בשעות הבוקר המוקדמות של אחד מימי תחילת יוני השנה, פשטו לוחמי יחידת נחשון על אגף ההפרדה של כלא אוהלי קידר שבבאר־שבע. נחשון, יחידה מיוחדת של השב"ס העוסקת בטיפול במהומות, אבטחה וליווי אסירים, לא מגיעה ללוות כל אסיר. אבל בתא שאליו נכנסו, לא היה אסיר רגיל: זהו תאו של ראש ארגון הפשיעה עודה קוטייר, הנחשב לאחד הכלואים המסוכנים במדינה. כל כניסה לתאו מצריכה היערכות מיוחדת, לא רק כי קוטייר עלול להיות אלים באופן קיצוני, אלא גם כי חייליו פזורים בין בתי סוהר נוספים, וקוטייר הוכיח שהוא יכול לחולל מהומות גם במתקני כליאה רחוקים מהתא שלו.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
רק שהפעם, הכול עבר חלק. קוטייר אפילו שמח לקראת אנשי נחשון. אחרי הכול, האסיר המרצה 18 שנות מאסר בגין שורה של עבירות חמורות, הפך זמן קצר לפני כן לאבא. הוא ביקש אישור חריג לצאת לראות את בתו הטרייה בבית החולים, ונענה בחיוב.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
כשהידיעה על הביקור החריג פורסמה, פרצה סערה. במשטרה, שהתנגדה לאישור הביקור, מתחו ביקורת; השר לביטחון לאומי בן גביר מיד הכריז שמדובר בעניין של משילות והוא יורה על חקירת המקרה; אסירים אחרים, שבקשות דומות שלהם נשללו, זעמו; והיו גם אנשי שב"ס שטענו שמדובר בפרס לאסיר אלים ומאיים במיוחד. לנו נודע כי הבקשה בכלל אושרה על ידי בית המשפט מסיבות הומניטריות, אבל כך או כך, כמו הרבה סערות בחודשים האחרונים, גם זו התפוגגה במהירות, ותוך יום־יומיים היה נדמה שכולם שכחו מהסיפור.
כמעט כולם. כי בתא שלו, שם בעבר ריצה הרוצח יגאל עמיר את עונשו, עודה קוטייר ממש לא שכח.
בתחילת אוגוסט נחתה על שולחן מפקדי הכלא בקשה נוספת. עכשיו קוטייר רצה לערוך מסיבת הולדת לבתו החדשה, ולהזמין 21 בני משפחה וחברים. כל החגיגה הזו, כך תיכנן קוטייר, אמורה להתקיים בין כותלי הכלא. לא פחות.
כשהבין שהפעם דרישתו לא עומדת להתממש, קוטייר החליט לשבור את כל הכלים - והכריז מלחמה נגד השב"ס. על פי כתב אישום שהוגש נגדו לאחרונה, הוא פתח בסדרה של איומים, חלקם רחוקים מלהיות מרומזים, על סוהרי וקציני שב"ס. אחד מהם קיבל את ההודעה כי "אני שם (את קצין המודיעין המחוזי) כמטרה והולך על הראש שלו". לקצין המודיעין של הכלא אמר: "אתה וג”ג (קצין המודיעין המחוזי) אני מזיין אתכם, אני אתה וג”ג זה אישי, אתה וג”ג אני מזיין אתכם אישית בחוץ, תלך עם אבטחה בחוץ". אחר כך הודיע כי "אני אשרוף את התא, אם ייכנס סוהר אני אחתוך אותו, אני אפגע לכם ברכבים ובמתקנים, זה כדור שלג שהתגלגל ומלחמה עד הסוף". בפעם אחרת הכריז: "אני אפעל במקום ובזמן שאני אבחר וזה לא חייב להיות בתוך שב"ס, יש לי מספיק כוח בחוץ, יש לי את האנשים שלי בחוץ, שהם יבינו שאני שובת רעב ושנשקפת סכנה לחיים שלי, הם לא יישבו בשקט". בין המאוימים גם מפקדי כלא, סגניהם וקציני מודיעין, כלומר שדרת הפיקוד המרכזית של שב"ס.
