כשח"כ טלי גוטליב הגישה מועמדות לכהן כחברה בוועדה לבחירת שופטים לפני מספר חודשים, היא צייצה בטוויטר: "למה אני עושה את זה? כי אני, שר המשפטים לוין ושר נוסף שייבחר, נהווה בלוק חוסם כנגד מינוי השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון". במקרה או שלא, נמנה עמית עם חברי הפורום שפסל את מועמדותה לשפיטה לפני 11 שנה בקורס הסינון "מרכז הערכה לשופטים", שעם צוותו נמנה. הסיבה: היעדר "מזג שיפוטי" של המועמדת.
בעוד חודשיים יגיע עת נקם ושילם. כשתתלה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות את הגלימה עם צאתה לגמלאות, אמור לתפוס את מקומה השופט עמית. על פי עקרון הוותק ("הסניוריטי"), הנהוג מאז קום המדינה, מתמנה לתפקיד הנשיא השופט הוותיק ביותר בעליון, והוועדה לבחירת שופטים רק מאשרת את המינוי. המשנה של חיות, השופט עוזי פוגלמן, אמור היה לרשת אותה בשל הגיל והוותק, אך הודיע כבר לפני זמן רב כי הוא מעדיף לוותר על כהונה שתימשך שנה בלבד, עד לפרישתו לגמלאות. עמית, שופט בכיר ומוערך, המכהן בעליון מ-2009, הוא הבא בתור המובן מאליו.
אלא שמאז שההפיכה המשטרית יצאה לדרך, אין יותר מובן מאליו. לפי הרפורמה המתוכננת, תבוטל שיטת הסניוריטי והרכב הוועדה לבחירת שופטים ישונה כך שהקואליציה תוכל לשלוט על הבחירות בוועדה. אם החקיקה, שכבר מוכנה לקריאה שנייה ושלישית, תעבור לפני פרישת חיות – הנשיא הבא ייבחר ברוב של הקואליציה בוועדה. אם החקיקה לא תעבור עד 16 באוקטובר, ושר המשפטים יריב לוין יעמוד בסירובו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי למנות נשיא – עמית לא ימונה ופוגלמן ייכנס לתפקיד בעל כורחו.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
בנוסף לרפורמה שתשנה את פני מערכת המשפט ואולי את הדמוקרטיה הישראלית כולה, הציבה לעצמה קואליציית הימין בראשות נתניהו ולוין מטרת ביניים נוספת, פרסונלית – לסכל את בחירתו של עמית, שסומן כסמל ל"חולי" של המערכת.
תומכי הרפורמה התייצבו מיד לתקוף את השופט אישית. "הוא מבצע הפיכה לכל דבר", אמר השר בן גביר בנאום בכנסת. "מבחינת השופט עמית וחלק מחבריו, ראש הממשלה והשרים הם עציצים". "עמית הכשיר תומכי טרור ומהללי מחבלים", טענה נגדו גוטליב. "להיות נשיא בית המשפט העליון, כשהאג'נדה שלך היא שמאלנית-פרוגרסיבית, במשמרת שלי זה לא מתאים. המטרה עכשיו היא למנוע את מינויו". כשנשאלה מניין היא יודעת שעמית הוא "שמאלן פרוגרסיבי", ענתה: "אני גוזרת את דעותיי מהחלטות שיפוטיות רעות מאוד שלו, אני לא נוטה להמציא המצאות".
אלא שמנגד מתייצבים בכירי המערכת המשפטית הטוענים כי בזה בדיוק מדובר – המצאות. "הוויכוח על הסניוריטי לגיטימי, אבל לכך מתלווה דמוניזציה מטורפת של עמית, חלק מרצח אופי שיטתי לבית המשפט העליון. כשרודפים באופן אישי מועמד בשל, משפטן מצטיין, חרוץ ונקי כפיים – זה מקארתיזם לשמו", קובע משפטן בכיר. "זה לא רק הסניוריטי. כשאתה רוצה להשתלט על ארגון אתה משתלט על מי שניצב בראשו. אחר כך תמנה אדם בראש שלך. באופן אבסורדי", הוא מגחך, "פוגלמן, שיכהן בעל כורחו בתפקיד, נחשב יותר 'ליברל' מעמית".
