מגפת הקורונה בשנת 2020 תפסה את התלמידים שהיו אז בכיתה ז' במצב רגיש במיוחד: הם היו בעיצומו של מעבר מחממת היסודי לחטיבה, מצב לא פשוט גם בימי שגרה, ופתאום מצאו את עצמם מעבירים את שנת הלימודים בעיקר מול מסכי המחשב בבית. בשנים שלאחר מכן הם המשיכו לגרור פערים שלא נסגרו בשל מחסור במורים ויועצים, ובשנת הלימודים האחרונה "חטפו" שוב — הפעם מכיוון עיצומי המורים שגזרו עליהם שנה נטולת טיולים, מסיבות ותעודות.
התלמידים האלה, שצפויים להתחיל בעוד פחות משלושה שבועות את שנת הלימודים בכיתה י"א יצאו לחופשת הקיץ מתוסכלים, מבלי לדעת מה מצבם הלימודי. כעת התלמידים ששילמו את המחיר הכבד ביותר של מגפת הקורונה לא יודעים האם שנת הלימודים שבה הם נבחנים לבגרויות תיפתח בכלל, בשל איומי המורים להשבתה.
ההורים המודאגים מספרים על היעדר הרגלי למידה, קושי להתעורר בבוקר ואיחורים ללימודים. הילדים, הם מספרים, חשים אבודים ולא מחוברים. עו"ד אודליה שינדרוף כהן, עד לאחרונה סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית, אומרת שתלמידי י"א נשכחו כבר בכיתה ז', כשהיו הראשונים להישלח הביתה בזמן המגפה והאחרונים לחזור ללימודים.
"בקורונה אמרו שיש זמן עד הבגרות. הקורונה הסתיימה, אבל הטרפת נמשכה. בשנה החולפת הייתה תקווה ללמידה רציפה, אך הפעם הם ספגו את השפעת עיצומי המורים המתמשכים. הם לא קיבלו ציונים, בלי טיפול בבעיות פרט, בלי אסיפות הורים, בלי פעילויות גיבוש כיתתיות. האלימות גואה, ילדים שכחו איך מתנהגים בחברה".
שירה אימרגליק, מרכזת פורום בתי הספר העל־יסודיים בהנהגת ההורים בתל אביב ואם לתלמיד שעולה לי"א, מספרת שהורי השכבה מדווחים על היעדר הרגלי למידה, קושי בעבודת צוות, היעדרויות וקושי להגיע בזמן לבית הספר. "השכבה עברה הטרלה ללא הפסקה. בהנהגת ההורים בתל אביב, ואני מניחה בכל הארץ, נערכים לקטסטרופה לאחר שיסתיים מאבק המורים.
"התלמידים לא יודעים מה מצבם הלימודי. כשתחזור הנורמליות יודיעו לחלקם שעליהם לרדת לארבע יחידות במתמטיקה או אנגלית או שאינם מתאימים למגמה בשל הישגים משנה שעברה. השכבה כלואה בסיטואציה בלתי אפשרית. כל פעם שחשבנו שחוזרים לנורמליות הכל נהרס, המסע של השכבה הזו יצר הרבה טראומות. רבים מגלים התנהגויות קיצוניות, בדידות, הפרעות אכילה וקשיים חברתיים".
מירי לזר מבאר שבע, שבתה שירז עולה לכיתה י"א, אומרת שהשכבה נפלה בין הכיסאות וחוששת שהתלמידים יגיעו לא מוכנים לבחינות הבגרות. "כשפרצה הקורונה הם לא הספיקו להכיר ולהתגבש עם תלמידי הכיתה. כיתה ז' מאתגרת בלי קשר לקורונה בשל המעבר מחממת היסודי. עכשיו עם העיצומים והשיבושים הם ממשיכים לשלם מחיר. השנה הם ייבחנו לבגרות לאחר ששנים נפלו בין הכיסאות ואני חוששת שיגיעו לא מוכנים".
