שאלתי אתמול (שני) את אחד ממובילי המחאה האם יש סיכוי שהוא וחבריו יראו בהקפאה לשנה וחצי של כל המהפכה המשפטית בסיס לדיון. תלוי מה זה "כל", ענה לי, אנחנו מבינים שלא יוקפאו 225 הצעות חוק. אם יקפיאו את 20 הצעות החוק המרכזיות יהיה אולי על מה לדבר. תן לי דוגמה להצעת חוק ששייכת לשוליים הרכים של ההפיכה, ביקשתי. החוק של קרעי לחיסול התקשורת, אמר. הוא יכול היה לומר גם חוק הפטור משירות של החרדים או החוק לחיסול שירות המדינה המקצועי המכונה גם חוק היועמ"שים.
מתחילת הכהונה של הממשלה הנוכחית ברור למדי ששני החוקים שנועדו להכפיף לה את בית המשפט העליון, שינוי הוועדה לבחירת שופטים וביטול עילת הסבירות הם לא סוף ההפיכה - הם קצה הקרחון שלה. הבעיה היא במגמה, במכלול, בחזון.
אני לא רוצה להשבית מסיבות, אבל אני חושש שהמתווה המוצע מוביל אותנו לאותו קיר שהוביל אותנו המשא ומתן שהתקיים לפני חודשים בבית הנשיא. במקרה הטוב, יצחק הרצוג מנהל את המלחמה הקודמת. הוא מחפש פשרה עורך-דינית במקום לגלות מנהיגות. במקרה הרע אנחנו עדים שוב לתחרות יופי: הרצוג מבקש לשוב ולזכות באהבת הציבור, וכמוהו בנימין נתניהו ובני גנץ. אף אחד מהם לא מאמין שניתן לפתור את המשבר, אבל כל אחד מהם רוצה למצוא חן בעיני הישראלים - אולי רוב הישראלים - שרוצים כרגע שקט, יציבות, פשרה, בלי קשר לשאלה מה המחיר. הכוונות אולי טובות, אבל התוצאה היא משחק ציני ברגשות הציבור.
נחום ברנעצילום: אביגיל עוזישמונת חודשי הכהונה של הממשלה הנוכחית לימדו דבר אחד: אין דבר כזה ממשלת ימין על מלא. המלא של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר זר לרוב בוחרי הליכוד ולרוב מכריע של הישראלים. ההחלטה של נתניהו להפקיד שניים וחצי ממשרדי הממשלה החשובים ביותר בידי האלמנטים הקיצוניים ביותר בחברה הישראלית, הכניסה את המדינה לטרפת שלא הייתה כמוה מעולם. כל יום, בכל נושא כמעט, ללא הפוגה. זאת מציאות שזועקת לרופא, לא לעורך דין.
את ההקפאה הייתי מתחיל בבן גביר וסמוטריץ' ויריב לוין, לא בהרכב הוועדה למינוי שופטים. אותם צריך להחזיר לממדים הטבעיים. אם נתניהו לא מסוגל להחזיר את הממשלה שלו למרחב הממלכתי, אין טעם לדבר על הקפאה.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
פורסם לראשונה: 00:00, 05.09.23