"עמית עלול להיות הקורבן הראשון של המהפכה, הפנים של ביטול הסניוריטי, של ביטול הממלכתיות", מוסיף שופט עליון בדימוס. "כשמסכלים מינוי של מקצוען חסר פניות, כמו עמית, משיקולים זרים פוליטיים ולא ענייניים, חשוב שהציבור יידע את זה. האיש באמת מצטיין שיוצא מכל הגרפים. העוול שנגרם לו וההפסד המהותי לציבור – לא יתואר".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
במערכת המשפטית מעריכים שלקראת הדיון בבג"ץ ב-7 בספטמבר, באשר לעתירות המבקשות לאלץ את לוין להקים ולכנס את הוועדה לבחירת שופטים, יקודמו מהלכים של הרגע האחרון כדי למנוע את הדיון בעתירה. בימים האחרונים הוצבה על השולחן הצעה חדשה של ראשי הקואליציה, שלפיה מבקש לוין להידבר עם חיות ולהגיע איתה להסכמות על בחירת שופט ותיק לנשיא, אך לא על פי הוותק שלו בעליון. בין השמות האפשריים שעלו נמצאים נעם סולברג ויוסף אלרון.
גורמים בקואליציה ששוחחו עם לוין אומרים שהתרשמו כי אין לו עניין אישי נגד עמית אלא נגד הסניוריטי. לדבריהם, ניתן להגיע לעסקה שלפיה עמית ימונה עכשיו אבל תהיה התחייבות לוותר על הסניוריטי לתמיד. "התנגדותו של לוין לבחירת עמית היא על רקע הנפת 'דגל' ביטול הסניוריטי", אומר שר בכיר. "מבחינתו, חיסול הנוהג זה עכשיו, או לעולם לא".
סימון המטרה סביב ראשו של עמית החל ב-2021, כשמילא את תפקיד יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ופסל את ח"כ עמיחי שיקלי מהתמודדות לכנסת. בערעור על ההחלטה, הפך העליון את עמדת עמית, והרכב מורחב פסק ששיקלי כשר להתמודד. באותו הרגע, ניתן האות. חברי הקואליציה החלו לדבר על עמית כפסול לתפקיד נשיא העליון. בראיון ל-ynet radio הגיב שיקלי: "אני חושב שהשופט עמית הוא איש לא רציני. טרחתי לקרוא פסקי דין שלו ובאמת שהתרשמתי מיכולותיו הוורבליות – אין ספק שמדובר גם במשורר מוחמץ".
נתניהו נחשב אף הוא מנפגעי עמית. באותה שנה, בפסק דין שניתן בעליון, מתח עמית ביקורת חריפה על אופן קבלת ההחלטות בפרשת הצוללות. הוא אומנם דחה את העתירות שביקשו להורות ליועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט, לפתוח בחקירה פלילית נגד נתניהו ולהורות על הקמת ועדת חקירה בפרשה אבל לא חסך בתיאור נוקב לפרטי פרטים של היחסים, כולל העסקיים, של נתניהו עם בן דודו נתן מיליקובסקי, בעל מניות בחברת האם שבנתה את הצוללות.
"נחשפה תמונה לכאורית מדאיגה, שאינה עומדת בסטנדרטים ראויים של רשות ציבורית, ונמצאו ליקויים המחייבים הפקת תובנות ולקחים בנוגע להליכי הרכש הביטחוני במדינה", כתב עמית. "נותרו סימני שאלה שיש בהם כדי להטיל צל על תקינות תהליכי קבלת ההחלטות בתחום רכש כלי השיט. בנסיבות אלו, דומה כי עריכת בחינה ביקורתית עצמאית באשר להליכי קבלת ההחלטות בנושא המדובר, היא צעד רצוי המתיישב עם אינטרס השמירה על ביטחון המדינה".
