אחד הנכסים היהודיים הבולטים לאורך דורי דורות הוא ההשכלה. ילדים יהודים למדו לקרוא ולכתוב מגיל שלוש ואת בתי הספר הציבוריים הראשונים הגה יהושע בן גמלא בימי בית שני, כתקנה המחייבת כל עיר להעניק חינוך חינם לכל הילדים. גם לאורך אלפיים שנות גלות, מה שתמיד אפיין את היהודים הוא החתירה שלהם להשכלה ולמצוינות – זה מה שאיפשר להם לשרוד ולהשתלב כקבוצת מיעוט בתוך חברות רוב. באירופה, בארה"ב או בארצות האסלאם – ההשכלה הייתה היהלום שבכתר.
מחקרים מכל קצוות תבל מוכיחים שהשכלה מחלצת מעוני, מונעת אלימות ומייצרת מוביליות חברתית. למרות זאת החליט שר האוצר בצלאל סמוטריץ' למנוע תקציב של 200 מיליון שקל שיועד לקידום ההשכלה הגבוהה במזרח ירושלים באמצעות מכינות קדם-אקדמיות ישראליות. התוכניות, שמתקיימות בשפה העברית ובמוסדות ישראליים למהדרין, מוכיחות שהן מקפצה חד-פעמית עבור תושבי מזרח העיר, אחת האוכלוסיות הכי מוחלשות בישראל. הטענה של סמוטריץ', שלפיה באותם מוסדות ישנם תאים המעודדים טרור, אינה מגובה. ההמלצה הברורה של כל גופי הביטחון, ובהם שב"כ, המועצה לביטחון לאומי והעומד בראשה, צחי הנגבי מהליכוד, היא הפוכה: השכלה במזרח העיר מונעת טרור, מפחיתה אלימות ומעודדת שילוב.
גם בכירים באגף התקציבים, מתוך משרדו של סמוטריץ', יצאו נגד החלטת השר. ראש עיריית ירושלים משה ליאון תומך בתוכנית, ומבהיר כי על מנת לצמצם את הפערים בין מזרח ומערב העיר יש להעביר כמה שיותר צעירים אל מערכת החינוך הישראלית. סמוטריץ' אדם חכם מאוד, אז איך ייתכן שהוא מתעקש כך על מניעת הכסף?
בשביל להבין את היעדר ההיגיון, צריך להסתכל על התמונה הגדולה: מניעת הכסף להשכלה גבוהה במזרח ירושלים מגיעה עם הקפאת מענקים בסך 314 מיליון שקל שהובטחו לרשויות הערביות. 200 מיליון שקל יועדו להוצאות שוטפות, 100 מיליון לפרויקטים לפיתוח כלכלי, עשרה מיליון להנגשה וארבעה מיליון להיערכות חירום. כל הכסף, לפי דיווח של משרדי האוצר והפנים, מפוקח לחלוטין.
בהשכלה הגבוהה התירוץ הוא תאי טרור – אף שאין ביסוס לטענה. ברשויות המקומיות התירוצים דומים: מ"לא נממן כספים פוליטיים שהובטחו לרע"מ", ועד "הכסף עובר לארגוני פשע וטרור שהשתלטו על מכרזים ותקציבים ברבות מהרשויות". גיבוי לטענות? אין. שר הפנים, משה ארבל מש"ס, כתב מכתב מנומק מדוע התקציבים הכרחיים, פירט על הפיקוח של הכסף והבהיר שהוא כבר הובטח, ולכן הרשויות נערכו בהתאם. המקצועיות של ארבל לא עמדה לו. הפוליטיקה ניצחה.
שני הסיפורים הללו הם תמונת רנטגן של הממשלה: לא ממשלה של כלל אזרחי ישראל, אלא ממשלה מגזרית על סטרואידים. לא ממשלת משה ארבלים, אלא ממשלת סמוטריצ'ים. כזו שתעביר מיליונים בשביל לשמר בערות במגזר החרדי ולא לקדם לימודי ליבה – כי זה משרת אינטרס פוליטי. כזו שתמנע השכלה גבוהה מאוכלוסייה מוחלשת וענייה – כי זה משרת אותה פוליטית. לא משנה מה העובדות או מה המומחים מספרים, מה הקולגות מאותה קואליציה משקפים.
סמוטריץ', כאמור, אדם חכם. הוא מבין היטב שמדיניות לא עוברת בהכרח בחקיקה או ברפורמה. המציאות מעוצבת בהחלטות האלו בדיוק – של תקצוב, של עובדות בשטח, של העלמת עין. לא משנה אם זה ביהודה ושומרון, ברשויות הערביות או במזרח ירושלים.
החזון שמשתקף מהמדיניות של סמוטריץ' הוא כזה המבקש לגזור על האוכלוסייה הערבית חיים של עוני, של חוסר תפקוד וחוסר עצמאות. המחשבה שלפיה מציאות כזו תתרום במשהו לחיים של כולנו פה – יהודים וערבים – היא דמיונית. על בשרנו למדנו את ההפך הגמור. היום אנחנו אוכלים את פירות הבאושים שצמחו בשנים של הזנחה והתעלמות.
הממשלה אוהבת לנפנף בעוצמה היהודית שלה. יהודים יודעים על בשרם כבר אלפי שנים – השכלה ואוריינות הן תנאי בסיסי לקיום חיים בעלי ערך ומפתח להשתלבות ולהתקדמות. "ואהבתם את הגר" זו מצווה שמופיעה 36 פעמים רק בתורה, גזל כבשת הרש הוא חטא שאין עליו מחילה. אבל מה לעולם היהודי היקר הזה ולממשלת ישראל.
- חן ארצי סרור היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
פורסם לראשונה: 00:00, 08.08.23