כפיר חיון, מורה מוערך ומבוקש ללשון, לא יתייצב השנה בתיכון עירוני ה' בת אביב שם לימד בכיתות ז' עד ט'. במקום, הוא ילך לסניף בורגראנץ' אותו הוא מנהל בפתח תקווה. שם, למרבה האירוניה, הוא מרוויח כפול ממה שהרוויח בתור מורה. "עזבתי את ההוראה בלב כבד, הייתי מעדיף להישאר, אבל אני חייב לדאוג גם לקן הפרטי שלי", סיפר כפיר בצער, "עם תנאי שכר כמו שלנו קשה לקיים משפחה".
לדבריו של כפיר הוא ידע שמקצוע ההוראה לא מספיק מתגמל, אך היה לו חשוב לעסוק בעבודה עם ערך מוסף: "הגעתי למקצוע עם הרבה אנרגיות אבל לא הצלתי להתפרנס. חייבים לשפר את השכר ותנאי העבודה, לצמצם את מספר התלמידים בכיתה ולחזק את הצוותים החינוכיים".
4 צפייה בגלריה
yk13566384
yk13566384
כפיר חיון, מנהל סניף בורגראנץ'
4 צפייה בגלריה
yk13567035
yk13567035
יהונתן קלרמן, יתחיל לעבוד בגינון
(צילום: לביא קלרמן)
כפיר לא לבד. נטישת מורים ממערכת החינוך בשל השחיקה הפכה כבר לתופעה של ממש. אנשים שהגיעו מתוך תחושת שליחות מוצאים עצמם עובדים לילות כימים ועדיין לא מצליחים להתפרנס בכבוד. לכן, בלית ברירה הם פורשים ממערכת החינוך, דבר שמוביל למצוקת כוח אדם אדירה בתחום. האיומים לשביתה, תקופה בה מרבית המורים לא מקבלים שכר, גורמת גם היא לחלק מהם לחפש עבודה אחרת.
יהונתן קלרמן, מורה לתקשורת בתיכון אמי"ת מודיעין, נערך לשביתה ארוכה וכבר מצא עבודה חלופית בגינון כדי שיוכל לפרנס את משפחתו. "השכר יהיה זהה לשכר שלי כמורה עם עשר שנות ותק, גבוה יותר משכר מורה מתחיל", מספר קלרמן, "הבעיה שאני לא יכול להגיד לבעל הבית שאני מגיע בוודאות ולכמה זמן. הכול באוויר כרגע. מרבית המורים הנהדרים שלמדו במחזור שלי במכללה עזבו בגלל השכר. כהורה אני חושש ומודאג".
4 צפייה בגלריה
yk13566714
yk13566714
מזל מרדכי, משלימה הכנסה במכון
(חיים הורנשטיין)
4 צפייה בגלריה
yk13566983
yk13566983
ענבל משה, מורה וסוכנת נסיעות
גם ענבל משה, מורה לחינוך מיוחד ונוער בסיכון במקיף ז' בבאר שבע, החלה לעבוד במשרה חלקית כסוכנת נסיעות כדי להשלים הכנסה. לקראת השביתה היא אף תגדיל את היקף המשרה: "אם נצא לשביתה ארוכה, הרבה משפחות יישארו בלי משכורת ומערכת החינוך תמשיך להידרדר, אבל אין לנו ברירה. מורים לא רוצים להגיע. הלכתי להוראה לאחר שהתחלתי ללמוד הנדסה בשל אהבה גדולה למקצוע, זו שליחות. הבת שלי אמרה לי שהיא רוצה ללמוד הוראה ואמרתי לה, בכאב עצום, שלא כדאי לה. זה כואב".
מזל מרדכי ממיתר, מחנכת ומורה לחינוך גופני בתיכון זינמן בדימונה, נערכת אף היא למקרה של שביתה ותעבוד כמדריכת כושר במכון. "עבודת המורה אינה מסתיימת כשיוצאים מבית הספר אלא נמשכת עד שעות הלילה המאוחרות, בהיערכות לשיעורים, בשיחות עם תלמידים והורים ובמטלות שונות", מסבירה מזל, "אבל השכר לא מספיק אפילו לתשלומי ארנונה וחשמל. מורים עוזבים ומקבלים בחוץ שכר כפול. וכן, קיימת סכנה שמורים רבים שיעבדו בעבודה אחרת בשביתה לא יחזרו למערכת החינוך. אנחנו חייבים לשמור על המורים ולקלוט מורים טובים. אני אוהבת את ההוראה ולכן ממשיכה, אבל מבינה גם את אלו שנשברים".
פורסם לראשונה: 00:00, 28.08.23