החוק חוקק, השמש שוב זרחה, והיום תשעה באב. אני לא חסיד ההתלהמות המילולית. כינויי החורבן, מלחמות אחים ופטפוטי קץ הימים הם נשקם של החלשים. אין להם במה לשכנע. אז הם מהלכים אימים. ומרימים את הקול. מי שעוסק בלהחריש לך את האוזניים - לא באמת רוצה לשוחח.
אני צם היום מפני שבשבילי תשעה באב הוא יום של אבל לאומי על חורבן בית המקדש - אבל הוא בעיקר יום של שמחה. אם למרות החורבן הנורא, שַׁבנו לארצנו והתאוששנו בצורה מופתית, אז נא להקשיב, אתם שם בלבנון, בטהרן וקול הרעם מ"הניו יורק טיימס" - אנחנו פה לעולם ועד. תשעה באב הוא יום של שמחה לאומית מפני שההצלחה המטאורית של ישראל, שלדעת רבים היא על־טבעית, מלמדת שהאל הטוב לא ויתר עלינו. אז למה שאנחנו נוותר על עצמנו. חורבן הבית. הצחקתם אותנו.
לא תהיה מלחמת אחים כי עם ישראל למד את הלקח. אנו רואים זאת במהלך החודשים האחרונים. למרות התגרויות אין־ ספור של טובי בנינו (אהוד אולמרט עם חולצת “מפגינים נמאסתם”, מומחה הבורסה דן חלוץ שמזהיר מפני קריסת הכלכלה בשל הרפורמה, ואהוד ברק בסרטון מלפני שלוש שנים מדבר על “גופות של יהודים בירקון”) - המותקפים לא עולים להתקפה. בשביל להילחם צריך שני צדדים. כשמישהו מתגרה בך ומתלהם, יש לך שתי אפשרויות. להחזיר לו או להתעלם. הרוב כאן החליט להתעלם.
מכאן, שהמציאות הפוכה לחלוטין מנבואות החורבן. העם הנפלא הזה הצליח היכן שנכשלו אבותיו. תשעה באב השנה לא דומה כלל לאשר היה לפני 1953 שנה. עם ישראל נמצא בתור הזהב שלו - שלא היה כמותו מימי מלכות בית דוד. לפני 1953 שנה העם היהודי קמל. לכן היה חורבן. כיום, העם היהודי בשיא פריחתו. מדינת ישראל על שלל כישרונותיה נמצאת בשיא השפעתה מבחינה גיאו־פוליטית, כלכלית ותרבותית - ועדיין לא מיצתה את מלוא פוטנציאל פריחתה. דומה שמעולם לא היה ניגוד רב יותר בין העובדות בפועל לבין אווירת חורבן שאין לה הצדקה בנתוני המאקרו.
קמפיין הנהי והחורבן מוזן ללא הרף על ידי משרדי פרסום משובחים, העוסקים בהטעיה בגלוי ובלי להעמיד פנים. מבחינתם זה עוד קמפיין קריאייטיב מוצלח. לא נלין עליהם. הם נותנים תמורה ושירות מעולה ללקוחות רבי־הון, מעמד ויכולת. מטרתם היא אחת: החלפת השלטון. זה לגיטימי. מותר לא להסכים עם ממשלה נבחרת. אך למה לחבל בעובדות. טוב לנו בארצנו. גם בזכותכם יפי ההון והטוהר. מותר לנסות ולהפיל ממשלה. אך אסור לעסוק בפועל בהפלתה של מדינה. לא בכדי קריאות למרד ולמרי אזרחי אלים הם החריג, שכל דמוקרטיה אוסרת על השמעתם או הפעלתם נגד ממשלה נבחרת. אז תרגיעו.
רמי סימניכעת, כשהשמש ממשיכה לזרוח, הגיע זמן איחוי. חברי קואליציה - נא להחריש. תעבדו. מנגד, אני בטוח שאיש מהמוחים נגד הרפורמה לא רוצה ברעתה של המדינה, אך חלק מפעולות המחאה הביאו לנזקים חמורים. קמפיין השמדת הערך של חיל האוויר הישראלי, פאר יצירתו של העם היהודי בארצו, ככלי לניגוח הממשלה, הוא דוגמה נפסדת להצלחה מטאורית בנושא של קמפיין להפלת הממשלה. הבכי על כך יעבור, אך את הדמעות של הטייסים טובי בנינו - ייקח לנו שנים לנגב.
פורסם לראשונה: 00:00, 27.07.23
