שורש הרעה העוברת עלינו הוא הכיבוש, אומרים לא מעט אנשים טובים סביבי. הכיבוש הארוך של עם אחר השחית אותנו וגרם למשבר. אין ספק שהכיבוש גרם לנזקים כבדים בעשרות שנות קיומו, אבל לדעתי לא הוא המנוע של האסון שעובר על החברה הישראלית. הסיבה הפעם עתיקה ועמוקה הרבה יותר. מה שמניע את העם הפשוט של תומכי הרפורמה המשפטית אלה שנאה וכעס וקנאה ורצון עז בנקמה במי שפגע והשפיל והדיר את הוריהם ומעולם לא לקח על כך אחריות. מי התהום של המשבר שמרסק אותנו הם הזיכרונות הקשים ממחנות הגזזת האיומים, מעליבות המעברות, מהחיים חסרי ההזדמנות בפריפריה, מהתחושה של אזרחים סוג ב'.
תגידו, בצדק רב, אבל זה היה מזמן. הליכוד שולט לבדו ברוב 46 השנים האחרונות. איך יכול להיות שהכעס הוא נגד מי ששלט לפני 70 שנה ולא נגד מי ששולט עכשיו, ולא עשה הרבה לתקן את המעוות?
אין לי תשובה טובה. העובדה היא שהימין הישראלי, בהיותו מסורתי ודתי, ידע לתקשר טוב יותר עם הפריפריה המזרחית. מנחם בגין ידע לתת לציבור הזה תחושת שייכות. הייתה בכך הרבה דמגוגיה כמובן, אבל גם גרעין של אמת. הוא רצה להתחבר למזרחים. בנאום המפורסם קרא להם אחים, זה היה בחלקו גם ציני ואופרטוניסטי, אבל אתם מסוגלים לראות את גולדה או אשכול או דיין זועקים כמוהו בפתוס "אשכנזי, עירקי, יהודים! אחים!"? אפילו לצורך פוליטי ציני הם לא היו מסוגלים לקרוא קריאה כזו. לא כל שכן להתכוון לכך.
שורש המשבר הוא הפער החברתי-עדתי. ונכון - עיקר ההפליה היה מזמן, אבל עד היום הפער קיים בשכר, בהשכלה ובהזדמנויות בחיים. הפער הזה, שמוכחש על ידי השמאל, מנוצל באורח ציני על ידי אנשי ימין כמו דודי אמסלם וגלית דיסטל אטבריאן ואבישי בן חיים וביביסטים אחרים. נתן אשל תיאר איך הליכוד שולט בזכות השנאה הזו. מפעיל אותה במודע, בעוד השמאל משאיר לו את המגרש ריק.
אמנון לוינועה גרייבסקילכן, לדעתי טועה המחאה שהיא לא מתייחסת לחוסר השוויון החברתי-עדתי. יתר על כן: היא דוחה את המסר הזה. כאשר עלתה על הבמה בהפגנה בראשון לציון פעילה מזרחית שמגיעה בכל שבוע למחאה ומזדהה איתה במלוא ליבה, וניסתה לדבר על צדק חברתי, צעקו לה בוז והורידו אותה מהבמה. ראשי המחאה, כמו משה רדמן ושקמה ברסלר, אנשים מופלאים לדעתי, מוכנים להקריב הרבה - כולל במישור האישי - כדי לעורר את המחאה, אבל את הדבר החשוב הזה הם ממאנים לעשות. להרים את דגל חוסר השוויון כאחד הדגלים החשובים של המחאה.
השמאל-מרכז כועס על עצם העלאת הנושא. הוא רואה בזה התקרבנות ויבבנות ובעיקר אנכרוניזם. זה היה פעם ונגמר. מה אתה מבלבל את המוח עכשיו? למה שוב ה"אכלו לי, שתו לי"? המחאה מתעלמת ממי המעמקים של המשבר ומשאירה את המגרש ריק למסיתים מימין. חבל. זו עלולה להיות החמצה היסטורית.
- אמנון לוי הוא עיתונאי חדשות 13
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
פורסם לראשונה: 00:00, 14.08.23
