הסיכויים של בוגר מערכת החינוך להשתלב בתפקידים משמעותיים בצבא, להתקבל לפקולטות יוקרתיות ובהמשך לעבוד במקומות עבודה מתגמלים תלויים במקום המגורים, במעמד הכלכלי-חברתי של הוריו ובמגזר שאליו הם משתייכים. כך עולה מדירוג התיכונים שנעשה על ידי אתר מדלן ומשקף את כישלון מערכת החינוך בניסיון לצמצם את הפערים בין תלמידים.
בדירוג התיכונים, הכולל מוסדות עם יותר מ-400 תלמידים, בולטים במיוחד בתי ספר ברשויות מבוססות או כאלה הממיינים תלמידים וגובים תשלומי הורים גבוהים. את המקום הראשון בדירוג חולקים שני תיכונים - התיכון שליד האוניברסיטה בירושלים והתיכון החקלאי בכפר הירוק שברמת השרון. שניהם עם שיעור זכאות לבגרות הנושק ל-98% בשנת 2021 - יותר מ-66% מתלמידיהם סיימו את לימודיהם בהצטיינות. בין היתר כולל המדד המשוקלל גם את שיעור התלמידים שלמדו אנגלית ומתמטיקה בהיקף של חמש יחידות לימוד - נתון שבו בולטים שני התיכונים גם כן.
נתוני הזכאות מונגשים עצמם על ידי משרד החינוך, אולם הם אינם מאפשרים, לדברי מנכ"ל מדלן טל קופל, השוואה בין התיכונים בגלל המקצועות השונים שנלמדים בכל בית ספר. לכן, הוא מסביר, החליטו באתר לפתח מדד משוקלל: "כשבאים לקבוע את רמתו הכללית של בית הספר קיימים משתנים משמעותיים אחרים, שלא תמיד נלקחים בחשבון - כמו אחוז הנשירה מבית הספר, אחוז הזכאים לבגרות ומספר הזכאים לבגרות בהצטיינות". בסופו של התהליך, לאחר הגדרת משקל מוגדר לכל תבחין הנוגע לבית הספר, הוענק לכל בית ספר ציון סופי שעליו התבסס הדירוג.
במקום השלישי ברשימה נמצא תיכון עתיד אלאהליה שבאום אל פחם, ואחריו נמצאים התיכון האורתודוקסי הערבי בחיפה, תיכון עירוני כללי הראשונים בהרצליה, ישיבת בני עקיבא בגבעת שמואל, תיכון שמעון בן צבי בגבעתיים ותיכון עתיד למדעים בלוד.
במבט על, מבין 20 בתי הספר המובילים כמעט שאין מוסדות מהפריפריה. לדברי ד"ר יעל גרינשטיין מהפקולטה לחינוך ולהוראה במכללה האקדמית תל-חי, אי-השיוויון בתחום החינוך בא לידי ביטוי באזורים אלה גם באפשרויות בחירה מצומצמות של מגמות לימוד, במחסור במורים במקצועות שנחשבים יוקרתיים יותר ובקשיים לוגיסטיים לספק עזרה פרטנית. "נקודת הפתיחה של תלמיד במרכז הארץ מראש גבוהה יותר משמעותית", היא מדגישה. "הצלחות בקרב תלמידים בפריפריה הגיאוגרפית הן בדרך כלל תוצר של יוזמות מקומיות מצומצמות או של משפחות שמשקיעות משאבים אישיים בתהליכי החינוך. רק כך ניתן לפצות על כל החסכים הקבועים מראש - של תחבורה ומרחקים, של היצע המסגרות החינוכיות ושל הנגישות לחוגים, לפעילויות, לתחרויות - שלא ניתן להגיע וליהנות מהם ללא השקעה פרטית בלתי מבוטלת".
ד"ר סיגלית רוזמרין, ראש המכללה להוראה אפרתה, גם היא לא הופתעה מהמגמות שעולות מהדירוג. "כל בתי הספר המצטיינים ברשימה מוגדרים על ידי משרד החינוך בעשירונים העליונים של מדד הטיפוח, ורובם בעשירון העליון", היא מסבירה. "מדד הטיפוח נקבע על פי השכלת ההורים, רמת ההכנסה, מידת הפריפריאליות של בית הספר ומספר תלמידיו שעלו מארצות מצוקה. המשמעות: בתי הספר שבהם התלמידים מהבתים החזקים יותר - בראש, וההפך".
אף שבטבלה בולטים כמה בתי הספר מהמגזר הערבי, לדברי ד"ר רוזמרין ניכר כי המצטיינים שבהם מקבלים תלמידים מצטיינים לאחר מיונים ובחינות. ככלל, חלק מהתיכונים המובילים ממיינים את תלמידיהם, ואלו שאינם ממיינים, בפועל בעצם מיקומם הגיאוגרפי מבצעים מיון עקיף בשל יוקר הדיור בערי המרכז, שלא מאפשר לבעלי הכנסה נמוכה משמעותית לגור בהן.
גם במקרים שבהם חלה עלייה בשיעורי הזכאות לבגרות, בחינה מעמיקה של מוסדות הלימוד על פי הישגיהם במתמטיקה ובאנגלית מעלה תמונה מצב מדאיגה בנוגע לפערים חברתיים מושרשים. פרופ' אודרי רוקח, מומחית לסוציולוגיה של החינוך, מציינת כי פערים אלה קיימים גם בין יישובים, אך גם בתוך היישובים עצמם. לדבריה, לנוכח החשיבות של מתמטיקה ואנגלית, אין ספק שיש לכך השלכות על פערים חברתיים בסיכויי העתיד של בוגרי בתי הספר להשתלב בהשכלה הגבוהה.
פורסם לראשונה: 00:00, 20.08.23
