משדר הבוקר של ynet Live
שלושה קורבנות בתוך 48 שעות, ובסך הכול 35 נרצחים מתחילת השנה, הופכים את שנת 2023 לשנה הקשה ביותר מבחינת היקף הנרצחים מפיגועים שיוצאים מיהודה ושומרון מאז סוף האינתיפאדה השנייה (הנתונים לא כוללים את המבצע הקרקעי ב"צוק איתן"). בכל 2022, השנה הקודמת שהחזיקה בתואר המפוקפק, נרצחו 33. אז, חברי האופוזיציה בראשות בנימין נתניהו תקפו בחמת זעם ובארסיות את ממשלת בנט-לפיד. היום נתניהו הוא ראש הממשלה, והאופוזיציה הלוחמנית היא השלטון.
העובדות היו אותן עובדות אז, והן נותרו כאלה גם היום: שתי הממשלות מקבלות את עמדת צה"ל והשב"כ בנוגע לפעולות צבאיות ואזרחיות. גם נתניהו תומך מלא-מלא בחיזוק הרשות הפלסטינית, הוא פשוט נמנע מלהצהיר על כך מטעמים פוליטיים. נתניהו יודע היטב: ללא מנגנוני ביטחון פלסטיניים יעילים, המצב היה גרוע בהרבה. צה"ל היה צריך לגייס לא רק את 72 גדודי המילואים שכבר גייס - נתון שיא - אלא הרבה יותר ממאה. החטיבות הסדירות, שספגו מכה כשאיבדו 30 אחוז מימי האימונים למלחמה עקב משימות בשטחים, היו מאבדות עוד יותר מכשירותן החשובה.
בשיחה בין ראש השב"כ לנתניהו, שדבר קיומה פורסם ב-ynet ו"ידיעות אחרונות", רונן בר הציג לא רק את החשש מהתגברות הטרור היהודי שמלבה את הטרור הפלסטיני - הוא גם הניח התרעה אסטרטגית בנוגע לעלייה הדרמטית בהיקף הפיגועים והוסיף כי המצב "על סף אובדן שליטה". בזמן נתון מדובר על כ-200 התרעות, רובן כלליות, אולם זה נתון שלא זכור כמותו מאז 2005.
בנוסף סוכלו למעלה מ-350 פיגועי ירי מתחילת השנה. גורם ביטחוני מזהיר כי זה רק נס שאין נפגעים בפיגועים כאלה כל יום. הפיגוע בדרום הר חברון, שבו נרצחה בת שבע נגרי ז"ל, הגיע אחרי הפיגוע בחווארה בשבת, שבו נרצחו סיילאס-שי ניגרקר ובנו אביעד ניר במכון לשטיפת מכוניות. המצוד אחר המחבל נמשך.
אזור חברון הוא השטח הגדול ביותר ביהודה ושומרון, ועד היום הוא היה שקט יחסית, כאשר רוב פעילות הטרור התמקדה בגזרת צפון השומרון, ג'נין ושכם. אם חברון, שבה יש תשתיות מבוססות של חמאס, תתעורר, אזי אנו עלולים להיכנס לתקופה הרבה יותר מאתגרת מבחינה ביטחונית, שתחייב כוחות נרחבים ובצדם גם גיוס מאסיבי של מילואים. נקודה נוספת היא שהפיגוע אתמול בוצע לפי אותו מתווה: כלי רכב חולף שמתוכו מתבצע ירי לעבר אזרחים. שיטת הפעולה הזאת מקשה על סיכול ואיתור, לכן עיקר המאמץ מתרכז בהגנה על הצירים והאוגדה תוגברה בגדוד סדיר נוסף ושתי פלוגות. ברקע, קיים חשש כי ה"הצלחות" יובילו לחקיינות.
כעת הצבא נמצא בדילמה הקבועה: האם לגרום ללחץ שיפגע במרקם החיים ובכלכלה הפלסטינית, מה שעלול להכניס אזרחים למעגל הטרור, או לשמר את מדיניות הבידול בין פעילי הטרור לאוכלוסייה. בינתיים המדיניות לא משתנה. נתניהו, שהגיע באופן חריג לזירת הפיגוע, דיבר שוב על איראן כאחראית. הוא צודק חלקית. אי-אפשר להטיל את האחריות לכל פיגוע עליהם. הבעיה העמוקה היא אחרת: הסכסוך בינינו לבין הפלסטינים. רוב המחבלים בגל הטרור הזה, שראשיתו במרץ 2022, אינם בעלי שיוך ארגוני וללא רקע חבלני קודם, משמע קשה לראות בהם חיילים באופרציה איראנית. כמויות אמצעי לחימה מטורפות, הסתה ברשתות, צעירים שאיבדו אמון ברשות הפלסטינית הקורסת.
לכן, ללא פיתרון, העתיד נראה קודר: להעניק ביטחון ליותר מחצי מיליון יהודים שחיים בין שלושה מיליון פלסטינים זאת משימה על גבול הבלתי אפשרית במציאות הנוכחית. גם אם יתברר שמדובר הפעם בחולייה מאורגנת, היא עדיין לא מסמלת את גל הטרור הזה. לכן, בינתיים אין הרבה אופציות: לא מבצע נרחב ולא נקודתי. לצד המאמץ ההגנתי בצירים, יש להוציא מאמצים התקפיים קבועים ורציפים בכל גזרה. המהלך הנוסף החשוב הוא הפרדת צירי תנועה, כמו זה שצפוי להיות מוכן בחווארה עד השנה הבאה. אין דרך אחרת לספק הגנה סבירה. חשוב גם לגנות את הקמפיין של חלק מהמתנחלים ופעילי הימין נגד אלוף פיקוד המרכז, יהודה פוקס.
כמובן שמותר למתוח ביקורת על קצינים, אבל במקרה זה נחצה גבול עם כרזה שדורשת לפטרו והאשמות חמורות כאילו דמם של הנרצחים על ידיו. אגב, הביקורת לא מופנית למפקד האוגדה, תת־אלוף אבי בלוט, שנחשב ליקיר הציונות הדתית. גם לא נשמעות טענות נגד המח"טים בחברון ובג'נין, תושבי התנחלויות בגזרה. מעניין למה.
פורסם לראשונה: 00:00, 22.08.23
