המרעה השרוף של סווירסקי
(צילום: יניב סווירסקי)
בעלי עסקים וחקלאים בגליל ובנגב נקרעים בעולם שבו המושלים הם ארגוני הפשיעה. הם ניצבים חסרי אונים וללא הגנה מול איום שעבורם הוא קיומי. בנוסף, הם מתמודדים עם דילמה שאין ממנה מנוס: חברות ביטוח להן משלמים את הפוליסות הכבדות מתנערות מהם ולא מוכנות לפצות אותם ברגע שהן מגלות כי התלוננו במשטרה בגין איומים ודרישה לשלם דמי חסות.
"כשאני מבין שקוראים לי לאירוע של פגיעה בעסק או בשטח חקלאי בשל הצתה מכוונת או פרוטקשן, אני לא מגיע, אין לי לב לקחת כסף על העבודה", סיפר החקלאי עומרי עתריה, מוותיקי השמאים החקלאיים בצפון, "חברות הביטוח מתנערות מהם ומס רכוש לא מכיר באירועים האלה – אין לחקלאים ולבעלי העסקים את מי לתבוע".
חברות ביטוח דורשות מבעל עסק לדווח מיד כשהוא מקבל מסרים מארגוני פשיעה שדורשים את חלקם ברווחיו. אם לא ידווח הוא עלול להיות נתבע על הונאת ביטוח. עתריה הסביר ש"ברגע שהם יודעים שבעל עסק מאוים אז מחריגים אותו מנזקי הצתה. אם לא היה איום מקדים אז ברגע שבעל עסק מקבל מסר עם פגיעה קטנה ברכוש שלו, הם מחריגים ממעשה זדון. ואם ימשיך לסרב לשלם פרוטקשן, בפעם הבאה שארגוני החסות יענישו אותו, בצורה הרסנית יותר, הוא לא יקבל שקל".
כך, למשל, מרבית חברות ההסעות בגליל אינן מבוטחות. חברות ביטוח מוכנות לבטח את מי שלא אוים עדיין רק תמורת סכומים גבוהים. רק בשנה האחרונה הוצתו יותר מ-40 אוטובוסים ומיניבוסים כחלק ממאבקי שליטה במכרזים בגליל. גם מגרשים למכירת מכוניות הם יעד קבוע של ארגוני דמי החסות. בעליהם מבינים כי לא יוכלו להתחמק ממערכת המיסוי הפלילית, שיודעת כי אף חברת ביטוח לא מוכנה להגן עליהם. "אם המדינה לא מצליחה להשתלט על הפרוטקשן, אז שתשלם לפחות על הנזקים של גובי דמי החסות", עתריה אומר, "חיים של אנשים נהרסים, לא רק העסקים שלהם".
במשטרה מתמודדים עם השלכות המלכוד הזה בכל יום. נדירות הפעמים שבהן בעלי עסקים מאוימים יגיעו להתלונן ולבקש שיתערבו. "רבים לא משתפים פעולה כשאנחנו חוקרים פגיעה בנכסים שלהם", אמר גורם במחוז הצפוני במשטרה, "הם מסכנים כי העבריין דורש מהם לשלם לו סכומים גבוהים וחברות הביטוח לא יגנו עליהם. יעדיפו לטעון שהם לא יודעים כלום ולקוות שחברות הביטוח לא יגלו שהם אוימו והסתירו זאת".
לדברי הגורם, "כשפונים אלינו אנחנו מצליחים בקלות יותר לפצח את החקירה. רק עכשיו עצרנו בכיר מאוד מארגוני הפשיעה בטובא זנגריה שדרש דמי חסות מאתר בנייה בגליל העליון".