זמן קצר אחר כך, פרצו בבתי הכלא אשל ורימונים מהומות והפרות סדר קשות ואלימות, שהובלו על ידי אנשים המזוהים עם ארגונו של קוטייר. שב"ס הגיב בכוח, והפעם כבר היו פצועים: שני סוהרים שנפגעו משאיפת גז, סוהרת נפגעת חרדה כתוצאה מהמראות שראתה, והיו גם פצועים מקרב האסירים. בשב"ס מתייחסים בשיא הרצינות לאיומים של קוטייר. בעבר כבר היה מפקד כלא שאוים על ידי אנשי קוטייר, יצא לחופשה והחליט שלא לשוב לעבודתו, ובמשטרה מייחסים לארגונו של קוטייר גם אירועי ירי לעבר בתי כלא, למרות שהמקרים נותרו לא מפוענחים. לכל אנשי השב"ס שאוימו על ידו נתפרה חבילת אבטחה, אבל לך תחיה ככה, עם צל כזה, שמאיים עליך ועל משפחתך.
והם לא לבד. האיומים של ראשי ארגוני פשע וחייליהם נגד אנשי שב"ס הפכו למכת מדינה. רק לאחרונה, כמה רכבי ליווי של יחידת נחשון, שחנו ליד בתיהם של לוחמים ביחידה, הוצתו. הפעם החשד הופנה לעבר אנשיו של מיכאל טנסקי, מי שמכונה "ראש המאפיה הרוסית בישראל", ומרצה את עונשו גם הוא באגף ההפרדות באוהלי קידר, לא רחוק מקוטייר. אלו מצטרפים לאיומים שהושמעו, כך על פי כתב האישום, מצד ראש ארגון הפשיעה יוסי מוסלי על סוהרים וקצין לאחר שגם הוא לא היה מרוצה מכך שבקשותיו לא התקבלו, תוכנית לפגוע במפקד כלא אשל מנחם ביבס, איומים כנגד אנשי שב"ס שמיוחסים לאנשי ארגונו של ניבי זגורי ועוד.
בצעד לא שגרתי, הסכימו בשב"ס כי נפגוש ונשוחח עם כמה מהמאוימים הללו. הם מספרים על חיים שהפכו לגיהינום, תחת אבטחה כבדה וחשש מתמיד לבני משפחתם. "יש לי אקדח מתחת לכרית", אומר גונדר משנה מנחם ביבס, מפקד כלא אשל, קצין השב"ס שמאוים בדרגה 6, הרמה הגבוהה ביותר, שמשמעותה סכנה מיידית לחייו. "הארגון נותן לי מעטפת אבטחה. שמירה אישית. יש מצלמות ונקודת אבטחה בבית".
ברמה שאתה מסתכל כל יום מתחת לאוטו?
"יש אחרים שמסתכלים בשבילי. אני לא נוסע באותו מסלול כי אנחנו מהווים מטרה לכל דבר ועניין, ועכשיו עם האירוע של קוטייר וטנסקי, לכי תדעי. יכול להיות אירוע בכלא אחר - ומישהו פה ישלם את המחיר. כן, צריך המון־המון כוחות לתפקיד הזה".
אז איך נראה ונשמע אירוע כזה, שבו אנשי שב"ס פתאום הופכים להיות מאוימים על ידי מי שנחשב לאחד האנשים המסוכנים בישראל?
ברוכים הבאים לכלא אוהלי קידר. זה חלק ממתחם של ארבעה בתי כלא – אשל, דקל, אלה ואוהלי קידר – ויש בו מקום לכ־300 אסירים. במקור, קוטייר ואנשיו לא היו כאן, אלא בכלא רימונים בשרון. אבל גם שם הם השתתפו במהומות, וקוטייר עצמו, כך נטען, שלח איום למפקד הכלא, תת־גונדר איאד סביתי, לפיו "שמו סכום כסף על ראשו". סביתי יצא לפני כחמישה חודשים לחופשה אישית, ממנה טרם חזר לעבודתו. אחר כך ביקשו בשב"ס לנטרל את הגרעין הקשה של ארגון קוטייר, ופיזרו אותו ו־13 מאנשיו בין בתי הכלא השונים. כך מצא עצמו קוטייר באגף ההפרדות של אוהלי קידר. והוא לא אהב את זה.
