בכל מבחן עובדתי, דיאן פיינסטיין הייתה אמורה להירשם כאחת הנשים החשובות בהיסטוריה של הקונגרס האמריקני. מאז נבחרה לראשונה ב-1992, עמדה פיינסטיין במרכז חקיקות משמעותיות, הפכה לקונצנזוס דו-מפלגתי והייתה האישה הראשונה אי פעם לשמש כיו"ר ועדת המודיעין של הסנאט. ביוני החולף חגגה פיינסטיין יום הולדת 90, וחזרה לוושינגטון מקליפורניה אחרי חודשים של היעדרות בגלל התמודדות עם שלבקת חוגרת. נראית שבירה פיזית, נעזרת בכיסא גלגלים ונאבקת תקופה ארוכה - ארוכה יותר מכפי שמקורביה מוכנים להודות - בבעיות זיכרון, התקשתה פיינסטיין לעיתים אפילו להגיב לשאלות כמו "מה שלומך?"
בסוף השבוע שעבר השתתפה פיינסטיין בדיון שגרתי בוועדת הכספים, בסופו עמדה הצעת החלטה להצבעה. פיינסטיין הייתה אמורה רק לומר אם היא בעד או נגד ההחלטה, אבל במקום זאת ניסתה לקרוא נאום מלא. אחת העוזרות שלה קפצה מיד ולחשה באוזנה, ויו"ר הוועדה, חברתה למפלגה הדמוקרטית, פטי מארי, אמרה לה שוב ושוב, "רק תגידי אם את בעד". פיינסטיין נראתה מבולבלת לגמרי, לפני שאכן אמרה "בעד" והוסיפה צחקוק.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
אף אחד אחר לא ציחקק, זה היה רגע מכמיר לב שתועד על ידי מצלמות טלוויזיה. הוא הגיע בסמיכות סמלית לרגע קשה לצפייה לא פחות שצולם רק יום קודם והפך לוויראלי, ובו נראה מיץ' מקונל בן ה-81, מנהיג המיעוט הרפובליקני בסנאט, קופא באמצע משפט. הוא עמד שותק, ללא מצמוץ, כשפיו קפוץ במשך 20 שניות, לפני שקולגות לקחו אותו מהמיקרופונים ואנשים סביבו נראו מצטלבים בתפילה.
שני המקרים האלה היו נשארים ברמת אנקדוטות לא נעימות, כאלה שהתרחשו גם בעבר במה שהוא מקום עבודה מאוד מבוגר, אלמלא הייתה ארה"ב עסוקה עוד לפני כן בשאלה: איך נתקענו בבחירות הבאות לנשיאות עם, כנראה, שני המועמדים המבוגרים בהיסטוריה. ג'ו ביידן, בן 80, כבר עכשיו הנשיא המבוגר ביותר שישב בבית הלבן, מול - כך מסתמן - דונלד טראמפ, בן 77. לא במקרה הנושא היחיד שבו טראמפ מגן על ביידן זה הגיל. "הוא לא איש זקן", כתב טראמפ ברשת המדיה החברתית שלו Truth Social, "למעשה, החיים מתחילים בגיל 80!" החיים? למה לא. הכשירות להורות על הטלת פצצת אטום? לא בטוח.
עבור מדינה שמתגאה בהיותה "הדמוקרטיה הנפלאה בעולם" - גם אם יש כמה כוכביות על "דמוקרטיה" - לפוליטיקה האמריקנית יש לפעמים מאפיינים של מדינות טוטליטריות. אחד מהם הוא גרונטוקרטיה ("שלטון הזקנים") - מצב שבו המנהיגים מבוגרים באופן משמעותי ממרבית האוכלוסייה, וככל שהם נמצאים יותר שנים בעמדות הכוח, כך הם מתחזקים. הדוגמה המודרנית הטובה ביותר היא זו של ברית-המועצות בשנות ה-80, אז היה הגיל הממוצע של חברי הפוליטביורו 70. באיראן שלט האייתוללה חומייני עד גיל 86, וגם עלי חמינאי כבר בן 84. לא מבשר טובות לדמוקרטיה החשובה בעולם.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מילניאלס הם הדור הגדול ביותר מספרית באוכלוסייה האמריקנית היום, אבל הם אחת הקבוצות הקטנות בקונגרס כי הבייבי-בומרים, שהגיעו מזמן לגיל פרישה, לא זזים. הכוח החזק ביותר בפוליטיקה האמריקנית הוא באמת הכיסא. ברגע שנבחרת - בוודאי לקונגרס, שם בניגוד לבית הלבן אין הגבלת כהונות - קשה מאוד להזיז אותך. בבחירות האמצע בנובמבר שעבר כל סנאטור שרץ שוב לתפקיד, גם ניצח.