מאיר פור מאשדוד, שבנו יונתן עולה לכיתה י"א, אומר שהשכבה מרגישה אבודה. "השכבה סובלת מתחילת החטיבה, לימודית וחברתית, הם איבדו את כל השנים האלה. ארבע שנים משמעותיות בלי יציבות, בלי הרגלים ובחוסר ודאות. התלמידים מרגישים אבודים ומתוסכלים".
מ', מחנכת בתיכון בתל אביב, מספרת שההוראה הפכה מתישה ובלתי אפשרית. "תלמידי השכבה גוררים פערים לימודיים, רגשיים וחברתיים, דבר היוצר חוסר שקט והפרעות בכיתה, היעדרויות, איחורים, אדישות וזלזול בלימודים. התלמידים הם קורבן של המצב, אבל גם אנחנו מתקשים להתמודד".
פרופ' יזהר אופלטקה מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב מצביע על ההשפעה על התלמידים: "העצוב הוא שהכשלים הללו פגעו קרוב לוודאי בדימוי העצמי של חלק מתלמידי י"א, השפיעו על פיתוח עמדות שליליות כלפי בית הספר, ועוררו רגשות שליליים כלפי עולם המבוגרים.
"השאלה היא מה עושים בתי הספר על מנת להתמודד עם כשלים אלה. במישור הלימודי, מימון שעות להוראה פרטנית באמצעות גיוס סטודנטים הוא אחד הפתרונות להשלמת פערים לימודיים. במישור החברתי, כולי תקווה שהתלמידים כבר סגרו את הפערים החברתיים מאז חזרנו לשגרה, אך אותם תלמידים החשים עדיין ניכור ובדידות חייבים להיות מטופלים אישית על ידי צוות בית הספר".
ד"ר נעם יצחקי, פסיכולוגית חינוכית מומחית, אומרת כי התלמידים שילמו מחיר רגשי וחברתי כבד החל מתקופת הקורונה. "נערות ונערים שהחלו את כיתה ז' ואת החטיבה העליונה, וכיתות י' שהתחילו את התיכון, חוו קושי מיוחד כיוון שהם נאלצו להתמודד עם השינוי ומעבר המסגרת, יחד עם הקשיים שנבעו מהקורונה. בניגוד לילדים שהמשיכו במסגרת לימודים מוכרת, לאותם בני נוער לא היו גורמי החוסן של צוות חינוכי מוכר, מקום בטוח ויציב, ושייכות חברתית חזקה. תחושת הבדידות שחוו עלולה להתעצם פי כמה כשאינם מרגישים עדיין חלק ממרקם כיתתי מגובש. גם היכולת להיעזר בדמויות חינוכיות משמעותיות נפגעה בשל המעבר והצורך בבניית קשרים חדשים במציאות של ריחוק חברתי".
"נפגענו מבחינה לימודית ורגשית"
ההורים ואנשי חינוך מודאגים ממצבם של תלמידי שכבת י"א — אבל מודאגים לא פחות הם תלמידי השכבה עצמם, אלה שנאלצו להתמודד בשנים האחרונות עם רצף של קשיים ייחודיים, וכרגע עומדים מול הלא נודע שעוד צפוי בהמשך. עבורם, מדובר בשנה קריטית של בגרויות, שאליה הם מגיעים עם תשתית רעועה ביותר.
ולדי קיסלבסקי מאשקלון, עולה לכיתה י"א, חושש שהוא וחבריו שוב ייאלצו להתמודד עם עיצומים ושביתות. "אנחנו לא יכולים לסבול יותר והמצב מבאס", הוא מכריז. "הבעיות התחילו קצת אחרי פורים, כשהיינו בכיתה ז'. רק התחלנו להתגבש ונאלצנו להישאר בבית לזומים. "בהתחלה הייתי בסבבה ובכיף שלי, חשבתי שזה יהיה זמני וקצר. לא ידעתי שהמצב הזה יימשך כל כך הרבה זמן, כמעט שנה. בכל הזמן הזה כמעט לא יצאתי החוצה ולא יצרתי תקשורת עם אנשים. הייתי בין ארבעה קירות. אני וחברים דיברנו בטלפון, אבל זה לא אותו דבר לראות את החברים בכיתה ביומיום. היה לי קשה מאוד ללמוד. הייתי עם הסחות דעת ולא יכולתי להתרכז. כשחזרנו בכיתה ח' זה היה ממש שונה לחזור".
