אסתר חיות ויריב לוין לא נפלו מכיסאותיהם כשהתבקשו אתמול (ראשון) להגיב על כך שעדיין לא נבחר מחליף לנשיאת בית המשפט המחוזי בבאר שבע. על פרישתה הצפויה הם יודעים, מן הסתם, כבר זמן רב, אבל זה מה שקורה למערכת המשפט כאשר עוסקים בסוגיות ברומו של עולם ומזניחים את צורכי המתדיין הקטן, הזקוק לשירות משפטי כאוויר לנשימה.
מי מנהל את מערכת המשפט? במשך עשרות שנים המחלוקת הזו נמצאת על הפרק. האם זה שר המשפטים, אדם פוליטי המייצג ישירות את הציבור, אך הפך לסוג של "עובר אורח", בשל אי-היציבות הפוליטית? או שמא אלה נשיאי בית המשפט העליון ה"נקיים" מעיסוק פוליטי, ומכירים את המערכת ואת השופטים? ברבות השנים הוקמו ועדות בראשות שופטי עליון שהציעו הצעות לטייב את ניהול המערכת, הצעות שלא קודמו. התברר שנשיאי העליון, בשר ודם, לא רצו לוותר על גרם של כח ושליטה על השופטים. באותו האופן, גם השרים מעולם לא רצו להוריד מכוחם.
השר האחרון שביקש לנסח משוואה חדשה לחלוקת הכוח הזו היה פרופ' דניאל פרידמן, אבל בפועל הוא נוצח במהרה. התוצאה הייתה שינויים מזעריים, שאת עיקרם ניתן לתמצת בסמכות לווטו הדדי בניהול: לא יהיה מינוי של שופט בלי הסכמה. בתווך, כיהן תמיד מנהל בתי המשפט, תמיד שופט, שנאלץ לתמרן בין שני הכוחות הגדולים הללו לדורותיהם.
אל המצב הקשה שמעולם לא נפתר הגיעה המהפכה המשפטית הגדולה של לוין. אין לה ולא כלום עם השירות המינימלי לאזרח - למתדיין, לנאשם, לסנגורו. התיקים נערמים, שופטים חסרים, וזה לא מעניין איש.
בין השר לבין הנשיאה חיות שוררת מערכת יחסי עבודה טובה, אבל ממשק העבודה ביניהם לוקה בחסר. לוין עושה רק מה שהוא מוכרח, כי אינו רוצה לייצר תקדים לשיתוף פעולה מהותי בכל הקשור לבחירת שופטים, כל עוד הרפורמה בדלת. בית המשפט המחוזי בבאר שבע הוא אבן בוחן למתרחש במערכת בתי המשפט. השופטים מרגישים חוסר אונים, מעל ראשם מתרחש קרב פוליטי שישנה את המערכת מהיסוד, ואף אחד לא סופר אותם.
לא זו בלבד שהשופטים מרגישים מותקפים וחסרי ודאות. גם מקור הסמכות שלהם - בית המשפט העליון - תחת מתקפה. באוקטובר חיות פורשת, ובמקומה ימונה המשנה שלה עוזי פוגלמן, שאפילו אי אפשר לערוך לו חפיפה ראויה, כי אין שום ידיעה רשמית על זהות הנשיא הבא.
טובה צימוקיצריך לשמוע מקרוב את שופטי המחוזי והשלום כדי להבין את הדמורליזציה השוררת בקרבם. לצד המתקפות הארסיות על המערכת, עומס התיקים הכרוני בלתי נסבל ובלתי אנושי. רוב השופטים המצויים כבר בפגרת הקיץ בכלל לא ינוחו. ואין בינתיים בשורה טובה, אלא רק צפי לחסר של 10 אחוז מכח האדם עד סוף השנה האזרחית.
לוין מסרב להפריד את בחירת שופטי הערכאות הנמוכות מבחירת שופטי העליון. מבחינתו, כל פשרה על בחירה ולו של שופט אחד בשלום או במחוזי, על פי הסדר הישן, מהווה כניעה. פרישתה של נשיאת מחוזי באר שבע ידועה כבר חודשים. זה מינוי מהסוג שלא נוגע בוועדה לבחירת שופטים. אבל במלחמה לא מתעסקים בפרטים כמו שירות לאזרח, סחבת ממאירה, או מחסור בשופטים. כבר עתה ברור שבקרב הגדול על עילת הסבירות כבר יש מפסידים - האזרחים.
- טובה צימוקי היא עיתונאית ynet ו"ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