לכלא אוהלי קידר אין כרגע מפקד רשמי, וסגן מפקד הכלא מתפקד כממלא מקום. הוא עצמו, כך לפי כתב האישום, מאוים על ידי קוטייר. הבקשה של קוטייר לערוך מסיבה לביתו בין כותלי הכלא, הגיעה אליו. כשהוחלט, כצפוי, לדחות אותה, החל הבלגן.
"ירדתי לאגף להודיע לו שהתשובה שלילית, 'ובוא נדבר על מתווה אחר'", משחזר סגן מפקד הכלא. "קוטייר אמר לי: הבנתי, תודה רבה, ובזה סיימנו את הדברים".
ככה הוא חשב, לפחות. במוצ"ש בלילה הגיע האיום הראשון: קוטייר העביר מסר באמצעות מפקד המשמרת, לסגן מפקד הכלא: "תגיד לו שמי שאחראי לזה שמקשים עליי בקשר לבקשה זה קמ"ן המחוז ג”ג, אני שם אותו כמטרה והולך על הראש שלו". למחרת בבוקר הוא איים אישית על קצין המודיעין של הכלא שביקר אותו בתא.
על פי האישום, קוטייר הטיח בקציני השב"ס: "אני אפעל במקום ובזמן שאני אבחר וזה לא חייב להיות בתוך שב"ס, יש לי מספיק כוח בחוץ, יש לי את האנשים שלי בחוץ... הם לא יישבו בשקט". על קצין המודיעין אמר: "הוא ישלם על זה, אני אתחתן איתו". בעגה העבריינית, "להתחתן איתו" הכוונה שקוטייר לא ייצא מחייו
"ירדתי איתם לאגף", מספר ד', קצין במערך המודיעין בדרום שהיה עד לשיחה, "וכבר אז הורגשה מצידו עוינות והוא התבטא בצורה קשה. הוא אמר לקמ"ן הכלא: 'אתה והקמ"ן המחוזי ג”ג, אני מזיין אתכם. אני אתה והוא זה אישי. אתה והוא אני מזיין אתכם אישית בחוץ, תלכו עם אבטחה בחוץ'. ונתן מכה חזקה בטלווזיה שבתאו".
ומה קורה איתכם מאז?
"אנחנו כולנו תחת מעטפת אבטחה כבדה, וזהו". בנקודה הזו, ד' הנסער קם ויוצא מהחדר. "אני לא רוצה יותר לדבר", הוא אומר, "את צריכה להבין שקמ"ן צריך להמשיך לעבוד עם האסירים בכלא ולא לשרוף את עצמו".
קשה לקציני השב"ס לדבר על זה. כלא הוא מקום שבו "הרתעה" היא מילת המפתח, האמצעי העיקרי לשלוט בכל כך הרבה כלואים, שחלקם ביצעו דברים נוראיים. ברגע שאיומי אסירים מגיעים אליהם הביתה, ההרתעה הזו נפגעת. הקו האדום נחצה.
גונדר משנה מ', מפקדו של ד', קצין מודיעין בכיר בשב”ס, ממשיך מהנקודה שבה חברו הנסער הפסיק: "בשלב זה קוטייר מעביר מיד מסרים לאנשים שלו שיושבים בבתי סוהר אחרים: השב"ס מתנגד לבקשה שלי, צאו מהתאים. ואז מתחילות הפרות סדר קשות".
