סערת מתווה הנשיא החדש סיפקה ביממה האחרונה זווית מעניינת נוספת על המתרחש בליכוד בפרט ובקואליציה בכלל. בשעה שאנשי נתניהו שידרו לבית הנשיא שיש אור ירוק ושאפשר להתקדם - כדי להפריח בלון ניסוי או בשל כוונה אמיתית - חזרה ונשאלה השאלה: מה רוצה ראש הממשלה? מה יוצא לו מזה? האינטרס המיידי להרגיע את הרחובות ברור, וגם הישג מדיני מול סעודיה הוא יעד גלוי. אבל יש עוד סוגיה שבגללה חותר עכשיו נתניהו לשקט תעשייתי: חוק הנבצרות שלגביו צפוי בג"ץ להכריע בקרוב.
גורמים המעורבים במתרחש בחדרים הסגורים טוענים שהחשש הגדול ביותר של נתניהו הוא מפני האפשרות שהשופטים יחליטו להחיל את החוק רק מהכנסת הבאה וישאירו אותו חשוף בצריח להדחה. העיסוק שלו בנבצרות, הם מסבירים, אמנם לא משתקף בשיח התקשורתי, אבל נוכח למדי בהתייעצויות הפנימיות ומושך את רוב תשומת הלב שלו. עילת הסבירות מעניינת אותו כקליפת השום. כך גם נושאים אחרים ששר המשפטים שלו להוט לקדם. כדי לצלוח את תהום הנבצרות מוכן נתניהו להתפשר לא מעט וללכת מרחקים גדולים. ואם על הדרך הוא ירוויח צמצום משמעותי של המחאה והישג מדיני מול סעודיה - שמסומן אצל חלק ממקורביו כיציאת החירום היחידה מהבוץ הפוליטי - מה טוב.
אלא שבשונה מבעבר, השליטה בטיפול בסבך האינטרסים והמכשולים הללו מזמן לא נמצאת בלעדית בידי נתניהו. כמי שנחוש לשמור על הלכידות של 64 המנדטים, האפשרויות שלו די מצומצמות. לוין והמחנה המזוהה איתו בליכוד ובקואליציה הפכו בחודשים האחרונים לכוח שלא ניתן להתעלם ממנו, כפי שתועד היטב ברגעי ההצבעה הדרמטיים על צמצום עילת הסבירות: ניכר היה שנתניהו פשוט לא שלט בהם.
לא מעט דובר לאחרונה על המתיחות בין נתניהו ללוין סביב העצמאות הרבה מדי שפיתח השר לדעת גורמים בסביבת ראש הממשלה. הזעם של לוין היה סוד גלוי: הוא קיבל הבטחה מפורשת לגיבוי לרפורמה ואולי אפילו ערבות מיו"ר ש"ס דרעי, וברגע האמת הרגיש שנזרק תחת גלגלי האוטובוס. אלא שמערכת היחסים בין נתניהו ללוין מורכבת הרבה יותר מכך ובנויה מקומות על קומות של אינטרסים, חלקם משותפים ואחרים שמתנגשים בקצה, לפעמים בו זמנית.
מחד, לוין הוא האיש שמגלם את הגשמת רצונו של האלקטורט, זה שמתייצב מול העתירות בבג"ץ ומפעיל לחץ כבד על המערכות באופן שמשרת את נתניהו - מהוועדה לבחירת שופטים ועד הוועדה לבדיקת פרשת הרוגלות. משם הוא שואב את החמצן וזה גם סוד כוחו. מאידך, לוין נתפס כמי שמחבל בניסיונות הפשרה וכמי שגרר את נתניהו לאחת הקדנציות הטראומטיות ביותר שלו כראש ממשלה. על הבסיס הזה נפער הקרע הראשון בין השניים. נתניהו ולוין מתואמים בתוך העימות מול מערכת המשפט, אבל מנוגדים ברצונם לסיים אותו. לוין, שהעריך ביומיים האחרונים שנתניהו חותר לפשרה, יצא לקרב בלימה ושבר שתיקה ארוכה. בימים כתקנם הוא כמעט לא מתראיין, אבל ביממה האחרונה ערך שלושה ראיונות מקיפים, ובכולם הבהיר: "אי אפשר לקבל את הפשרה".
כמו בסיבובים הקודמים, המנופים שפועלים לטובתו נכנסו לפעולה - בעיקר האגף הניצי בליכוד והשותפים הקואליציוניים בן גביר וסמוטריץ', שהבהירו: אל תבנו עלינו בהצבעה על פשרה כזאת. בנקודת הזמן הזאת נתניהו עוד לא החליט מה הוא רוצה. אבל גם כשירצה, לא בטוח שזה ייצא.
פורסם לראשונה: 00:00, 06.09.23
