משדר הבוקר של אולפן ynet
התנגשות חזיתית צפויה היום (ראשון) בממשלה סביב הקמת ועדת החקירה לנושא שימוש המשטרה והפרקליטות ברוגלות ה"פגסוס", כולל בדיקת תיקים המתנהלים עתה. במערכת המשפטית חוששים משיבוש משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עקב הקמת הוועדה ומכנים אותה "אירוע חמור מאוד". אף על פי כן, שר המשפטים, יריב לוין, נחוש להצביע על הקמת הוועדה כדי שתחל לפעול לאלתר. נתניהו עצמו לא ישתתף בהצבעה על הקמת הוועדה מחשש למראית עין של ניגוד עניינים. במקביל, קבוצת עורכי דין פרטיים הודיעה כבר שתעתור לבג"ץ נגד הקמת הוועדה.
5 צפייה בגלריה
בהרב-מיארה ולוין. בניגוד לעמדת היועמ"שית, שר המשפטים מביא את הקמת ועדת החקירה להצבעה בישיבת הממשלה
(צילום: נחום סגל, אלכס קולומויסקי)
העימות בקשר להקמת הוועדה הוא רק חימום מנועים לקראת העימותים הפוליטיים-משפטיים שיתחדשו בשבוע הבא עם חזרת הפוליטיקאים והמשפטנים מפגרת הקיץ.
5 צפייה בגלריה
הקואליציה מנסה למצוא מתווה לפטור מגיוס שלא ייפסל על ידי בג"ץ. חרדים בלשכת הגיוס בתל השומר
(צילום: יובל חן)
על הפרק ניסיון להגיע להסכמות בקואליציה על חוק הפטור מגיוס לאחר שהאורכה שהעניק בית המשפט העליון לכנסת להסדיר את הנושא כבר פגה לפני כחודש. צוותים של הקואליציה, נציגי צה"ל והייעוץ המשפטי, לרבות מחלקת הבג"צים ינסו להגיע למתווה שלא ייפסל על ידי בג"ץ, שאם לא כן תובעות הסיעות הדתיות שהחוק החדש יכלול פסקת התגברות.
מאחורי הקלעים כבר מתנהלים מגעים פוליטיים בעצימות נמוכה בניסיון למצוא מתווה לשינוי בהסכמה של הרכב הוועדה לבחירת שופטים. זאת כדי למנוע דיון בבג"ץ שנועד להתקיים ב-7 בספטמבר. הדיון הוא בעקבות עתירה שנועדה לאלץ את שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בהרכבה הישן. דיון נוסף יתקיים בבג"ץ ב-12 בספטמבר בנושא ביטול חוק עילת הסבירות. הדיון יערך בהרכב של 15 שופטי העליון, אך פסק הדין בו צפוי להתפרסם רק לאחר החגים.
"עסקו בשחיתות שלטונית בלי פרופורציה"
הממשלה תקים את ועדת הבדיקה הממשלתית למרות התנגדות נחרצת של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה לחלק מסמכויותיה והתנגדות השב"כ והמל"ל להקמתה מחשש לדליפת סודות מבצעיים. אי לכך צפוי עימות בין שר המשפטים יריב לוין והממשלה, לבין היועמ"שית שמתנגדת נחרצות לכך שהוועדה תחקור שימוש המשטרה והפרקליטות ברוגלות בתיקים מתנהלים, ובראשם "תיקי האלפים" של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
נימוק נוסף של מערכת המשפט כדי לא להקים את הוועדה הוא "דו"ח ועדת מררי", שכבר עסק בנושא הרוגלות ונמסר ליועמ"שית ולמפכ"ל המשטרה. "הממשלה אפילו לא טרחה לקיים דיון בדו"ח ובמסקנותיו. כל אלה מוכיחים שיוזמי הקמת הוועדה מבקשים לשבש את משפט נתניהו שימשיך להתקיים במקביל לפעולת הוועדה, להשפיע על עדים וליצור לחץ פסיכולוגי על התביעה ועל השופטים", טענו מקורות בכירים.
לדבריהם, גם מבקר המדינה מקיים ביקורת על השימוש ברוגלות בעצם ימים אלה. הם מוספים שעצם הכוונה למנות את השופט המחוזי בדימוס משה דרורי כראש הוועדה, איננה מקובלת, נוכח ביקורתו הפומבית והתכופה על ניהול משפט נתניהו.
בין היתר, דרורי אמר בריאיון לכאן 11 לאחר חשיפת פרשת פגסוס כי "היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט נדחף על ידי התקשורת לעסוק ללא כל פרופורציה בתיקי שחיתות שלטונית". באותו ריאיון, טען דרורי כי דעתה של הפרקליטות היא שהתיקים בעיקריים במדינה צריכים לעסוק בשחיתות שלטונית. לדבריו, הפרקליטות ראתה עצמה כמו "סיירת מטכ"ל", שיכולה לפעול לעיתים מחוץ לכללי המשחק המקובלים, והרשתה לעצמה לעקם את כללי עבודתה.
