מעט האמון שאולי נותר בין השכנים היהודים והערבים בשכונת רמת אשכול במרכז לוד עלה בלהבות במהומות בזמן מבצע שומר החומות במאי 2021. אבל דומה שהחיים בעיר המעורבת שבו למסלולם, לא בלי משקעים ולא בלי לשכוח את מה שקרה. בתי הכנסת שנשרפו באזור שוקמו זה מכבר, אבל תחושת הפחד – משני הצדדים, יהודים וערבים – ניכרת בשיח פה. "אין לי חברים ערבים וגם לא רצון בכך", מבהיר ישראל בהרב, בן 26, אב לשניים.
4 צפייה בגלריה
"מתעוררים באמצע הלילה מקולות ירי מתחת לבית, רוצים שקט". אמונה לנדאו
(צילומים: יריב כץ)
בהרב עבר לגור בלוד בעקבות אירועי שומר החומות, "הבנו אז שלא כל חברות נשמרת כמו שאנחנו מצפים. ערבים סימנו מחלונות הבניינים לשבאב שהתפרעו ברחובות היכן חונות המכוניות של שכניהם היהודים, אחרי שנים של חיים משותפים. כעת התחושה של היהודים כאן היא כבדהו וחשדהו".
הוא הוסיף כי לא הגיע לעיר ולשכונה מתוך רצון להשתייך לגרעין תורני: "אנחנו קהילה שאין בה ועדות קבלה ולא תנאי סף. באנו לגור כאן כי זו עיר במיקום נוח ויש פה יהודים שנותרו בודדים ושכנים שהפכו לרוב הציקו להם. אנחנו רוצים להיות ביחסים טובים עם כולם".
איום הגרעין
בקרב ערביי העיר נשמעו, לעומת זאת, תחושות של תסכול. הם רואים בצעירים היהודים המאורגנים שהגיעו לשכונות פה פולשים. "המשפחה שלנו, חליל, היא הכי ותיקה בעיר, 1,800 בני אדם", אמר אחמד חליל, בעליו של אטליז וחנות "דגי הנמל" ברחוב הרצוג, לא רחוק מהשוק העירוני שבלב שכונת רמת אשכול. "90 אחוז מהלקוחות שלי הם יהודים. חיינו כאן ביחד, יהודים וערבים, חמישה דורות ולא היה דבר כזה אתה יהודי ואני ערבי. כולם היו ביחד. אבל אלה החדשים, הדתיים, מסתובבים כאן עם אקדחים ליד המסגד שלנו ומפחידים את הילדים".
אחמד טוען כי בשומר החומות "גם הם הגזימו. יש לי אח שהתנפלו על הרכב שלו ושברו אותו. אני לא מאמין שנוכל לשתף פעולה עם הגרעין התורני. הם קשים ולא רוצים להתערבב עם ערבים, כאילו עברו שטיפת מוח. אנחנו היינו פה לפניהם, עוד לפני קום המדינה".
אלה גרים לצד אלה, לפעמים אפילו באותו בניין. ברחוב אחד קטן, לא רחוק מהשוק של לוד, נשים מוסלמיות בחיג'אב צועדות לצד נשים יהודיות עם כיסוי ראש. רק לפני כשנתיים המקום הזה נראה כמו זירת מלחמה.
ברחוב הרצוג, שכיום מרבית תושביו ערבים, פגשנו את אמונה לנדאו, אם לארבעה שעברה לכאן ממגדל העמק לפני כשבע שנים. היא מודה שאין לה חלום לחיות באידיליה עם ערביי הבלוק שבו היא גרה. אירועי שומר החומות, היא מספרת, שברו גם בה את האמון: "אני לא מדברת עם הערבים, רק שלום שלום במדרגות. רוצים לחיות פה בשקט.
"השכנים הערבים בבניין שלנו עוזרים לנו למשל לבנות סוכות, אבל האמת שזו לא השכונה הכי נעימה לחיות בה", אמרה לנדאו. "אנחנו מתעוררים באמצע הלילה מקולות ירי מתחת לבית. זורקים אבנים על הילדים שלנו שמשחקים בגן השעשועים ותמיד מבוגר צריך לשמור. באנו לפה לחזק את היהודים שנשארו לחיות כאן. השכונה הזאת חודשה בשנות ה-70 וגרו בה רק יהודים ואז הם עזבו. עד שהגענו לפה לא היה אפילו מתנ"ס פעיל".
איום העבריינים
בלוד מתגוררים כ-86 אלף תושבים. 73% יהודים ו-27% ערבים. טיעוני הבעלות על העיר ליוו את כל המפגשים שלנו פה. היהודים טענו כי תמיד היו פה הרוב, ומנגד הערבים הסבירו כי הם תושביה המקוריים של העיר וה"מתנחלים" תמיד יהיו זרים בה. בסוף אבל, נראה כי השגרה מנצחת ואיבה הדדית לא יכולה להחזיק לאורך זמן בקרב מי שמבקשים לחיות חיים נורמליים. "אנחנו דווקא חברים, אנחנו והיהודים", אמרה מונא, שבדיוק יצאה מאחד הבניינים ברחוב.
בבית הכנסת אביר יעקב ברחוב אקסודוס פגשנו את אליהו אהרון, בן 70. "הבלוק שלי מלא בשכנים ערבים אבל הם כמו אחים שלי", הוא העיד, "אנחנו ביחד יד ביד והם עוזרים ומכבדים".
בשונה מחמולת חליל, אחמד ובנו הצעיר לואי (28), שעובד לצידו בחנות הדגים, עברו לפני שנים ארוכות לרמלה השכנה. "לוד לא התאוששה מאז שומר החומות והמצב הולך ונעשה גרוע יותר", אמר לואי. הרחוב הערבי, הוא הסביר, מתמודד כעת עם אירוע חמור עוד יותר: "אין לנו חיים עם כל האלימות והנשקים ברחובות. לפני כמה שבועות התפוצץ ממש ממול מטען ברכב וכל העיר רעדה מהפיצוץ. הבן אדם בפנים התפרק לגמרי".
העלייה בפשיעה בקרב החברה הערבית פוגעת בלוד באופן שוויוני. הירי ברחובות מבהיל כל בן אנוש והכדורים התועים חודרים גם לדירות שבהן יש מזוזה. "אם היו קוראים לנרצח משה או איציק, מזמן היו מגיעים למי שירה", לואי משוכנע, "אני ואשתי מפחדים לצאת מהבית".
יצחק בן יוסף, בן 65, סיפר כי מאז שומר החומות ובמיוחד עם העלייה באלימות ברחובות "הציבור היהודי פחות מגיע לאזור הזה. אנחנו ממש מרגישים את זה כלכלית".
יצחק עלה ארצה ב-1971 ופתח את המרכול שלו, שבו עובדת גם בתו נורית שעזבה לרחובות בעקבות נישואיה. הם סיפרו כי "אנחנו העסק האחרון שנותר ברחוב בבעלות יהודים, כולם ברחו. אבל אני מאמין שיש פתרון למתח בין יהודים לערבים. הבעיה שאין תקשורת בין הצדדים. כשיהיה רצון לדבר, לכבד, לכולם פה יהיה יותר טוב".
פורסם לראשונה: 00:00, 26.09.23