במקרה זה, העבריין ניגש למנהל העבודה, ביקש ממנו להוריד את משקפי השמש ואמר לו: "אני רוצה לראות את העיניים היפות שלך. אם לא תרצה שמירה כאן, תבוא עוד הלילה לטובא לנשק את הרגליים שלי". מנהל העבודה התקשר למשטרה והעבריין נעצר. "אבל לצערנו", אומר הגורם, "היום בעל עסק או חקלאי משלם פרוטקשן – וכולם מרוצים. הוא עצמו, חברת הביטוח והעבריין שקיבל כסף בלי לעבוד".
שרים וחברי כנסת מתחרים על חקיקת חוקים והקמת ועדות משרדיות למאבק בפרוטקשן. נראה כי הם עסוקים יותר בקרדיט על התהליך ופחות בתוצאה הלא מוצלחת. ביום ראשון הכריז שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על הקמת צוות משימה למלחמה בפרוטקשן. "זה מבורך אבל לא אפקטיבי", טען יריב בן עמי, בעל חברה לקטיף ירקות שדה שספג בשנים האחרונות נזקים במיליוני שקלים מצד ארגוני הפרוטקשן והקים עם חבריו את תנועת "עד כאן למאבק בפרוטקשן".
לדברי בן עמי, נדרש תיאום בין כל משרדי הממשלה. הוא וחבריו דורשים מהממשלה להקים מינהלת שבראשה יעמוד פרויקטור. אתמול בלילה בן עמי וחבריו לתנועת החקלאים ובעלי העסקים קיימו מחאה מול העסק "מרכז האנרגיה" בחצור הגלילית שהוצת השבוע. הם ביקשו לחזק את חברם לצרה וחילקו ביניהם משימות שמירה כדי להפגין נוכחות בשעות הלילה.
יותר מ-3,000 דונם של שטחי מרעה הועלו באש השבוע במשך שתי יממות סמוך לקיבוץ מיצר שבדרום הגולן. יניב סווירסקי, חבר קיבוץ נאות גולן, שמגדל במקום בקר, כבשים ועיזים הזעיק עשרות מחבריו ובני משפחתו כדי להילחם באש.
השריפה שפרצה, בכל מקרה, לא הפתיעה אותו. "לפני כשבוע וחצי הם חיכו לי על הדרך הראשית לשם", סיפר סווירסקי. "שני תושבים מטובא זנגריה שהתעניינו האם אני צריך שירותי שמירה והצביעו על מתחם המערכות הסולריות שאני מקים. נפנפתי אותם ואמרתי שאני לא זקוק לשותפים ושיחפשו אותי בסיבוב, והנה תראה מה קרה לי".
סווירסקי עמד על האדמה החרוכה ופניו חרושות מדאגה: "אני צריך לקנות עכשיו אוכל לבהמות כדי שאוכל להאכיל אותן עד החורף. זה יעלה לי כ-300 אלף שקל. נתתי את כל החיים שלי למען המדינה, אני בעל שני צל"שים, אבל המצב הנפשי שלי ושל המשפחה הוא על הפנים. ברור לי שזו רק תחילת הדרך. הם לא יוותרו עד שאשלם, אבל אני לא מוכן להיכנע".
עד אתמול סווירסקי לא הגיש תלונה במשטרה. הוא איבד אמון במערכות המדינה שיספקו לו הגנה כאזרח שומר חוק.
כך הפך פרויקט תשתיות ליעד של עבריינים
במקרה אחר, שני תושבי היישוב אום בטין שבדרום חשודים כי סחטו באיומים קבלן שביצע עבודות תשתית בנגב. "אתה באדמה שלי עובד", הקבלן אוים, "אם השמירה לא תהיה שלי – אתה לא תעבוד".
