סלון ביתו של ראש מועצת עוספיה בהיג' מנסור היה מלא מתנדבים ביום שישי בבוקר. "עובדים כל יום, לא משנה איפה ומתי", מנסור סיפר לפני שהחל לקבל מבול של טלפונים מבנגקוק, תאילנד, שם בן הכפר נקלע למצב רפואי מורכב בזמן חופשה. ראש המועצה הסתייע בכישוריו הדיפלומטיים, יותר מעשור כשגריר במערך של משרד החוץ, כדי לעזור במתן פתרון למצוקה של בן היישוב.
בהיג' הוא בן משפחת מנסור, הגדולה ביותר ביישוב שעל הכרמל. אביו כיהן כראש המועצה לפני כ-25 שנה וסבו גם כן היה ראש מועצה, ב-1959. "אני לא מתמודד עם הרקע המשפחתי אלא כעצמאי", הבהיר ראש המועצה, "לאחר שביצעתי תפקידים בצבא ובמשרד החוץ, רציתי לתת מעצמי לכפר שלי. היום המחנה שלי מקבל תמיכה מכל הכפר, לא רק מהמשפחה. בעלי זכות ההצבעה במשפחתי הם כ-770 קולות. זה פחות מ-10% מכלל הקולות. אני חייב מחנה חוצה-משפחות כדי לנצח".
דונמים וקולות
עאסי ווהב, לעומת זאת, מתמודד לראשות המועצה כנגד כל הסיכויים, כבן למשפחה קטנה בעוספיה. "בהיג' הוא בן של המשפחה הגדולה ביותר", הוא אמר, "כשנוח לו הוא טוען שהרקע לריצה הוא לא משפחתי, אבל איך אפשר להתעלם שיש כוח חזק מאוד שעומד מאחוריו?".
המאבקים הפנימיים האלה מגיעים לא פעם עד כדי טענות לניהול שלא עומד בסטנדרטים של החוק. מנסור נעצר במאי השנה בחשד ללקיחת שוחד, מרמה והפרת אימונים ועבירות נוספות. "אני זה שהתלוננתי עליו, בגלל ניהול לא תקין. המצב בלתי נסבל", אמר ווהב.
גם המתמודד חיר כיוף מגיע ממשפחה גדולה. הוא אחיו של ראש המועצה לשעבר, וג'יה. הוא לא מתנצל על כך: "משפחה זה דבר חשוב, כולם מתייצבים כדי לעזור".
מעבר למאבקי הכוחות הפנימיים שמאפיינים את הבחירות המקומיות ברשויות הדרוזיות והערביות, הנושא הבוער היום בעוספיה הוא תכנון ובנייה, קידום תוכנית מתאר ליישוב ותוכניות מפורטות יותר לשכונות. מנסור טוען שרשם הישג בתחום זה - הרחבת שטח השיפוט של הכפר. "היינו פחות מ-7,000 דונם והיום אנחנו יותר מ-11 אלף", אמר. "כרגע יש מחלוקת עם המדינה. לא רוצים לצרף את הבתים שבנויים בלי היתר לשטח השיפוט, ולא רוצים לתת לנו שטחים ציבוריים ושטחים להקמת אזור תעשייה. יש צווי הריסה בעוספיה. אמרתי לוועדה המחוזית - בואו נכניס את כל הבתים לתוכנית המתאר. בינתיים הם מסרבים".
כיוף מצידו טוען בכלל שהתוכנית קיימת מזמן. "משנת 2018 נוספו לשטח השיפוט שלנו כ-5,000 דונם. זה הישג של קודמו, לא שלו", אמר.
מנסור מבטיח היום פתרונות מיידים למצוקת הדיור, גם של צעירים. "האחריות מוטלת עלינו, אנחנו רוצים להוביל את עוספיה למקום אחר לחלוטין. מספיק עם הדיבורים וסיפורי הסבתא".
לבנות חיים
עוספיה, כפי שניתן להתרשם, סובלת ממצוקת בנייה, אבל תושביה נהנים מהנוף הפסטורלי של הכרמל, ממש מרחק נגיעה מחיפה. היישוב קלט בשנים האחרונות תושבים יהודים שהתחברו לירוק ולמחירי הדיור הנמוכים יחסית.
75% מתושבי עוספיה הם דרוזים, 15% נוצרים וכ-10% מוסלמים שרובם בדואים. כאמור, יש כאן גם יהודים, בהם סטודנטים ששוכרים דירות. היישוב נהנה גם משקט יחסי בזמן שהחברה הערבית סובלת מאלימות ופשיעה. השנה, למשל, לא נרשם פה ניסיון רצח.
עם זאת, רבים מהתושבים חוששים להיכנס למעגל הדמים, והפחד הגדול הוא שארגוני פשע יקבעו את בסיסם בעוספיה. אחד התושבים סיפר על תופעה מדאיגה: "מתגוררים כאן הרבה חיילים של ארגוני פשיעה, שומעים לא פעם קולות ירי".
מוניב סאבא הוא המועמד הצעיר ביותר. הוא מחזיק בקריירה צבאית מפוארת ורצון להגן על כפרו. "כבר אין כאן תחושת ביטחון", הוא טוען, "המועצה לא מתפקדת וזה משפיע על החיים שלנו. החינוך מידרדר, האלימות משתוללת. הגיע הזמן שנעשה מעשה, שנדאג לדור הצעיר שלא מוצא בית לגור בו. צעירים מפחדים לבנות היום כי ישר הם מקבלים קנסות. מצד שני, אנשים עוזבים כדי לגור במקומות אחרים".
בנושא זה, בחודשים האחרונים פועל מאהל מחאה בכניסה לכפר נגד מדיניות התכנון והבנייה. אנשי המחאה טוענים שהם לא משויכים פוליטית ועובדים כולם יחד עבור מטרה משותפת – הסדרת קרקעות לבנייה וביטול קנסות בגין בנייה לא חוקית.
סלאח אבו-רוקון, ממובילי המחאה, אמר ש"תושבי עוספיה נפגעים ממדיניות ממשלות ישראל. אנחנו זועקים את זעקת האפליה כלפינו. אני רוצה שהבן שלי יבנה פה בית בלי קנסות ובלי שיהרסו לו את החיים לפני שהתחיל לחיות".
ג'מיל אבו-שאהין, שמשלם על קנסות בגין בנייה בלתי חוקית, סיפר: "היום אני מתגורר בשכירות. זו סיטואציה הזויה - אני בונה על קרקע פרטית, ולעזוב את הכפר לא בא בחשבון. חייבים למצוא פתרון למצוקת הדיור של הדור הצעיר".
פורסם לראשונה: 00:00, 18.09.23
