המהפכה המשפטית, והאיום על לובשי המדים: ב-22 באוגוסט, בבוקר, הופצה ברשת המיילים הפנימית של משרד עורכי דין נחשב בתל אביב ההודעה הבאה: "למי שזה רלוונטי אליו - נוכח הפגיעה בבג"ץ, יש כיום סבירות גבוהה שמי שישרת בשטחים ויצולם כשפניו גלויות יהיה חשוף למעצר באירופה ובמקומות נוספים בגין פשעי מלחמה. במקרה כזה, יהיה קשה מאד לסייע. כל עוד לא יבוטלו כל מהלכי הפגיעה בבג"ץ ובמערכת בתי המשפט, סכנה זו תהיה קיימת, מוחשית וממשית. מומלץ לכולם לא לציית לקריאה למילואים".
על המסמך הזה חתום עורך הדין רוני ברקמן, השותף הבכיר במשרד ואחד מהליטיגטורים המובילים בישראל, מי שהיה מעורב כפרקליט בשורת עניינים ומשפטים בינלאומיים, ואשר בקיא גם במתרחש בנושאי משפט בינלאומי הנוגע באפשרות להעמיד לדין חברים בכוחות מזוינים של מדינה זו או אחרת בהאשמות של פשעי מלחמה.
בהמשך הודעתו ברקמן העלה טענות שמתבססות בחלקן על דעותיו כמתנגד חריף למהפכה המשפטית, אבל פתיחת דבריו, לרבות קריאתו שלא להתייצב לשירות, נוגעת בעניין אחר שלא קשור בתמיכה או בהתנגדות - אלא בחששות שמהפכה הזו, אם תקודם או אם ישומר ביטול עילת הסבירות, לצד התבטאויות ומעשים של בכירים בממשלה, טומנת בחובה סכנה חמורה ביותר לחיילי צה"ל כולם, בשירות חובה ובמילואים.
6 צפייה בגלריה
"סבירות גבוהה שמי שישרת בשטחים ויצולם כשפניו גלויות יהיה חשוף למעצר באירופה ובמקומות נוספים בגין פשעי מלחמה". בית הדין בהאג
(צילום: shutterstock)
טייסי המילואים שהפסיקו להתנדב לשירות נימקו את הצעד שלהם, בין השאר, גם בעליית החשיפה והחשש מפני חקירות, תביעות והליכים משפטיים בבית הדין הבינלאומי בהאג או בפורומים משפטיים אחרים, וגם פשוט במדינות המאמינות שיש להן סמכות לשפוט בתחומים אלה. הטייסים כמובן אינם מאמינים שהמבצעים שהם מנהלים או ניהלו על בסיס שבועי במסגרת שירות המילואים שלהם מהווים פשעי מלחמה, אלא כי הפגיעה במערכת המשפט הישראלית עלולה להוביל לקביעה של הפורמים הבינלאומיים כי זו אינה אמינה ובלתי תלויה מספיק, ולכן יש להתערב וליזום הליכים נפרדים.
הסכנה: לא רק לטייסים
כעת מתברר כי מאחורי דלתות סגורות ופורומים חסויים בצבא, בפרקליטות ובמסגרת עדויות חסויות בבית המשפט העליון, קובעים מומחים כי אין מדובר רק בטייסים, אלא בכלל חיילי צה"ל, וכי הסכנה לקצינים ולחיילים שאינם חלק מחיל האוויר ואינם נמצאים תחת חגורת ביטחון עבה של סודיות גדולה עוד הרבה יותר. הם מסבירים כי אותם לוחמים חשופים למצלמות שאינן בשליטת הצנזורה הצבאית בשטחים.