קיסלבסקי מזכיר אירוע נוסף שפגע ברצף הלימודי והוסיף לקשיים: "כשהיינו בכיתה ט' היה מבצע שומר החומות ושוב היינו בבית, עם אזעקות כל פעם, וזה לא קל. כל זה פגע ברצף הלימודי ובצמצום הפערים. כשהחזירו אותנו ללימודים קיווינו שחוזרים לשגרה, אבל העיצומים של המורים שוב פגעו ברצף הלימודים וזה פגע מאוד. לא קיבלנו ציונים ולא תעודות".
קיסלבסקי מרגיש מתוסכל: מצד אחד, הוא אמפתי למאבקם של המורים. מצד שני, מפריע לו מאוד שהמאבק הזה מתנהל על הגב שלו ושל חבריו. "אנחנו בעד המורים ורוצים בטובת המורים והם בטובתנו. הם רוצים שנצליח. אבל זה לא צריך לבוא על גבנו. כרגע המצב מבאס. לא בטוח שהשנה תיפתח ואני לא רוצה ששוב נעבור שנה של עיצומים וביטולים. אני מקווה שסוף סוף תהיה למידה רצופה בלי תקלות. אני מקווה שיגיעו להסכם עם המורים ונחזור ללימודים בלי הפרעות".
שירה שלי מעפולה, העולה גם היא לכיתה י"א, מוטרדת לקראת בחינות הבגרות שמצפות לה השנה. "השכבה שלנו נפגעה מבחינה לימודית ורגשית", היא מספרת. "היינו בבית ושכחנו מה זה קשרים חברתיים. במשך תקופה ארוכה לא יכולנו להיפגש כמו קודם. למדנו בזום, היו הסחות דעת וקשיים להתרכז, והציונים נפגעו. עדיין לא הצלחנו להשלים פערים. אחרי כל מה שעברנו הגיעו העיצומים בשנה שעברה והיו ביטולים של טיולים ופעילויות שונות".
שלי מכוונת זרקור אל המשמעות המעשית של עיצומי המורים עבור תלמידי השכבה: "סיימנו כיתה י' ולא קיבלנו ציונים. כתלמידה במגמת רפואה שעולה לי"א אני לא יודעת איפה אני עומדת מבחינה לימודית ובמה כדאי לי להשקיע. אני לא יודעת מה מצבי מבחינת המבחנים, כיוון שלא קיבלנו ציונים, ומה אני צריכה לשפר או במה להתחזק בחופשת הקיץ. המצב מבלבל, חסר כיוון. השנה הנוכחית מאוד חשובה ומשמעותית. אנחנו ניגשים למבחני בגרות ואנחנו חוששים ומוטרדים. זו תחושה של חוסר אונים. החברים שלי ואני מרגישים שאנחנו לא חלק מהתיכון וזו תחושה של תסכול. אנחנו חוששים לקראת הבגרויות השנה בשל הפערים וחוסר היציבות".
גם לשלי יש ביקורת על כך שמאבק המורים פוגע ישירות בתלמידים: "אנחנו אוהבים את המורים שלנו, הם תומכים בנו ומנסים לעזור, אבל בסופו של דבר כל מה שעברנו מאז הקורונה מאוד משפיע ומקשה. אנחנו בעד המורים, אבל לא הגיוני שהמאבק שלהם יהיה על גבנו התלמידים. זה התחיל עם הקורונה, הקשיים עם החזרה לבית הספר, ועכשיו העיצומים של המורים משנה שעברה ובכלל לא בטוח אם תיפתח בכלל השנה".
פורסם לראשונה: 00:00, 13.08.23