דמות פוליטית מרכזית: "מאז פסק הדין שבו מתח עמית ביקורת חריפה על אופן קבלת ההחלטות בפרשת הצוללות, הוא גמור מבחינת נתניהו. אצלו הרי הכל אישי"
ואומנם, למגינת ליבו של נתניהו, הוקמה ועדה בראשות הנשיא בדימוס אשר גרוניס הממשיכה לעבוד בסודיות וכבר ראיינה מעל 100 עדים. "לנתניהו יש מקורות משלו לדעת מה קורה בוועדה ואילו שאלות נשאלות שם", מעידה אחת מהדמויות הפוליטיות המרכזיות בארץ. "מדובר בפצצה מתקתקת שמונחת לפתח דלתו, מעבר ל'תיקי האלפים'. מאז פסק הדין הזה עמית גמור מבחינתו. אצל נתניהו הרי הכול אישי".
בנוסף, בשלהי 2022 דחה עמית בקשה לדיון נוסף שהגישו פרקליטי נתניהו, בעקבות פסק הדין שחייב את ראש הממשלה להשיב 270 אלף דולר שקיבל מבן דודו מיליקובסקי. מאידך, "לזכותו" ניתן לציין שדחה עתירה שביקשה להורות למדינה להגיש תביעה אזרחית נגד שרה נתניהו ב"פרשת החמגשיות", כדי שתחזיר את מלוא הסכום עבור הארוחות שהוזמנו.
גורם בימין מעריך שגם אריה דרעי לא רווה נחת מהנשיא המיועד. עמית היה חלק מהרכב בג"ץ שפסל את מינויו של דרעי לשר הבריאות ושר הפנים ברוב של 10 מול 1. מרבית שופטי ההרכב קבעו כי המינוי לוקה בחוסר סבירות קיצוני. "חוק דרעי" שנחקק לאחר הפסיקה על ידי הקואליציה, נועד למנוע מדרעי לעמוד שוב מול עמית – הפעם בתפקידו כיו"ר ועדת הבחירות – להכרעה שיפוטית בסוגיית הקלון.
וישנם גם אנשי ימין הטוענים שעמית פעל בעבר, מאחורי הקלעים, להעדפת בחירתו של השופט המחוזי רון סוקול לעליון על פני השופט שנבחר לבסוף – יוסף אלרון, הנחשב לשמרן ושגם מוצאו המזרחי שיחק לטובתו. שמו של אלרון מוזכר עתה כאיש שאולי ייבחר לנשיא העליון אם יבוטל עקרון הסניוריטי. מדוברות בתי המשפט נמסר כי השופט עמית מכחיש כל מעורבות בקשר לבחירת אלרון.
עמית (64) רחוק מהסטריאוטיפ של חבר ב"כנופיית שכונת רחביה" שהפכה לסמל של שופטי העליון. הוא בן להורים ניצולי שואה מפולין, שגדל בדירת שני חדרים, בדמי מפתח, בשכונת שפירא, הסמוכה לתחנה המרכזית בדרום תל-אביב. כבר בגיל תשע מילצר במסעדת הפועלים של הוריו ברחוב אילת בעיר. הוא בוגר התיכון הדתי "צייטלין" במגמת מזרחנות ואת שירותו הצבאי עשה ביחידה 8200. את לימודי המשפטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, סיים בהצטיינות ועבר לעבוד במשרד עורכי דין פרטי.
את דרכו על כס השיפוט התחיל כשופט שלום בעכו ולאחר מכן כשופט מחוזי בחיפה. לימים תיאר את כהונתו בעכו כתקופה מעצבת, שם נתקל באוכלוסיות מגוונות – יהודים, ערבים, דרוזים, צ'רקסים, דתיים, חילונים, משכבות חלשות ומשכבות משגשגות. בקורסים לשופטים מתחילים הוא מדבר תמיד על השירות לציבור. "אנחנו כמו רופאים. צריכים לתת שירות מדויק ואנושי לציבור המתדיינים. בשבילי, מאחורי כל תיק יש אדם, משפחה, כאב". הוא לעולם אדיב למתדיינים באולם גם אם הם טרחנים. "בשביל כל מתדיין זהו תיק חייו", הוא נוהג לומר.