לארגון קוטייר, כך מעריכים בשב"ס, יש כמה עשרות חיילים בבתי כלא בארץ, רובם ברימונים ואשל, ועוד כמה עשרות אסירים "מושפעים" מהם. סה"כ, כמאה אסירים. זה המון. סגן מפקד כלא אוהלי קידר: "הם נאמנים לקוטייר. אנחנו רואים עליהם את המורא והפחד, שאם הם לא ישתפו אתו פעולה, הם עשויים לשאת בהשלכות".
גונדר חזי מרקוביץ', מפקד מחוז דרום בשב"ס: "אסיר אמר לי: 'אם אני לא אעמוד איתו (עם קוטייר) - אני אשלם מחיר יותר קשה מזה שתשפוט אותי'".
6 צפייה בגלריה
''מוציאים מהתאים לפרוזדור קופסאות שימורים, כוסות ושמן''. המהומות בכלא אשל
(צילום: דוברות המשטרה)
עיקר המהומות פורצות בכלא אשל, שם רבים מאנשי קוטייר כלואים באגף 11, "אגף משתלבים", מעין תחנה ראשונה לאסירים שנשפטו לתקופות מאסר ארוכות. מפקד הכלא הוא, כאמור, גונדר־משנה מנחם ביבס, קצין השב"ס המאוים ביותר. ביבס שומע על תחילת ההתפרעויות, מזהה שמדובר באנשי קוטייר ("שכירי חרב", הוא מכנה אותם), ויורד לאגף.
ומה ראית שם?
"מתוך 78 אסירים שיוצאים בדרך כלל לעבוד במתחם, נשארו כ־50, האגף פתוח, כולם בחוץ. הדומיננטיים שבחבורה שלו (של קוטייר – ש"מ) הם המארגנים. לא כולם משתייכים לארגון, אבל יש סוג של סולידריות. הרוב לא רוצה בלגן, אבל אין לו ברירה. אני מבקש מהם להיכנס פנימה, הם מתרצים ונכנסים לפרוזדור, אבל ברגע שאני מבקש מהם להיכנס לתאים, הם מסרבים. אני מבין שמתחיל פה בלגן. יש מחיצה שאני סוגר כדי ליצור סוג של חיץ, והם כבר מתחמשים".
מה זה אומר?
"הם נועלים נעלי ספורט, מוציאים מהתאים לפרוזדור קופסאות שימורים, כוסות ושמן כדי לשפוך על הרצפה וליצור סוג של משטח החלקה. בינתיים, בחצר האחורית, האנשים שלי נערכים עם הכוחות המיוחדים, מחכים להוראה שלי לפרוץ פנימה. ברגע שההידברות שלי עם האסירים הופסקה - הם התחילו להתפרע. ניסו להצית מזרנים, השליכו עלינו מכל הבא ליד: כיסאות, כוסות, קופסאות שימורים, מגבים".
כמה זמן זה נמשך?
"תוך 20 דקות השתלטתי על האירוע. נכנסתי פנימה עם הסגל והכוחות המיוחדים. סוהרים ולוחמי היחידות המיוחדות של שב"ס פרצו לאגפים תוך שימוש בגז, ושלפו משם אסירים. וכל זה קורה כשבמקביל הייתה הפרת סדר דומה של אנשי קוטייר בכלא רימונים".
ואיך האירוע הסתיים?
"50 אסירים נשפטו על ידי בדין משמעתי, במיידי. הטלתי עליהם קנס של 30 אלף שקלים בגין הנזקים שגרמו, ועונשים הכוללים שלילת טלפונים, קנטינה וביקורים לחודשיים עד ארבעה חודשים. הם הבינו את עוצמת המכה שקיבלו מאיתנו. הבינו שיש כלפיהם אפס סבלנות".
בינתיים, בעוד אנשי קוטייר מתפרעים בכלא אשל ובכלא רימונים, סגן מפקד אוהלי קידר מבין מאיפה הכול מתחיל, ומזמין את קוטייר לשיחה. "ואני יושב מולו, מדברים בעיניים, ואני אומר לו שיפסיק את האירוע ושאפשר להגיע להידברות. הוא עונה לי 'זה לא הולך לשום מקום', טוען שזה כדור שלג שמתגלגל, ושהוא מתכוון ללכת עם זה עד הסוף".
