שימוש במטבע לשון משפטי הספיק בשנת 2011 ליועץ המשפטי לממשלה באותה עת, יהודה וינשטיין, כדי לשכנע את ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו לבטל את מינוי יואב גלנט לרמטכ"ל, לאחר שמינויו כבר אושר בממשלה.
בהתכוננו לתשובת המדינה לעתירות לבג"ץ נגד המינוי, הודיע וינשטיין לנתניהו שיתקשה להגן על המינוי בשל "קשיים משפטיים משמעותיים". נתניהו, חף אז מתיקי חקירה, הרכין ראש בפני הייעוץ המשפטי, חשש מדיון בבג"ץ על אודות קרקעות גלנט במושב עמיקם - וביטל כהרף עין את המינוי. זו הייתה הנורמה הנוהגת.
12 שנה אחרי, מאותתת ממשלת נתניהו לציבור שהיא כבר על מסלול פיצול מוסד היועץ המשפטי: שוחקת מדי יום את מעמדו, את התוקף המחייב של קביעותיו והמלצותיו והופכת אותו בפועל ללא יותר מאשר סתם יועץ של חברה, שחוות דעתו אינה מחייבת אותה. ומה קורה ליועץ כזה? אחת משתיים: או שהוא מסיק מסקנות והולך הביתה, או שראש החברה ומועצת המנהלים שלה "בונים" ליועץ תיק ואומרים לו: "אתה לא מתאים לנו - לך הביתה".
ניסוי כלים כזה כבר מתרחש בחודשים האחרונים. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מסרבת להגן על עמדת הממשלה או שלוחיה בכנסת בקשר לשינוי כוחני של מושכלות יסוד, שאיך לא, נועדו לקדם את המהפכה המשפטית. היא מסרבת להגן על ביטול עילת הסבירות, על חוק נבצרות ראש הממשלה, על עיסוק של ועדת הרוגלות בתיקי ראש הממשלה ועל פיטורי מנכ"ל רשות הדואר.
מתוך פרגמטיות והוגנות שלטונית גילתה בהרב-מיארה גמישות ואפשרה לשרים הנוגעים בדבר ליטול על חשבון המדינה ייצוג נפרד לעמדתם. ברור ששופטי בג"ץ - שאישרו פעמים רבות בפסיקותיהם את העיקרון שלפיו חוות הדעת של היועץ היא המחייבת את מוסדות המדינה ובראשם ממשלתה הנבחרת - רואים כמו כולם מה מתרחש לנגד עיניהם: שחיקה בבלעדיות ובראשוניות עמדת היועץ כפרשן המוסמך של החוק והדין.
בהרב-מיארה מבינה את גודל השעה. התיק שנבנה לה יהיה - "היא לא בראש שלנו, מרבה שלא לייצג אותנו. לא ייתכן משבר אמון כה ממושך עם היועץ, הבו לנו יועץ אחר". בהרב-מיארה מהלכת בשדה מוקשים שיילכו ויתרבו, אבל היא אינה מתכוונת לוותר. לא מעמדה או סמכותה האישית ניצבים בראש מעייניה. אין לה זמן להיעלב ובטח לא להיפגע באופן אישי, למרות הזלזול, שלא לומר בוז, שמפגינים כלפיה בממשלה ובקואליציה. במקום לאחוז בקרנות המזבח, היא אוחזת בשתי ידיים במקור הסמכות החשוב ביותר שלה בימים אלה - ייצוג "האינטרס הציבורי".
גם אם הקליינט המרכזי שלה - הממשלה - מראה לה את הדלת, יש לבהרב-מיארה מיליוני קליינטים נוספים מקרב הציבור, פסיקות בית המשפט העליון בנות 75 שנה שאותן היא מקרינה ומשווקת כלפי כל רשויות המדינה, ערכי היהדות והמדינה וערכים אוניברסליים. בימים של כאוס חברתי, משילותי וערכי בוחרת בהרב-מיארה להיצמד בנחישות לדרך, הגם שהלהבות מלחכות כבר את שולי גלימתה והיא מבינה שרוצים להיפטר ממנה. מהמיתולוגיה היוונית היא למדה שהדרך לאתיקה כוללת תלאות, סבל, סירנות וקיקלופים, אך היא הייתה חשובה לא פחות מאשר ההגעה למטרה.
במערכת המשפטית מבינים שפתיחת שנת המשפט בעוד כמה ימים, והדיונים בבג"ץ שיחלו בשבוע הבא, הם הקדימון להתנגשות הטקטונית שתתרחש בחודשים הבאים - חוק הגיוס, יחסי בית המשפט העליון מול הכנסת והממשלה ונותן הטון המכונן - משפטו המתנהל של בנימין נתניהו. כל אלה יעצבו את הזירה, ובכל הקשור לנתניהו - ההערכה במערכת המשפטית היא שיש לו עוד כמה קלפים בשרוול, שלא לומר מטעני צד, שיאתגרו את בהרב-מיארה ביתר שאת.
פורסם לראשונה: 00:00, 30.08.23