על פי החשד, השניים, ג'אבר וזיאד אבו כף, סחטו באיומים את הקבלן ומנהלי עבודה בתחום הבנייה והתשתיות, שפעלו בפרויקט של נתיבי ישראל במסגרת בניית מחלף והרחבת כביש 60 בסמוך לקריית המודיעין וליישוב אום בטין. הקבלן הגיש תלונה וחוקרי היחידה המרכזית של מרחב נגב פתחו בחקירה. במסגרת החקירה נעצרו החשודים ואתמול הוגשה הצהרת תובע לקראת הגשת כתב אישום נגדם. בחקירה עלה כי הם סחטו באיומים את הקבלן ואת מנהלי העבודה, כשדרשו מהם לשלם דמי חסות תחת מסווה של שירותי שמירה עבור כלי העבודה, תוך איומים בפגיעה בחייהם, גרימת נזק לכלי העבודה והפסקת עבודות התשתית במקום. על פי החשד, הם איימו גם על שני קבלני משנה, אחד מלוד והשני תושב הפזורה הבדואית.
חוקרי ימ"ר נגב אספו עדויות והקלטות של החשודים. בין היתר הוקלט אחד מהם מאיים: "אם אתה לא מביא לי את השמירה, אני עוצר לך את העבודה". וגם: "אם העבודה לא תיעצר, אתחיל לעשות לכם בלגן. אתה באדמה שלי עובד, ואם השמירה לא תהיה שלי – אתה לא תעבוד. תצאו מהשטח, אם אני חוזר ומוצא אתכם שם אשבור את הטרקטורים". רב-פקד אריק תורג'מן, קצין סחיטת דמי חסות בימ"ר, אמר: "התלונה של הקבלנים פתחה לנו את הדרך. כמה ימים אחריה נעצרו החשודים. במקרה הזה היה לנו שיתוף פעולה עם המתלוננים. יש לנו את היכולות, אבל אנחנו זקוקים לשיתוף הפעולה הזה".
החשודים הכחישו את המיוחס להם וטענו שלא איימו על הקבלנים. לאחר מכן שמרו על זכות השתיקה. מפקד מרחב נגב, תת-ניצב נחשון נגלר, אמר: "אנחנו מנהלים מלחמה חסרת פשרות בתופעות של גביית דמי חסות מול קבוצות פשיעה הפוגעות בשלום הציבור וברכושו".
נפגעי הפרוטקשן בגליל: בעלי חנויות, קבלנים ומהנדס
תשעה תושבי הכפר טורעאן, שליד צומת גולני, נאשמים בסחיטה באיומים ובהלבנת הון בין השאר, לאחר שפעלו יחד כדי לסחוט בעלי קרקעות, קבלנים ואנשים מהגליל. כך נחשף בתום חקירה שניהלו חוקרי המחוז הצפוני. מכתב האישום, שהגיש עו"ד באסל סעדי מפרקליטות צפון לבית המשפט המחוזי בנצרת, עולה כי חלק מהנאשמים סחטו את הבעלים של הקרקע, שנבהל והחליט למכור את חלקת האדמה, ואז סחטו את רוכש הקרקע, ודרשו ממנו 200 אלף שקל.
הנאשמים סחטו ואיימו על בעלים של חנות ירקות ודרשו ממנו 15 אלף שקל עבור "שמירה" על החנות, בטענה שהיא נמצאת באזור ש"בשליטתם". במקרה אחר סחטו בעל רפת בגליל, ודרשו ממנו שיעביר להם 300 אלף שקל. כתוצאה מהאיומים הוא העביר לנאשמים 160 אלף שקל. אחד הנאשמים סחט מבעליו של אטליז 7,000 שקל תמורת "שירותי שמירה" לאחר שאיים שיירה בו. חלק מהנאשמים סחטו קבלן בתחום פיתוח הקרקעות בטענה חוזרת שהם "אחראים על השמירה". שניים מהנאשמים גם איימו על מהנדס. הם הגיעו למשרדו וכשהוצאו משם, השליך אחד מהם אבן לעבר המשרד וגרם נזק לחלון.
הפרקליטות ביקשה להאריך את מעצרם עד לתום ההליכים.
פורסם לראשונה: 00:00, 11.08.23