לקונגרס יש היסטוריה ארוכה של מחוקקים שנשארו הרבה מעבר לשיאם, ואפילו מתו על שולחנם. הסנאטור הרפובליקני סטרום ת'ורמונד היה בסנאט עד גיל 100. הוא פרש חודשים ספורים לפני מותו ב-2003, ועד הרגע האחרון נותר מתנגד נחרץ לחוק שוויון זכויות האזרח שנחשב לאבן דרך במאבק לשוויון של השחורים. הדמוקרט רוברט בירד היה בן 92 כשמת והוא עדיין בתפקיד. מותו של הסנאטור המפורסם טד קנדי ב-2009, כשהוא בן 77 וחולה מאוד, עלה לדמוקרטים בשליטה המוחלטת בסנאט והשפיע על חקיקה שנים קדימה. באופן דומה, אחת הסיבות שמנעו מהדמוקרטים ללחוץ על פיינסטיין לפרוש היא מתמטיקה פשוטה. פיינסטיין חברה במספר ועדות סנאט והחלפה שלה תחייב הסכמה של הרפובליקנים בוועדות הללו. במציאות הפוליטית הנוכחית אין שום סיכוי שזה יקרה.
והיה המקרה של הסנאטור ת'אד קוקרן ממיסיסיפי. ב-2014, כשהוא בן 76, הלך קוקרן לאיבוד בדרך לארוחת הצהריים השבועית של הרפובליקנים בסנאט. הוא ניסה להיכנס בטעות לארוחה של הדמוקרטים, ונזקק לעזרת עיתונאים כדי למצוא את החדר שהכיר היטב. למרות הסיפורים האלה, בדרך כלל האמריקנים לא מוטרדים מגילם של פוליטיקאים. ד"ר דיימון רוברטס מאוניברסיטת קולורדו ערך סקר ובו שאל 1,000 מצביעים אם הם מעדיפים מועמדים מבוגרים או צעירים יותר. הוא מצא שצעירים ומבוגרים תומכים באותה מידה במועמד בן 23, מועמד בן 50 ומועמד בן 77. הם אוהבים מועמדים צעירים מרגשים כמו קנדי ואובמה, אבל גם מבוגרים ממלכתיים כמו ביידן ורייגן.
רונלד רייגן סיים את שתי הקדנציות שלו רגע לפני יום הולדתו ה-78. ב-1984, במהלך עימות עם הדמוקרט וולטר מונדייל בן ה-56, נשאל רייגן לגבי גילו והצליח לנטרל את המוקש עם משפט הומוריסטי שהפך לקאלט: "אני לא מתכוון לנצל למטרות פוליטיות את נעוריו וחוסר ניסיונו של יריבי". ב-1994, כמעט שש שנים לאחר שעזב את הבית הלבן, הודיע רייגן כי יש לו אלצהיימר. מאוחר יותר חשף אחד מבניו כי רייגן התחיל להראות סימנים של השפעות המחלה עוד לפני הקדנציה השנייה כנשיא. השאלה כיצד הסתיר הבית הלבן במשך שנים את מצבו של רייגן, נותרה פתוחה עד היום.
אבל אפילו רונלד רייגן עוד היה צעיר בהשוואה לגיל שבו יהיו ביידן או טראמפ במהלך הכהונה השנייה שלהם, ולכן האמריקנים מוצאים את עצמם, בפעם הראשונה, לוקחים בחשבון את גיל המועמדים לנשיאות. ביידן עובר בהצלחה את הבדיקות השנתיות שלו, והוא מקפיד להפגין כושר גופני מצוין, כולל רכיבה קבועה ומצולמת היטב על אופניים. הוא סוחב שאריות גמגום מילדות והנטייה שלו לפליטות פה ומעידות מילוליות לא קשורה לגיל. זה קרה לו גם בגיל 40. אבל עכשיו הוא בן 80 ואת זה אי-אפשר להסתיר. גם לא את הרגעים המביכים, הבלבולים על הבמה או ההתמקדות בפניו כשנראה לרגע שהוא לא מתמצא במרחב שלו ‑ שהופכים כל פעם לוויראלים ברשתות ולחגיגה בימין.