הייתה ויש לו השפעה מרחיקת לכת על דרך בחירת השופטים במדינה מכיוון שבשנים האחרונות ריכז את המכון להשתלמות שופטים, העוסק גם במיון המועמדים לשיפוט. בפועל, מדובר בקורס לסינון ומיון מועמדים לשיפוט לפני שהם מגיעים לוועדה לבחירת שופטים. "בעקבות הערות ולקחי מיון לא מוצלחים, הוכנסו שינויים מפליגים בקורס", אומר חבר הוועדה. "עכשיו המיון דומה יותר לסטנדרטים של מיוני שב"כ וחיל האוויר. עמית החליט שגם לאחר שנבחר, יקבל כל שופט מתחיל שופט ותיק כ'חונך', כדי שהכניסה לתפקיד תהיה יותר מקצועית".
בהרצאות שלו בהשתלמויות השופטים הוא נוהג לומר ש-95 אחוז מהתיקים המגיעים לשולחן השופט העליון אינם קשים – "כשאתה מתלבט באשר לתוצאה אתה פשוט הולך עם הנוהל המשפטי" – וחמישה אחוזים הם התיקים הקשים. "אלה לא עוזבים אותך גם אחרי שהכרעת. זה יכול לקרות גם בתיק האזרחי הזניח ביותר. על תיקי אימוץ אין בכלל על מה לדבר".
בשעות הפנאי הוא מרבה לקרוא ספרים, בעיקר ספרי היסטוריה. אבל כשהוא עולה על ההליכון בביתו, הוא נוהג לצפות בסדרות פופולריות. הוא חובב כדורסל וכשהתגורר בחיפה אהב לשחק כדורסל עם קבוצה מאולתרת. אחד השחקנים הכישרוניים היה "ג'ימבו" – ג'ים בנט – אביו המנוח של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט.
פסקי הדין שלו מתובלים בדוגמאות צבעוניות מהחיים, לעיתים הומוריסטיות. כשעסק באחריות רשות הכבאות לכיבוי שריפה במפעל לחומרים מסוכנים באופקים, ציטט את שיר הפתיחה של "סמי הכבאי"; פסק הדין על יחסי עיתונאי עם מקור רם דרג הזכיר לו את הסדרה "בית הקלפים"; בדיון משודר בבג"ץ על העתירות שביקשו לפסול את נתניהו מלהרכיב ממשלה תחת האישומים נגדו, איזכר עמית את סדרת המערכונים של עידן אלתרמן ואבי גרייניק "נווה חמציצים"; ובדיון בבג"ץ שנערך לפני שבועיים בביטול עילת הסבירות הוא פנה לעו"ד של נתניהו מיכאל ראבילו ושאל: "אם יהיה 'חוק יסוד: היטל ניקוז', גם אז ידינו יהיו כבולות?", וכשראבילו השיב "אני חושב שכן" – עמית הגיב: "חשבתי שאדוני יאמר שזה לא יקרה".
עמית נחשב אחד השופטים המבריקים בעליון. "סוס עבודה" שפסקי הדין שלו מנומקים, מלאי אסמכתאות וניתוחים משפטיים יצירתיים. הוא אחד המומחים הגדולים של העליון במשפט אזרחי – דיני נזיקין, דיני לשון הרע, דיני קניין ודיני משפחה. לעומת שופטים אחרים, קשה לאפיין אותו כ"שמרן" או כ"אקטיביסט". הוא נחשב שופט עצמאי ויהיה נשיא עצמאי, שביחסי העבודה בארבע עיניים שבין שר משפטים לבין נשיא עליון אי-אפשר יהיה לגנוב איתו סוסים.
