סיכום הדיונים אתמול בבית המשפט
(צילום: גיל יוחנן )
בסיום יום הדיונים אתמול (שלישי) בבג"ץ מסתמנים מעט מנצחים והרבה מדי מפסידים. המנצחת (תרתי משמע) היא הנשיאה אסתר חיות. שוב הוכח עד כמה חשוב שהיא זו שתנווט את בית המשפט העליון בסערה העזה שפוקדת אותנו. מהדרך שבה התנהלה היה ברור שעדיף דיון מזורז יחסית בהובלתה מאשר דיון מרווח בלעדיה. היא מנעה מהמתדיינים להדהד באולם סיסמאות רחוב כמו "קץ הדמוקרטיה!" ו"אל תעזו!", והתעקשה על מקצוענות. בעידן שבו מנהיגינו פועלים בחוסר ממלכתיות ובהיעדר אחריות ציבורית, שיקול דעתה ומתינותה יקרים מפז.
המנצחת הבאה היא היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק. בניגוד ליועצת המשפטית לממשלה שאימצה עמדת קיצון משמאל כשדרשה פסילה מוחלטת של חוק היסוד, ובניגוד לממשלה שאימצה עמדת קיצון מימין בטענה שלבג"ץ אין כלל סמכות לפסול אף חוק יסוד, הכנסת הגישה לעליון סולם כשטענה שעדיין דבר לא ברור. לא ידוע עוד כיצד שרי הממשלה יפעילו את חובת הסבירות שממשיכה לחול עליהם או איך יפרש בית המשפט את שאר העילות המנהליות.
ההצעה היא להמתין עד שתתבהר התמונה העובדתית לאשורה ואז יוכל בג"ץ לראות אם יש אכן פגיעה בליבת הדמוקרטיה, מה שמקנה לו לשיטתו סמכות לפסול חוק יסוד. הייעוץ המשפטי לכנסת הציע שהוא יפקח בתקופה זו על החלטות הממשלה ושקיפותן כדי שהעליון יוכל לקבל החלטה מושכלת יותר לפני הפעלת נשק יום הדין שברשותו. לא בכדי מיהרו הנשיאה חיות ושופטים נוספים לאחוז בסולם הזה ולבדוק את חוזק שלביו כשהם מפנים שאלות לגביו לבעלי דין אחרים ובהם נציג היועמ"שית. למרבה הצער, זה היה הסולם היחיד שהוגש לעליון אתמול. כל השאר רק העמיקו בקיצוניותם את החפירות מסביבו.
מנצח נוסף הוא הנשיא בדימוס אהרן ברק שכיכב לאורך כל היום בעיקר סביב "המאמר האקדמי", או אולי מדויק יותר טיוטת פסק הדין שפרסם לאחרונה ושיווק באגרסיביות. כשהעותרים הפנו לדוקטרינות החדשות שהוצעו במאמר, ענו השופטים: "קראנו אותו". "אם כך עליכם לעשות מה שכתוב בו!", הורה להם אחד העותרים וחשף בכך את הסכנה ברמיסת הנורמה המקובלת ולפיה שופטים בדימוס לא מתייחסים לתיקים תלויים ועומדים מתוך כבוד לשופטים הנוכחים. כל שכן אם הם הנשיא ברק.
המנצח האחרון הוא ח"כ שמחה רוטמן. הוא לא בא לשכנע את השופטים אלא להטיף להם ובכך לזכות בנקודות מקהל הבית שלו גם במחיר שירע את התוצאה המשפטית מבחינתו. זה היה ברור מהמילה הראשונה שנשא, ולמרות זאת הצליח לגרור איתו לזירת הבוץ את השופט יצחק עמית שהשתתף בחילופי מהלומות ועלבונות מיותרים. הכניסה להתנצחות אגרסיבית, שהייתה טעות מצד השופט עמית, שירתה את רוטמן - וחבל שכך.
והיו גם הרבה מפסידים. הרבה מדי. כלל אזרחי ישראל. למרות מאמציהם הניכרים של השופטים, אזרחי ישראל לא קיבלו אתמול דיון משפטי ראוי. שוב הוכח שהכנסת מצלמות לאולמות המשפט, לכאורה בשם השקיפות, הופכת את הדיונים לריאליטי מסוגה תחתית. לא בכדי כל מיני ח"כים וידוענים למחצה נאבקו על המקומות בשורות הראשונות, אלו שהמצלמות מצליחות ללכוד אותן ברקע הדוברים.
פרופ' יובל אלבשןצילום: יואב דודקביץ'לא רק ח"כ רוטמן, אלא גם שאר העותרים והמשיבים טענו כשעין אחת פוזלת לציבור ורק עין אחת למשפט. בדיוק כמו שקרה בדיונים על החוק בוועדת החוקה כשהשידורים החיים הפכו אותם לקרקס שמטבעו מעניק כוח מוגזם לקיצוני ולחריג על חשבון טובת הציבור בכללותו והאפשרות לקדם פתרונות מהותיים.
למזלנו, בניגוד לנעשה בכנסת, הטיעונים הפופוליסטיים האלה לא אמורים לחדור ללשכות השופטים בקומה שמעל, היכן שהבוקר יתיישבו 15 השופטים ויחלו לכתוב בשקט את הכרעותיהם. זאת אף שניכר אתמול שהם ישמחו מאוד להשיב את תפוח האדמה הלוהט והמיותר הזה לגבעה שממול - כדי שזו תעשה סוף-סוף את תפקידה ותחוקק בהסכמה פשרה, כרצוי בדמוקרטיה. ואם שוט ההכרעה השיפוטית שהונף אמש יסייע לכך – מה טוב.
- יובל אלבשן הוא פרופ' למשפטים
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
פורסם לראשונה: 00:00, 13.09.23
