחתה פעמיים. בפגישה הציג הלוי לראש הממשלה את תמונת המצב בצה"ל על רקע המשבר החמור הפוקד את הצבא והאיומים שלא להתייצב למילואים. הוא הזהיר מזליגת המחאה לשירות הקבע ואמר לנתניהו כי חובה להפסיק להתבטא נגד צה"ל ומשרתיו - בסדיר ובמילואים - משום שהתבטאויות אלה פוגעות בכשירותו של צה"ל ובלכידותו.
2 צפייה בגלריה
yk13520521
yk13520521
(צילום: דובר צה"ל)
היום למעשה נכנס צה"ל ליומו הראשון בעידן פוסט-צבא העם. נכון שהמודל הקודם נשחק בשנים האחרונות, כפי שהצבענו בשורה של פרסומים ב"ידיעות אחרונות" ו-ynet, אבל החל מהבוקר הצבא נכנס לארץ לא נודעת, נטולת הגדרה מובהקת, אבל די ברור שהיא מסוכנת מאוד.
שעות ספורות לאחר שעבר חוק ביטול עילת הסבירות התחילו מילואימניקים מצוותי אוויר לממש את האיום שלהם ופנו למפקדי הטייסות והודיעו שלא יתייצבו לאימונים. בשלב זה מדובר במספרים קטנים, בעוד הרוב המוחלט מבין מאות החותמים על מכתבי האזהרה עדיין לא מימש את האיום. כרגע נראה שהם נוהגים באחריות רבה לנוכח המשמעויות.
מפקדי הטייסות משוחחים עם אותם אנשי צוות אוויר ומסתייעים באנשי מילואים ותיקים, שמנהלים איתם שיחות על חשיבות השירות הפעיל במילואים. ובכל זאת, אנחנו עדיין רק בהתחלה: ניתן להעריך בזהירות כי החל מהיום יתווספו עוד רבים.
מולם כאמור ייערך קרב בלימה. זהו אתגר עצום ואותו ניסה הרמטכ"ל לשקף לראש הממשלה אתמול בפגישתם, שהתקיימה לאחר ההצבעה למרות בקשתו של הלוי. גם ראשי אגף המודיעין והמבצעים שנפגשו עם שרים בממשלה חזרו על המסר: השבר גם בצמרת הצבא גדול. מבחינתם המשבר הזה הוא בסדר גודל של ניהול מלחמה, לא פחות.
2 צפייה בגלריה
מליאת הכנסת
מליאת הכנסת
נפגש עם הלוי רק אחרי אישור החוק. נתניהו עם גלנט במליאה
(צילום: EPA/ABIR SULTAN)
בנוסף, באירוע כזה הם רגילים לקבל תמיכה מלאה מקודמיהם לתפקיד. כרגע לא רק שרובם לא מסייעים, מתברר שחלקם תומך באי-התייצבות ופועלים ממש נגדם. "במקום להיות לצידנו בעת משבר, הם מעודדים אי-התייצבות. זה בלתי נתפס", אמר אחד מהאלופים שחושש מסחף.
שר הביטחון יואב גלנט אמר אמש שאותם גנרלים לשעבר עשו מעשה מאוד מסוכן והפעילו את נשק יום הדין. ועל מה? מדינת ישראל יכולה להתקיים בלי צבא המילואים שלה? ובהקשר הזה הוא צודק. הצבא חייב היה להשאר מחוץ לאירוע כי את הנזק הזה לא ניתן יהיה לתקן. ובנוגע לדיונים הבלתי נגמרים על ההבדל בין אי-התייצבות לסרבנות, צריך לעשות סדר: בישראל 2023 כל מי שמתגייס הוא למעשה מתנדב. זאת לא באמת חובה.
מי שרוצה יודע להוציא פטור נפשי או אחר ואנחנו רואים קפיצה דרמטית בתחום הזה. שליש מהגברים לא מתגייסים ואצל הנשים הנתון עומד 45%, כאשר רוב מכריע של 80% מכלל הפטורים מתבסס על הצהרת דת. בהמשך, רק 5% מתנדבים למילואים ורק אחוז עושה זאת בפועל. כלומר: מתנדבים. זה בוודאי נכון למי שמתנדב לקרבי. לכן המונח הזה, כאילו הטייסים או אחרים הם מתנדבים, רלוונטי לכולם.
אולם מעכשיו, הרעיון של ערבות הדדית ולא שירות חובה שהחזיק את צה"ל פשוט נשבר. באגף כח אדם הכינו תוכנית לשירות דפרנציאלי עם תגמול משמעותי ללוחמים ואפשרות לשחרר חיילי מנהלה אחרי שנתיים לשוק העבודה. היה מי שחשש שזה יפרק את המודל של צבא העם, אבל נראה שאין צורך להמתין.
לא סתם נסראללה חגג אמש ודיבר על עליית ישראל על "נתיב לקריסה": יותר מ-20 שנה אחרי נאום קורי העכביש, מזכ"ל חיזבאללה לא ירה טיל אחד מהארסנל וכבר צה"ל מגיע למלחמה הבאה כשהוא מסוכסך, עצוב ומריר. ועם כל הביקורת המוצדקת על המילואימניקים שחצו את הגבול, האחריות תמיד מתחילה בראש, אצל המפקד. בספרי ההיסטוריה יזכרו את בנימין נתניהו כאדם שעשה רבות למען המדינה. הוא גם יירשם כמי שבמשמרת שלו, צה"ל הפך מקונצנזוס לאזור אסון.