מסלול "עוקף יועמ"שית": שר המשפטים יריב לוין שוקל לקחת ייצוג נפרד בבג"ץ בעתירות שדורשות ממנו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, במקרה שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה תדבוק בעמדתה שהחלטת לוין שגויה - ולא תסכים לייצג את עמדתו. לוין מסרב לכנס את הוועדה, מאחר שהוא כופר בהרכבה ובדרך עבודתה, ורוצה להמתין להשלמת חקיקת החוק שיקבע שינויים בוועדה.
אתמול (שני) בחרה לשכת עורכי הדין את אחד מנציגיה בוועדה - מוחמד נעאמנה, שאמור לכהן שוב כאחד משני נציגי הלשכה בוועדה. ב-7 בספטמבר ידון בג"ץ בעתירת יש עתיד שנועדה לאלץ את לוין, המשמש גם יו"ר הוועדה, לכנסה ולבחור שופטים לכל הערכאות.
כדי לחזק את כוונתו, למרות בחירת שני נציגי הכנסת בוועדה בחודש שעבר - חברי הכנסת קארין אלהרר ויצחק קרויזר (שנבחרו מכיוון שהחוק חייב את הכנסת לעשות כן), לוין לא יזם בחירת נציג נוסף של הממשלה לוועדה. הוועדה לבחירת שופטים כוללת שני שרים - יו"ר הוועדה הוא שר המשפטים וחבר ממשלה נוסף שנבחר במליאתה.
אם אכן לוין יבחר להשתמש בייצוג נפרד בבג"ץ, זו לא תהיה הפעם הראשונה שבה הממשלה או מי משריה בוחרים שלא להשתמש ביועמ"שית. באפריל השנה, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ייצג את עצמו בבג"ץ, בעתירה נגד עצם מינויו לתפקיד בטענה לחוסר סבירות.
בסוף מושב הקיץ של הכנסת, סיימה ועדת החוקה את הכנת הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים לקריאה שנייה ושלישית. החוק לא נחקק מכיוון שראש הממשלה בנימין נתניהו הקפיא אותו והעדיף לקדם על פניו את חקיקת החוק לביטול עילת הסבירות שהושלם בשבוע שעבר.
עם זאת, לוין עומד על הגשמת התוכנית לשינוי הוועדה לבחירת שופטים ואינו מוכן להתפשר על שלושה רכיבים: ביטול בחירת נשיא בית המשפט העליון על ידי הוועדה על פי שיטת הסניוריטי; בחירת שופטי העליון על פי שיטה אחרת, שתכלול רוב רגיל של חברי הוועדה ולא רוב מיוחס כפי שקובע החוק היום; ורוב של נציגי הקואליציה בוועדה.
בהתאם לכך, מסרב השר לבחור גם שופטים לבתי המשפט המחוזי והשלום, שכן הוא סבור שכל שיטת הבחירה הנוהגת כיום אינה רצויה. עד סוף דצמבר יחסרו לפי אחת ההערכות כ-90 שופטים במערכת, המהווים 10% מכוח השיפוט. לפי לשכת לוין, במערכת חסרים כאן 18 שופטים ושלושה רשמים, ועד סוף השנה יהיו 54 תקני שיפוט פנויים.
בבחירות לנציג הוועדה אמש התמודד מול עו"ד נעאמנה, החבר בוועדה כיום, עו"ד יצחק נטוביץ' המזוהה עם הציונות הדתית. מכיוון שלסיעתו של ראש הלשכה, עו"ד עמית בכר, רוב במועצה - הבחירה בעו"ד נעאמנה אינה מפתיעה. יו"ר לשכת עורכי הדין קרא ללוין: "כנס את הוועדה בהקדם. אי-כינוס הוועדה - סבל ועינוי לאזרחי ישראל".
בכר הוסיף כי "הוועדה לבחירת שופטים היא הלב הפועם של מערכת המשפט והיא הסמל לעצמאותה ולשוויונה. לכן החשיבות הרבה שמייחסת הלשכה לבחירת נציגיה ולעצם חברותם בוועדה. נציגי הלשכה הם שומרי הסף בוועדה, הם אנשי המקצוע והם אלה שמייצגים את ציבור עורכי הדין".
הדיון בבג"ץ לכינוס הוועדה לבחירת שופטים, תלוי גם בהכרעה בביטול עילת הסבירות. על פי החוק החדש בכנסת, בית המשפט העליון אינו רשאי לעסוק בביקורת שיפוטית על שיקול דעתו של שר כשאינו פועל לקדם נושא כלשהו. סעיף זה הוכנס לחקיקה עם הפנים לסיכול דרישה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. עם זאת, ייתכן שבית המשפט העליון יאלץ את השר לכנס את הוועדה תוך שימוש בעילה משפטית אחרת.
שופטי העליון ענת ברון, דוד מינץ ויוסף אלרון הם אלה שידונו בעתירות המבקשות לחייב את לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, דבר ממנו הוא נמנע במשך תקופה. עתירה אחת בנושא הוגשה על ידי יש עתיד, ועתירה נוספת הוגשה על ידי התנועה לאיכות השלטון.
בעתירת יש עתיד מבקשים חברי המפלגה לדון בשאלה מדוע הממשלה נמנעת מבחירת נציגתם לוועדה - לצד לוין שמכהן בה מתוקף תפקידו כשר המשפטים - ומכינוס הוועדה "במהירות הראויה" בסמוך להקמת הממשלה לשם איוש עשרות תקני השופטים הפנויים בערכאות השונות. לדבריהם, החלטה זו פוגעת פגיעה קשה באינטרס הציבורי ומהווה הפרה בוטה של חובת הנאמנות וההגינות המוטלת על הממשלה.
פורסם לראשונה: 00:00, 01.08.23