החשש העמוק מפני חשיפה מוגברת ומסוכנת של חיילי וקציני צה"ל להליכים משפטיים בינלאומיים, הביאה בחודשים האחרונים להוספת מימד נוסף לאלה שכבר הדאיגו ממילא את צמרת הצבא. בדיונים החסויים בתוך הדרגים המשפטיים הבכירים בפרקליטות הצבאית אל מול חברי המטכ"ל ומול בכירי משרד המשפטים והיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה (שהיא הממונה המקצועית על הפצ"ר וכל המערכת שתחתיו, וזו כפיפות חשובה להגנה על חיילי צה"ל מפני הליכים משפטיים בינלאומיים), מכנים גורמים צבאיים את הבעיה בשם "השעון הרביעי" או "המימד הרביעי" שיש לבדוק נוכח המשבר הפוליטי החמור בישראל והשלכותיו פנימה והחוצה.
ההגדרה הזאת עומדת לצד "שעון הכשירות" - הניסיון של צה"ל להעריך עד כמה נפגעה כשירות הצבא מצורכי היומיום ועד למוכנות למלחמה רב-חזיתית כוללת, "שעון הלכידות" - שבודק את הפגיעה באחווה וברעות בין הלוחמים, "השעון המבצעי" - זה שבו בודקים את מצב האויבים של ישראל, התעוזה הגוברת שלהם והנכונות לקחת סיכונים עד כדי מלחמה כוללת, בין השאר בגלל מה שהם תופסים כחולשה ישראלית.
כעת, כאמור, נחשף גם "השעון המשפטי" – שאודותיו הזהירו ראשי המחלקה הבינלאומית בפרקליטות הצבאית בדיון חסוי בכנסת בפברואר, שראשי הקואליציה ביקשו לחסום את תוכנו מלהגיע לשאר חברי הכנסת.
גורמים צבאיים שבקיאים בסך הדיונים בנושא מבהירים כי אין מדובר רק בטייסי מילואים או בטייסים בכלל, אלא "בכלל חיילי וקציני צה"ל, מילואים וסדיר, הנוטלים חלק בפעילות מבצעית כלשהי, גם באיסוף מודיעין או תיאום, הרבה מאחורי הקווים, שלא לדבר על חיילי צה"ל הנמצאים בחיכוך מתמיד מול האוכלוסייה בשטחים או על גבול רצועת עזה".
בצה"ל מדגישים כי אם בעבר הושג על בלימה הצורך של ראשי הפרקליטות לנסוע שוב ושוב להאג ולפורומים בינלאומיים נוספים כדי לשכנע שיש לישראל מערכת חקירה ומשפט עצמאית ובלתי תלויה, הרי שיש סיכוי סביר מאוד שבפעם הבאה זה פשוט לא יקרה.
פגיעה גם בסיוע מארצות הברית
גורם במשרד הביטחון אומר כי הקושי עלול לפגוע לא רק בענייני העמדה לדין או חקירות נגד חיילי צה"ל, אלא "בשאלה הגדולה יותר של לגיטימציה". לפי הגורם, גם ארה"ב בוחנת מימדים של עצמאות מערכת המשפט מול חשדות לביצוע עבירות על דיני הלחימה לפני מתן אישור סיוע כספי לבעלות בריתה. אל מול בית נבחרים עם יסודות עוינים לממשלת ישראל - ביטול עילת הסבירות עלול לגרום לנזק ביטחוני חמור ביותר למדינה.
הד לחששות הכבדים בצה"ל נמצא בדבריה של האלופה יפעת תומר-ירושלמי, הפרקליטה הצבאית הראשית, בכנס של לשכת עורכי הדין ביום שני: "צעדים שעלולים לפגוע או להיתפס כפוגעים בהיותה של מערכת המשפט עצמאית מקצועית ואפקטיבית עלולים לסדוק את ההילה שמספקת מערכת המשפט לצבא ולפגוע באינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל, של צה"ל ושל משרתי צה"ל בזירה הבילאומית". הפצ"רית הזהירה והוסיפה רמז דק כפיל: "בהקשר זה, אנו פועלים יחד עם המפקדים על מנת להציג לדרג המדיני את המשמעותיות של המהלכים המקודמים ביחס לצה"ל, בכל המישורים הרלוונטיים".
