אסתר אהרונוביץ' (70) פחדה, וכשהחל הסכסוך הכספי בינה לבין בעלה היא הסתירה את האקדח שהחזיק בבית ברישיון - אך זה לא הציל את חייה. ב-3 בנובמבר 2019 נטל בעלה, ד"ר גיורא פראף פרי (70), את האקדח וירה ממנו חמישה כדורים לעברה. בחודש שעבר הוא הורשע ברציחתה.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מקדם בימים אלה ממש רפורמה שמטרתה להגדיל את כמות הזכאים לרישיון נשק, שלפי ההערכות תוסיף עוד עשרות אלפי נשקים ברחובות – ובבתים.
בפברואר השנה, על רקע נתונים שהעידו על עלייה במספר הבקשות לקבלת רישיון נשק אישי, נערך דיון בוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית). בדיון עלו חששות מההשלכות השליליות שעשויות להיות להגדלת מספר כלי הנשק החוקיים בידי אזרחים.
בעקבות אותו דיון הוזמן דוח ממרכז המחקר והמידע של הכנסת – דוח שחושף כעת נתונים מטרידים על אודות השימוש הקטלני בנשק ברישיון בישראל.
על פי נתוני מדור נפגעי עבירה ומשפחה במשטרה, שמתפרסמים בדוח, בשנים 2022-2020 נרצחו בישראל 80 נשים - 34 מהן (43%) בנשק חם. "ככלל, כדי לקבוע האם הרצח נעשה בכלי נשק ברישיון, על המשטרה לתפוס את כלי הנשק ולקבוע מי החשוד ברצח", מסבירים כותבי הדוח. "מנתונים שנמסרו לנו בעבר עלה כי שיעורי הפענוח של תיקי רצח של נשים יהודיות גבוהים משיעורי הפענוח של תיקי רצח נשים ערביות: ב-73% מתיקי הרצח של נשים יהודיות בשנים 2021-2020 הוגש כתב אישום עד אוגוסט 2022. זאת לעומת 42% מתיקי הרצח של נשים ערביות".
בשל ההבדלים הללו ביקשו החוקרים לבחון את הנתונים לגבי רישיון כלי הנשק ששימש לרצח, בפילוח לפי אוכלוסיית הקורבן. הפערים מטרידים: בשנים האחרונות כ-40% מהנשים שנרצחו היו יהודיות וקרוב ל-60% היו ערביות - ייצוג יתר ביחס לשיעורן באוכלוסייה.
בקרב הנרצחות היהודיות בנשק חם, כל הרציחות נעשו בנשק שהוחזק ברישיון, לרוב נשק ברישיון פרטי. לעומת זאת, בקרב הנרצחות הערביות בנשק חם, ברוב המוחלט של המקרים המשטרה אינה יודעת באיזה נשק בוצע הרצח או שהוא בוצע בנשק ללא רישיון, זאת מכיוון שבמקרים רבים הרצח לא פוענח.
עוד צוין בדוח שבזמן שבשנים האחרונות נשים יהודיות היוו כ-40% מהנרצחות, שיעורן בקרב הנרצחות בנשק חם נמוך יותר - כ-20%. כלומר, ביחס לנרצחות ערביות, פחות נרצחות יהודיות נרצחו בנשק חם ויותר באמצעים אחרים.
נאום בן גביר בכנסת: "חוק האיזוק לא היה עוזר להן"
(צילום: ערוץ כנסת )
"המידע בדוח מטריד מאוד ומציג את מה שאנחנו מתריעות עליו כל הזמן - הרחבת הקריטריונים לנשיאת נשק אזרחי זו פצצה מתקתקת לנשים רבות שנמצאות במעגל האלימות", אמרה אתמול טל הוכמן, מנהלת קשרי ממשל בשדולת הנשים. "על פי נתוני מדור נפגעי עבירה ומשפחה, כמעט מחצית מהנשים שנרצחו בשנים 2022-2020 נרצחו בנשק חם, כשרוב הנרצחות מנשק חם הן ערביות. אבל למרות הייצוג הגבוה שלהן מקרב הנרצחות, רוב תיקי הרצח של נשים בחברה הערבית נשארים לא מפוענחים והרוצח ממשיך להסתובב חופשי".
"הנתונים האלה", הוסיפה הוכמן, "מעידים שגם היום, עוד לפני הרפורמה של בן גביר, למשרד לביטחון לאומי אין שום שליטה על נשקים במרחב האזרחי - לא על אלה שמוחזקים ברישיון, ולא על אלה שמוחזקים בצורה לא חוקית. הצפת המרחב בעוד נשקים, כשאין למדינה את היכולת לפקח ולשלוט באירוע, רק תחמיר את המצב. במדינת ישראל חיות היום כ-200 אלף נשים במעגל האלימות. הנשים האלה נאלצות לחיות תחת איום תמידי במקום הכי קרוב אליהן, הבית. כשהשר בן גביר מפזר הבטחות לביטחון ומשילות, הוא מתעלם מאותן הנשים. כשהשר בן גביר מבטיח לדאוג לביטחון לכולם, הוא צריך לדאוג גם לביטחון של כולן. לקחת בחשבון את אותן נשים, ולהבין שנשק אינו הפתרון".
רלה מזלי, רכזת קואליציית "האקדח על שולחן המטבח" הזהירה: "רשימת השמות מתארכת. מקרי הרצח מצטברים. עוד ועוד נשים נרצחות בנשק חם, עוד ועוד נשים נרצחות גם בנשק ברישיון שממשלה הפקידה בידי מקורבים – בני זוג, בני משפחה. למה אתם מחכים? למצב שאין ממנו חזרה של מאות אלפי משפחות ובתים חמושים?".
פורסם לראשונה: 00:00, 15.08.23
