בשנים האחרונות מתמודדת אסנת, אמא לחמישה ילדים, עם קשיים כלכליים ומתקשה להחזיק את הראש מעל המים. בעלה חלה, אחת מבנותיה אובחנה עם מוגבלות קשה, והיא לא מצליחה להחזיק במשרה מלאה בעודה מטפלת בשניהם. במציאות הנוכחית שבה היא מתקשה לממן לפעמים צרכים בסיסיים כמו אוכל או שירותי בריאות, ציוד לבית ספר נחשב מותרות שהיא נאלצת לוותר עליהן.
"המדינה לא רואה אותנו, גם הרווחה לא", היא אומרת. יש לי שני ילדים שהולכים לבית ספר. אין לנו מחשב בבית, וכרגע הם יתחילו את שנת הלימודים כשאין להם כל הציוד שהם צריכים. אני צריכה לקנות להם ביגוד, נעליים, ציוד לבית ספר. ביקשתי סיוע מהרווחה, אבל אמרו לי שאין תקציב, שאין דרך לעזור לי. זה קשה. גם בשנה שעברה לא יכולתי לשלוח אותה לחוגים או שיעורים פרטיים. אני מאוכזבת. אני רוצה שלילדים שלי לא יחסר כלום. שיקבלו הכל כדי שיהיה להם סיכוי שווה להצליח", היא אומרת בכאב.
להערכת ארגון "לתת" 545,382 תלמידים עניים יתחילו את שנת הלימודים תשפ"ד במערכת החינוך (מתוך סך כולל של 1,947,795 תלמידים). 50,820 מתוכם יעלו לכיתה א' כתלמידים עניים ולא יקבלו את התמיכה הבסיסית הנדרשת כדי למצות את הפוטנציאל האישי שלהם. "אי-ביטחון תזונתי הוא הסממן החמור ביותר של העוני, המתבטא בהיעדר יכולת כלכלית ונגישות סדירה לתזונה בסיסית הנדרשת לקיום מאוזן ותקין", מסבירים בארגון. לדבריהם, ביטחון תזונתי הכרחי עבור ילדים בתהליך ההתפתחות ובתהליך הלמידה. אולם 410,985 תלמידים צפויים לסבול מאי-ביטחון תזונתי וכמחציתם (196,727) מאי-ביטחון תזונתי חמור בשנת הלימודים הקרובה.
"חינוך הינו אחד המפתחות המשמעותיים ביותר לצמצום פערים חברתיים וכלכליים", מסבירים ב"לתת". "חינוך יכול להוות נקודת מפנה בשיפור רווחתם של ילדים, בפיתוח הפוטנציאל האישי ובמניעת העברה בין דורית של עוני. במצב שבו הילדים העניים אינם זוכים לקבל את הכלים והמיומנויות המתאימים למיצוי הכישרון והפוטנציאל האישי, מצטמצם הסיכוי שלהם לרכוש השכלה גבוהה ומקצוע, וכך, אי-השוויון בחינוך מתורגם לאי-שוויון בתעסוקה ולפערים שהולכים ומתעצמים".
שי יפרח, אבא לשני זוגות תאומים בני תשע ובני 13, מכיר היטב את המציאות שאותה מנסים לתאר ב"לתת". "המצב היה קשה גם לפני כן, ומאז העלייה ביוקר המחייה זה נהיה יותר קשה", הוא מתאר. "אנחנו מאוד מתקשים. השכירות עולה, המחירים עולים והקושי לרכוש את כל מה שהילדים צריכים עבור החינוך שלהם נהיה יותר גדול".
שי עובד בתור מחסנאי בלילות, "אנחנו עם משכורת אחת וקצבת נכות אבל זה לא מספיק לפרנס שש נפשות", הוא מתאר. "אני פוגש הרבה אנשים שקשה להם לסגור את החודש, וגם אנחנו בסיטואציה הזאת. אנחנו במינוס בבנק ויש לי מלא חובות. אני נעזר בעמותות, ואנחנו מטופלים דרך עובדת סוציאלית. זה עוזר, אבל זה טיפה בים. לצערי, אני לא מצליח לתת לילדים כל מה שהם צריכים. אנחנו מקבלים סיוע בציוד לבית הספר, אבל עדיין הם בחוסר. הם צריכים עזרה באנגלית למשל, אבל שיעורים פרטיים אני לא יכול להרשות. הבן שלי רוצה ללכת לחוג כדורגל, אבל אין לנו אפשרות. אני רוצה לתת לילדים שלי יותר".
ב"לתת" מסבירים שמשפחות החיות בעוני נאלצות מדי יום לבצע מגוון גדול של ויתורים כואבים בחיי משפחתן. כחלק ממציאות זו, הן נאלצות לבצע גם ויתורים שונים בחינוך ילדיהן, דבר המשפיע על עתידם, ועלול להנציח את מצבם. מחקר שנערך בקרב מדגם של 1,358 נתמכי הסיוע של ארגון "לתת" מצביע על פערים בלתי נתפסים בקרב תלמידים במערכת החינוך.
73% מנתמכי הסיוע העידו כי לילדיהם חסר ציוד לימודי בסיסי וספרי לימוד לביה"ס, משום שאין להם יכולת להשיגם או לשלם על קנייתם. 85.1% נאלצו לוותר בשנה החולפת על חוגים, פעילויות העשרה בבית הספר, טיולים ותנועות או ארגוני נוער עבור ילדיהם מכיוון שלא יכלו לשלם עבורם, זוהי עלייה בשיעור של 8.3% מאשתקד (78.6%).
76.6% מעריכים כי לא יוכלו לעמוד בתשלומים הנלווים לבית הספר בשנת הלימודים הקרובה. יותר ממחצית (53.4%) נמנעו מהכנסת אחד או יותר מילדיהם בגילי 3-0 למסגרת חינוכית, כי לא יכלו לשלם עבורה. 69.4% דיווחו כי לא קיים מחשב זמין עבור ילדיהם לשימוש לצורכי למידה, ו-64.1% כי לא קיים בביתם חיבור אינטרנט חזק ויציב. יותר ממחצית מהנתמכים (55.5%) ציינו כי בביתם לא קיימים תנאים המאפשרים למידה, כגון שקט, פרטיות וסביבה נוחה. כשליש (32.3%) מהנתמכים ציינו כי אחד או יותר מילדיהם נשר או שקיים סיכוי כי ינשור מבית הספר.
38.4% העידו כי בשנה האחרונה ילדיהם צימצמו או דילגו על ארוחות כתוצאה מהמצוקה הכלכלית, ורק 26.8% מהנתמכים שיש להם ילדים שלומדים בבית ספר יסודי השיבו שילדיהם מקבלים ארוחה חמה בבית הספר (כחלק מתוכנית ההזנה). 16.2% השיבו שחלק מילדיהם מקבלים וחלק לא. 5.1% השיבו כי אינם יודעים ו-52% השיבו כי ילדיהם לא מקבלים כלל ארוחה בבית הספר.
פורסם לראשונה: 00:00, 15.08.23