לאורך הקריירה שלו הוציא תחת ידו פסקי דין עקרוניים ומנחים במגוון רחב ביותר של תתי-תחומים. כבר ב-2002, בראשית דרכו כשופט שלום בעכו, הגיע למקום הראשון בארץ במשוב השופטים הראשון שנערך בישראל. גם רבים ממאמריו האקדמיים מצוטטים בפסקי דין בכל הערכאות.
עמית חתום על פסק הדין שבו דחה את הטענה כי יש להבחין בין פיגועים שבוצעו בתחומי הקו הירוק לפיגועים שבוצעו מעבר לו. "דמו של מתיישב ביהודה ושומרון אינו סמוק פחות מדמו של ישראלי המתגורר באחד הערים, הקיבוצים או המושבים שברחבי מדינת ישראל כולה", כתב
עלייתו לעליון נבעה גם מפסיקות פורצות דרך במחוזי. בתקופת כהונתו הקצרה בחיפה, חולל פסק דין שלו סערה בתחום האפרורי והישנוני של סדר הדין האזרחי, לאחר שסטה מתקדים ארכאי של בית המשפט העליון. הוא קבע את "הלכת שמש", המשפיעה על תביעות רבות שבהן מתבקש צו מניעה נגד בנייה בלתי חוקית יחד עם צו להריסת הבנייה – חידושו של השופט עמית אושר בהמשך גם בעליון וההלכה שונתה.
"לו שאלו אותו אם הוא 'שמרן' או 'אקטיביסט', הוא היה עונה: 'יש לי רק אג'נדה אחת – אני שופט מקצועי", אומר שופט בדימוס.
בכל מקרה, הכינוי "שמאלן פרוגרסיבי" לא עומד במבחן המציאות מול סקירת פסיקותיו בענייני ביטחון, שבהן הוא נוטה דווקא לשמרנות. הוא מתעב למשל מעצרים מינהליים של חשודים בטרור – יהודים כערבים – אך לרוב איפשר אותם, מתוך אמון בחוות דעת השב"כ. אותו דבר לגבי הריסת בתי מחבלים.
חוגי הימין ישמחו ודאי לגלות כי הוא חתום על פסק הדין שבו דחה את הטענה כי יש להבחין בין פיגועים שבוצעו בתחומי הקו הירוק לפיגועים שבוצעו מעבר לו, תוך שהוא מדגיש כי "דמו של מתיישב ביהודה ושומרון אינו סמוק פחות מדמו של ישראלי המתגורר באחד הערים, הקיבוצים או המושבים שברחבי מדינת ישראל כולה".
הוא גם פסק נגד פינוי ההתנחלות מצפה כרמים, אישר הפקעת שטח לטובת הנגשה של מתחם מערת המכפלה לבעלי מוגבלויות, ופסק נגד פינוי בתי יהודים בשייח' ג'ראח ובסילוואן.
לעומת זאת, הוא נמנה עם הרכב השופטים המורחב שביטל את "חוק ההסדרה" בשטחים, שביקש להסדיר את מעמד הבתים ביהודה ושומרון. ובין קביעותיו החשובות ניתן להזכיר החמרה בעונשם של מציתי כנסיית "הלחם והדגים" ודחיית ערעורם של רוצחי הנער מוחמד אבו-ח'דיר.
אתר תנועת הימין "אם תרצו" גם מדגיש שעמית "האריך שוב ושוב צו לאיסור ניתוקי חשמל לצרכנים ברצועת עזה, למרות חוב שצמח לכדי 1.8 מיליארד שקל לחברת החשמל", "דחה את הערר על החלטת המחוזי לשחרר למעצר בית שלושה פורעים ערבים שהשתתפו בניסיון לינץ' במשפחה יהודית", וש"פסק דין שלו הכשיר את התמודדותה לכנסת של 'תומכת הטרור' היבא יזבק".