בחודש יוני מעד ביידן על שק חול כשהיה על הבמה בטקס הסיום של אקדמיית חיל האוויר בקולורדו. בשבועות האחרונים הוא משתמש בגרם המדרגות הקצר יותר בעת העלייה לאייר פורס 1, ומאז הנפילה בקולורדו לא עשה את אחד הדברים החביבים עליו: ללכת באופן מאולתר לקנות גלידה באמצע היום ולדבר עם אמריקנים שעומדים בתור.
ניקי היילי הציעה בקמפיין שלה לחייב פוליטיקאים מעל גיל 75 לערוך מבחני כשירות מנטלית. "אמריקה לא עברה את השיא שלה", אמרה, "אבל הפוליטיקאים שלנו עברו את שלהם"
ד"ר קווין אוקונור, רופאו של ביידן, אמר אחרי הבדיקה השנתית של הנשיא בפברואר כי "הוא נשאר כשיר לתפקיד וממלא את כל תחומי האחריות שלו ללא כל פטורים או התאמות". אבל, הוגן או לא, זה לא מה שהאמריקנים רואים. לפי סקר של NBC מחודש יוני, 68 אחוז מהמצביעים הרשומים אמרו שיש להם חששות גדולים או מתונים לגבי כשירותו הנפשית והפיזית של ביידן לכהן כנשיא, לעומת 55 אחוז שאמרו את אותו הדבר על טראמפ.
שאלות סביב גילו של ביידן גם הופכות לנשק החזק ביותר כרגע של הרפובליקנים. מה גם שהשיפור הנוכחי במצב הכלכלי כמו גם הירידה החדה במספר המהגרים שמנסים לעבור את הגבול עם מקסיקו, לקחו מהרפובליקנים נקודות קמפיין משמעותיות. הדמוקרטים, לעומת זאת, מתכנסים כולם מאחוריו והוא כבר קיבל תמיכה מלאה כמעט מכל פלגי המפלגה. בארה"ב מאוד לא מקובל לרוץ במפלגה מול נשיא מכהן.
חבר הקונגרס הדמוקרטי רו קאנה בן ה-46 מקליפורניה היה ב-2020 יו"ר הקמפיין הנשיאותי של ברני סנדרס, המבוגר אפילו יותר מביידן. הפעם הוא תומך מראש בביידן, עם התניה אחת. "מול איום החזרה של טראמפ הדמוקרטים יודעים שאנחנו צריכים מותג שאמריקנים סומכים עליו", אמר חאנה ל"לוס אנג'לס טיימס", "ולכן אנחנו לא מהמרים על מישהו חדש, אבל אחרי שביידן ינצח את טראמפ יהיה צורך בניקוי כללי של פוליטיקאים שמחזיקים בתפקידים עשרות שנים".
בצד השני מתעלמים הרפובליקנים לגמרי מגילו של טראמפ. כל יריביו בפריימריז לא מעיזים להגיד שום דבר על גילו וכשירותו - או על כתבי האישום הנערמים נגדו. כשמישהו מהם כן מעלה את נושא הגיל, הוא מתמקד רק בביידן. רון דה סנטיס, מושל פלורידה בן ה-44, הזכיר בשבוע שעבר כי ביידן הפך לסנאטור ב-1973, חמש שנים לפני שהוא עצמו נולד.
מתמודדת אחרת בפריימריז, השגרירה לשעבר באו"ם ניקי היילי בת ה-51, התחילה את הקמפיין שלה בהצעה לחייב פוליטיקאים מעל גיל 75 לערוך מבחני כשירות מנטלית. גם אם כיוונה את כל החיצים לעבר ביידן, היא יודעת היטב שטראמפ בן 77. "אמריקה לא עברה את השיא שלה, אלה רק הפוליטיקאים שלנו שעברו את שלהם", אמרה היילי.