גם מומחים בעלי שם למשפט בינלאומי מעלים חששות כבדים בפורומים חסויים ובשיחות סגורות. חלק מהם מוצאים ביטוי בנספחים לאחת העתירות שהוגשו לבג"ץ נגד ביטול עילת הסבירות. עו"ד עודד סבוראי מייצג בתביעה הזו את האלוף (מיל') רוני נומה, זאת אחרי ששני העותרים הראשונים היו חסויים מפאת תפקידם ושופטי בין המשפט ביקשו להחליף אותם בעותר גלוי. לעתירה - שכולה דאגה לחיילי צה"ל - ביקשו להצטרף עוד שורה ארוכה של בכירים, בהם ראשי השב"כ לשעבר יובל דיסקין ונדב ארגמן.
בחוות דעת חסויה הנחשפת לראשונה של המומחה פרופ' איל בנבנישיתי, שאף העיד מטעם ישראל בעבר בשורת הליכים נגד בכירים ושעדותו סייעה לעצור את אותם צעדים - הוא מדגיש כי אין בדבריו משום כל האשמה של חיילי צה"ל בביצוע פשעים, אך "היעדרם של מבחנים אובייקטיבים כאלה עלול להוביל את המתבוננים מהצד למסקנה לפיה בדיקות וחקירות שבוצעו בידי גופי אכיפת החוק אינן משקפות כוונה לחקור חקירה יעילה שמטרתה חקר האמת".
הוא מוסיף כי חוסר היכולת של בית המשפט העליון לבקר את הדרג המדיני במצב החוקי החדש "עלול להכביד משמעותית על היכולת של מדינת ישראל או של חשודים או נאשמים ישראלים להוכיח בבית הדין או בבתי משפט מדינתיים זרים קיומה של כוונה לחקור חשדות לביצוע פשעי מלחמה. בשל כך, עלולה להישלל מחשודים או נאשמים ישראלים הטענה בדבר היעדרה של סמכות לדון בעניינם בשל עקרון המשלימות".
תצהיר חסוי אחר שהביא עו"ד סבוראי לבית המשפט היה של גל לברטוב, ששימש במשך שמונה שנים כמנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. בשנים הללו הוא עסק באופן מרכזי בהגנה על כמה מבכירי מערכת הביטחון הישראלית, "שנטלו חלק בליבת העשייה המבצעית" ושנגדם הוגשו תלונות במדינות זרות שייחסו להם ביצוע פשעי מלחמה, כשחלקם עמדו בסיכון מוחשי למעצר ולהליכים פליליים באותן מדינות.
ההצבעה באו"ם על בחינת "חוקיות הכיבוש הישראלי", דצמבר 22
(צילום: רויטרס)
"בכל המקרים בהם טיפלנו, הטיעון המרכזי שאיפשר את סגירת אותם תיקים או הפסקת ההליכים הפליליים נשען על עצמאות מערכת המשפט הישראלית, שיכולה לנקוט בהליכים פליליים בעצמה נגד מי מאזרחיה, בכיר ככל שיהיה, לרבות מנהיגיה או קציני הצבא, אם עבר לכאורה על החוק", הוא חשף בתצהיר.
אבל המצב כיום, כתב לברטוב, שונה: "אין לי ספק שהחלשת עצמאות מערכת המשפט הישראלית, לרבות באמצעות ביטול עילת הסבירות, תחליש מאוד ושמא אף תאיין כליל את יכולתה של מדינת ישראל להגן על לוחמיה נגד ניסיונות להעמידם לדין במדינות זרות תוך שימוש בסמכות השיפוט האוניברסלית". הוא מסכם כי מדובר על "סיכון משפטי ממשי וחמור ללוחמי צה"ל וליתר זרועות מערכת הביטחון העוסקים בליבת העשייה המבצעית".
פורסם לראשונה: 00:00, 07.09.23