בענייני זכויות אדם, הוא ליברל מובהק ובעל גישה חברתית. פסיקותיו נגד עושק פליטים ונגד פגיעה במסתננים מאוד עקביות, מה שמעלה אותו למסלול התנגשות נוסף עם חלקים מהקואליציה. זאת, למרות שהנמקותיו לא אחת לקוחות מהערך "מדינה יהודית" יותר מאשר "דמוקרטית". פסיקתו נגד חוק הפיקדון העושק את המסתננים הסתמכה, למשל, על הציווי התנכ"י "תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם". במקרה אחר, קבע שעיריית ירושלים צריכה לתקצב את "הבית הפתוח" של הקהילה הגאה.
אחד הבג"צים שהעלה את חמת הימין נגד השופט, עסק בהענקת "פרס ישראל" לפרופ' עודד גולדרייך. עמית סבר שיש לאמץ את עמדת היועמ"ש ולהעניק את הפרס לפרופ' גולדרייך בהתאם להמלצת הוועדה המקצועית – ושמצוינות אקדמית אינה הולכת בהכרח יד ביד עם דעות התואמות את הקונצנזוס.
בפסיקות הנוגעות לענייני דת ומדינה, השופט עמית דחה גילויים של כפייה דתית והדרת נשים. כך, קיבל את העתירה נגד ההפרדה המגדרית בבריכה העירונית בקריית ארבע, ובפסק הדין הנוגע לגיוס בני ישיבות, עמית הצטרף לדעת הרוב כי הסדר הגיוס החדש של תלמידי הישיבות הוא בלתי מידתי ובלתי חוקתי ודינו להתבטל. זאת, לאחר שמצא כי החוק נתפר למידותיו של הציבור החרדי. לעתיד לבוא, הציע עמית למחוקק "קריאת כיוון" שונה מזו של חבריו, ומתוך דגש על השתלבות החרדים בשוק העבודה האזרחי, הציע מתן פטור מלא לחרדים מגיוס כבר בגיל 18.
בנושא של לימודי ליבה, עמית הצטרף לדעת הרוב ולפיה אין לחייב את המדינה לכפות לימודי ליבה על הציבור החרדי, אך הביע דעתו כי קיימת הצדקה שהמדינה תתנה את המימון לחינוך בלימודי ליבה, וכלשונו: "מימון חינוך שאינו מבטיח כי תלמידיו יוכלו לפרנס עצמם בכבוד ולהשתלב בכלכלת המדינה, משול למימון המסור אשר מנסר באיטיות ובהתמדה את הענף שעליו יושבים יחדיו בני החברה כולה".
במשפט הפלילי הוא מחמיר בעבירות מין ובעבירות על טוהר המידות. הוא היה שותף להרכבים שדנו בערעוריו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בפרשות "הולילנד", "ראשונטורס", "טלנסקי" ו"מרכז ההשקעות", והביע דעתו כי גם מימון לילה במלון באלפי דולרים מהווה שוחד.
כלפי עבירות רכוש ופריצות, עבריינות הנשק, ההצתה, האלימות והפרוטקשן, הוא ממש "רפובליקני" ודוגל בענישה מחמירה. מאידך, עמית התבטא בנושא זכויות נאשם לא אחת וקבע כי לשופט צריכה להיות "בלוטת יותרת החמלה", וקרא לשופטים לקחת בחשבון את יכולתו הכלכלית של הנאשם, בין היתר כדי שלא לפגוע בסיכויי השיקום של הנאשם ולא למוטט אותו כלכלית. בפסק הדין בעניין פאינה קירשנבאום הפחית את עונש המאסר שלה מעשר לשבע שנים תוך שהוא מתייחס לתנאי הכליאה ב"נווה תרצה".
אבל תיק פסקי הדין המגוון והמרשים לא שווה הרבה לעת הזאת. בינתיים, עמית ממשיך להתייצב מדי יום בשבע בבוקר בעליון ועובד עד שמונה בערב, ולקינוח קורא עוד תיק או שניים כדי לחדד את הראש לקראת הדיון שיתקיים מחר באולם.
פורסם לראשונה: 00:00, 18.08.23