5 צפייה בגלריה
השופט בדימוס דרורי. אמר על תיקי נתניהו: "עדיפות לתיקי שחיתות שלטונית והידיעה שאנחנו מעל החוק הביאה לתוצאה הזו"
(צילום: אתר בתי המשפט )
לשאלה האם תיקי נתניהו "נתפרו", השיב דרורי: "אני לא בטוח שהם נתפרו במובן שישבו שלושה אנשים ותפרו, אבל מתן עדיפות לתיקי שחיתות שלטונית והידיעה שאנחנו מעל החוק כמו סיירת מטכ"ל, הביאה לתוצאה הזו". בהתייחס לוועדת מררי, שכאמור חקרה את פרשת והגישה את מסקנותיה ליועמ"שית, אמר השופט בדימוס: "זה לא רציני. אדם לא יכול לבדוק את עצמו".
במשטרה לא התייחסו לקשר בין תיקי נתניהו לבין הוועדה, אך בכיר בארגון אמר כי "משטרה תחת ועדה זה הדבר האחרון שאנחנו צריכים בימים הקשים והלחימה בפשיעה, במיוחד במגזר הערבי". לדברי הבכיר, "ועדה כזו תתקע את השבת הכלים הטכנולוגיים לעוד חודשים ארוכים. הוועדה תגרום למצב קשה בחטיבת הסייבר-סיגינט, מבחינת זה שאנשים יצטרכו לקחת עורכי דין. עוד ועדה למשטרה זה הדבר האחרון שהמשטרה צריכה".
הדילמה: ציות לפסיקות העליון - או משבר חוקתי
המערכת הפוליטית נמצאת בכוננות לקראת הדיונים וההחלטות הדרמטיים של בית המשפט העליון בעניין ביטול עילת הסבירות וחוק הנבצרות. במערכת הפוליטית מעריכים, כי ההחלטות של בית המשפט העליון עלולות להוביל למשבר חוקתי בעקבות הקריאות של חלק מאנשי הקואליציה שלא לכבד את החלטות בית המשפט אם ייפסלו חוקים.
ראש הממשלה נתניהו התחמק בשבועות האחרונים מהשאלה האם יכבד את החלטת בית המשפט במידה ויפסול את אחד החוקים שהעבירה הכנסת. נתניהו טען, כי מבחינתנו בית המשפט לא צריך להגיע בכלל לרגע הזה של פסילת חוק. "זה סוג של ספירלה. אני מקווה שלא נגיע לכך", אמר נתניהו בריאיון לרשת תקשורת אמריקנית. שרים וח"כים בקואליציה היו בוטים יותר ואמרו כי אין לציית להחלטה של בית המשפט העליון אם זה יחליט לשנות או לבטל חוקים של הכנסת.
נתניהו בריאיון לרשת CNN
(צילום: CNN)
באופוזיציה תקפו בחריפות את נתניהו וטענו כי הוא גורר את ישראל למשבר חוקתי. בעקבות הביקורת הפנימית והבינלאומית ניסה נתניהו לשנות מעט את הטון ואמר: "ממשלות ישראל תמיד מכבדות את החלטות בית המשפט ובית המשפט תמיד ראה את עצמו כפוף לחוקי יסוד להם הוא מייחס מעמד של חוקה". מלשכתו של נתניהו נמסר עוד: "כמו רוב אזרחי ישראל, ראש הממשלה נתניהו מאמין שצריך להמשיך לשמור על שני העקרונות הללו גם יחד".
יחד עם זאת, ההערכה במערכת הפוליטית היא, כי רוב חברי הקואליציה והממשלה יכבדו את פסיקת בית המשפט העליון ולא יובילו את ישראל למשבר חוקתי שיעצימו שוב את העימות הפוליטי ויתדלקו את המחאה הציבורית נגד המהפכה המשפטית.
הקאמבק של "מתווה הנשיא"
לאחר כישלון המגעים בסבבים הקודמים, מנסה נשיא המדינה יצחק הרצוג לגבש "מתווה 2", מתוך תקווה שאולי הפעם יצליח. הנשיא נפגש עם בני גנץ, יאיר לפיד ורון דרמר – והחל לגשש מולם האם ניתן לגבש מתווה מוסכם בין הצדדים. בינתיים המתווה של הנשיא לא בשל. בפועל הרצוג רק מעלה רעיונות ועוד לא ממש הציג אותם לצדדים.
5 צפייה בגלריה
לפיד, הרצוג וגנץ. באופוזיציה מתייחסים להצעות הנשיא בחשדנות רבה
(צילום: אוליבייה פיטוסי, יואב דודקביץ', שלו שלום)
על פי המתווה המתגבש, הרצוג מציע תיקון וחקיקה מחדש של החוק לביטול עילת הסבירות – בהסכמת הקואליציה והאופוזיציה. ספק אם הקואליציה תסכים לתיקון החוק. מצד שני – בלי הסכמה כזאת אי אפשר לחזור לשיחות. בעניין הוועדה לבחירת שופטים – הרצוג מציע לשנות את הרכב הוועדה כך ששר המשפטים יהיה רשאי לבחור שופט עליון משלו שישפוט עד גיל 70. עוד רעיון שבוחן שבוחן הרצוג הוא ליצור הקפאה להמשך החקיקה לתקופה של שנה - שנה וחצי.
באופוזיציה מתייחסים להצעות הנשיא בחשדנות רבה וחוששים שינוצלו על ידי נתניהו ולוין לדחיית הבג"צים בטענה שיש הידברות. לפיד לא מוכן לשמוע עד שבג"ץ ידון בעתירה שלו על הוועדה לבחירת שופטים. גנץ, לעומתו, יותר פתוח להצעות של הרצוג.
פורסם לראשונה: 00:00, 27.08.23
