1 צפייה בגלריה
רוביאלס
רוביאלס
לואיס רוביאלס אחרי הגמר
(צילום: FRANCK FIFE / AFP)
צריך להאמין ליו"ר התאחדות הכדורגל הספרדית, לואיס רוביאלס, כשהוא אומר שלא התכוון לתקוף את ג'ני הרמוסו, כוכבת הנבחרת שזכתה בשבוע שעבר בגביע העולמי. הוא באמת לא התכוון. הוא חשב, לגמרי בכנות, שמותר לו להצמיד לשפתיה נשיקה אגרסיבית מול כל העולם. הוא גם באמת לא ראה בעיה לחגוג את הזכייה תוך שהוא תופס לעצמו במפשעה מול המצלמות, או להרים שחקנית אחרת, אתנה דל קסטילו, על כתפו ולצעוד איתה ככה מסביב למגרש. כשהוא אומר שלא התכוון לפגוע באף אחת, הוא אומר אמת. הוא בן 46 וזה מה שהוא יודע.
הלחץ המופעל עכשיו על רוביאלס להתפטר אולי יעבוד ואולי לא. פיפ"א, התאחדות הכדורגל העולמית, השעתה אותו ל-90 יום, בסיומם מי יודע מה יקרה. אם השנים האחרונות לימדו אותנו משהו, זה שאין כמעט עבירה – על החוק או המוסר או האתיקה – שיכולה לגרום לגברים חזקים ורבי השפעה לקחת אחריות. ברוב המקרים הם פשוט רצים עם הכדור לדגל הקרן ועומדים שם עד שהסערה תחלוף.
יש סמליות בכך שפרשת רוביאלס הגיעה בסיומו של מונדיאל כדורגל נשים, שהבהיר שוב כי הענף הופך פופולרי יותר ויותר. אין עוד ספורט נשים שעומד מול כל כך הרבה כוחות נגד. "כדורגל הוא משחק גברי" זו לא סתם קלישאה של פרשני ספורט מפעם, זו תפיסת עולם שלמה. לכן גם יש היום יותר סיפורי הטרדות מיניות ויחס מזלזל בנבחרות ובקבוצות כדורגל מבכל ספורט נשים אחר. זה נכון גם במדינות מערביות מתקדמות וגם במדינות מתפתחות.
שבע שנים עברו מאז התפוצצה תנועת מי טו בתגית בטוויטר. הרבה באמת השתנה לטובה, אבל אין בהיסטוריה תנועת נגד אלימה יותר מהפטריארכיה. רואים את זה בארה"ב ורואים את זה בספרד ורואים את זה בישראל. מבחינת רוביאלס, הזכייה של נבחרת הנשים – שחלק גדול מהשחקניות שלה שבתו בשנה שעברה במחאה בדיוק נגד התנהלות יומיומית כזו סביבן – היא בסך הכל הוכחה לגבריותו שלו. הרמוסו צריכה להגיד תודה שהוא בחר להדביק לה נשיקה.
ציפי שמילוביץ ציפי שמילוביץ מתוך אלבום משפחתי
לכן גם לא מקרי שרוביאלס נשמע בשבוע שעבר כמו דונלד טראמפ, כשאמר באסיפת חירום של ההתאחדות הספרדית: "זה הכל פייק, הכל שקרים. פמיניזם מזויף לא מחפש צדק, לא מחפש את האמת, הוא מנסה להרוג אותי". כשסיים את נאומו, האולם כולו קם על הרגליים והעניק לו מחיאות כפיים סוערות. ציפוף השורות היה מהיר ויעיל כתמיד.
ובכל זאת, גם עכשיו, צריך לקחת צעד אחורה ולראות את התמונה הרחבה של התקדמות, איטית ומתסכלת, אבל אמיתית. מחר (שני) יציינו בארה"ב את יום השנה ה-60 לנאום "יש לי חלום" של מרטין לותר קינג, וכדאי לזכור ציטוט מפורסם אחר שלו, שנאמר כמה ימים לפני שנרצח: "הקשת של המוסר האוניברסלי ארוכה, אבל היא מתכופפת לכיוון צדק". עד ממש לא מזמן, ההתנהגות של רוביאלס הייתה מתקבלת בצחוק מהול בהערצה. לא עוד.
  • ציפי שמילוביץ היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il