לשתי המפלגות יש לא מעט כוחות צעירים מוכשרים, אבל תהליך חילוף המשמרות שאמור היה להיות עכשיו בשיאו נפל חלל במלחמה הקרה הנוכחית בין שמרנים לליברלים. כוכבי העתיד הדמוקרטים - סגנית הנשיא האריס, מושל קליפורניה ניוסם, מושלת מישיגן וויטמר - זזו לצד כי הם חושבים שרק ביידן יכול לנצח את טראמפ, וכוכבי העתיד הרפובליקנים - דה סנטיס, היילי, טים סקוט - אפילו לא יכולים לשים רגל כי טראמפ שואב את כל החמצן. ארה"ב ראתה רצף של נשיאים צעירים ואנרגטיים - קלינטון-בוש-אובמה - אבל עכשיו היא תקועה בסוג של גיהינום ולא מצליחה לצאת ממנו.
מה גם שלהיות צעיר באמת לא תמיד מבטיח יותר בריאות. הסנאטור החדש ג'ון פטרמן מפנסילבניה, רק בן 53, לקה בשבץ ימים ספורים לפני הפריימריז הדמוקרטיים בשנה שעברה. הוא הצליח לנצח את המרוץ, אבל התקשה לחזור לדיבור מלא ועבר טיפולי דיכאון. עכשיו הוא מתראיין בעיקר בעזרת אייפד שמתמלל שאלות בזמן אמת. מצד שני, ברני סנדרס, בן 81, נראה ונשמע חד היום בדיוק כמו כשהגיע לראשונה לקונגרס ב-1990. בסקר שנערך על ידי YouGov בשנה שעברה תמכו רוב האמריקנים בהגבלות גיל לנבחרי ציבור, אבל לא הסכימו על הגיל המדויק. תקרה של גיל 60 תמנע מ-71 אחוז מהסנאט הנוכחי לכהן בתפקיד, ומגבלה של גיל 70 תשאיר בחוץ 30 אחוז.
מיץ' מקונל, אחד הסנאטורים המשפיעים בהיסטוריה, משרת בסנאט מאז 1985, מה שמציב אותו במקום ה-12 בכל הזמנים. כניצול של מחלת הפוליו בילדותו, הוא נע כל חייו לאט, סוחב צליעה קלה ולעיתים מניח יד על מישהו שמסייע לו לעלות במדרגות. מוקדם יותר השנה לא הצליח לשמוע כתבים במסיבת עיתונאים, וידוע על לפחות שלושה מקרים שבהם נפל בשנה האחרונה: הוא החליק על הקרח לפני פגישה בפינלנד, נפל בירידה ממטוס בנמל התעופה בוושינגטון ונפל במלון בעיר. הנפילה האחרונה גרמה לו זעזוע מוח ושברים בצלעות שהשביתו אותו במשך שבועות. מאז חזרתו לסנאט באביב משתמש מקונל מדי פעם בכיסא גלגלים.
בניגוד לפיינסטיין, שהודיעה כי לא תרוץ ב-2024 אחרי לחצים רבים, עדיין לא ידוע מה מקונל מתכוון לעשות. עוד בניגוד לפיינסטיין, אין עדיין עדויות חד-משמעיות לדעיכה קוגניטיבית אצלו. כן בדומה לפיינסטיין, אף אחד בסביבתו לא מעז לומר לו שהגיע הזמן ללכת לשחק עם הנכדים. "אני לא יודע מה מספר הקסם, אבל אני חושב שבאופן כללי, אלוהים אדירים, כשאתה נכנס לשנות ה-80 באמת שצריך להירגע קצת", אמר ל"הניו יורק טיימס" טרנט לוט, היום בן 81, לשעבר מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט, שפרש בגיל 67 והלך לעשות הרבה כסף בשוק הפרטי.
כמו הרבה ילדים להורים מזדקנים, האנשים המקיפים פוליטיקאים מעדיפים להתחמק מהשיחה הקשה הזו. לכל חבר קונגרס יש צוות שאומר לו כמעט תמיד רק את מה שהוא רוצה לשמוע, ואף אחד לא רוצה לאבד מקום עבודה כה נחשק רק כי רמז לבוס ללכת לנוח. במקום זאת, העוזרים מגבילים את הגישה של עיתונאים, מנסים לתסרט במדויק את יומו של חבר הקונגרס שלהם ומקווים לטוב. אם הבית הלבן ידוע כמקום שבו כל שנה היא כמו שבע שנים בחוץ, הסנאט האמריקני הוא בדיוק ההפך - בועה כל כך נעימה ובטוחה וחסרת דאגות ברמה האישית, שאפשר לחיות בתוכה עד שמתים. או מפסידים בפריימריז. מה שיבוא קודם.
פורסם לראשונה: 00:00, 04.08.23