איך מבינים שהאיומים שלו אמיתיים והוא לא סתם זורק מילים?
"שומעים באינטונציה, רואים את שפת הגוף שלו, את המבט החודרני בעיניים, שמבינים ממנו שאם הוא אומר לך משהו, אז הוא מתכוון לזה. הוא חדור מטרה. מבחינתו, ביקש את הביקור המורחב (החגיגות לציון הולדת בתו – ש"מ), והוא ישיג אותו בכל מחיר. הוא הבטיח למשפחה שלו ולא יכול לאכזב אותם".
הוא מאיים בשלב הזה גם עליך?
"הוא לא מאיים עליי, לא באופן אישי. אבל מעביר את המסר המאיים בפניי".
גונדר מרקוביץ': "קוטייר עצמו לא תוקף אנשי סגל. הוא מעביר את המסרים שלו בדיבור. הוא קר ושקול, יודע איך לדבר. יש מושג שב"סי שנקרא 'חיישנות'. אתה מרגיש באיומים, בסגנון הדיבור שלו".
המהומות שוככות, אבל לכולם ברור שאם קוטייר רק ירצה, הוא יוכל להציתן שוב. סגן מפקד הכלא מנסה שוב להידבר עם קוטייר. "אני מבין שמצד אחד, יש לי פה ראש ארגון פשיעה שהוא באטרף, עם התבטאויות מאוד קשות נגד הסגל, אבל אני דואג לשמור על כבודו. ביקשתי מהסוהרים: תפתחו לי את התא. אני נכנס, מתיישב לידו ומדבר איתו, שם עליו את היד ומרגיע אותו. אנחנו והאסירים נמצאים אמנם כל אחד מצד אחר של המתרס, אבל אנחנו חיים יחד. והוא מבקש לעבור לרימונים. שם זה הבייס שלו. רוב האנשים שלו שם. הוא אומר לי בעצם: אני לא רוצה להישאר פה. אתם לא זורמים איתי, תעבירו אותי".
סגן המפקד מסרב, "אבל גם את הלא אני אומר לו בצורה מכבדת. ואז הוא מתחיל לאיים בפניי: 'אם לא תעבירו אותי אני אשרוף את התא, ואם ייכנס אליי סוהר אני אחתוך אותו, אני אפגע לכם ברכבים ובמתקנים, וזאת מלחמה עד הסוף".
למה בעצם לא להעביר אותו ולהשיג שקט?
"כי אנחנו לא מקבלים אולטימטום מאסיר, הארגון לא מתקפל".
ואיך אתה מגיב לאיום?
"אני מבין מייד שקוטייר נחוש. הוא אומר: 'זאת מלחמה עד הסוף', וברור שתהיה מצידי תגובה. ואני שם לזה סוף באותו הרגע. אני מסביר לו: ברגע הזה חצית קו אדום. זכור שאתה מדבר ללובש מדים. אני כאן מפקד הכלא בפועל, ושקול מילים. לכל מילה שלך פה יש השלכות, ואני יוצא החוצה".
היו שם רגעים שפחדת?
"יש פחד. הוא קיים. בטח כשמבינים שנחצו כל הקווים. גם אני כמפקד, בסוף יש בי פחד שהוא יפגע בסוהרים, בילדים. בסוף הבחירה היא לעמוד מולו איתנים. חלות על אסירים הגבלות, ויש מחירים שהם צריכים לשלם ברגע שמפירים אותם. בטח כשמדובר בארגוני פשיעה. כשאסיר מגיע למצב שהוא מאיים, זה גליץ', גליץ' משמעותי. ולכן התגובה שלנו לכך הייתה בהתאם".
התגובה ל"גליץ'" הייתה לשלוח כוח של לוחמי יחידת מצדה, יחידת ההשתלטות של השב"ס, כדי לאזוק את קוטייר ולהעביר אותו לבידוד בכלא אחר, רמון, שליד מצפה רמון, הרחק מאנשיו. "הוא היה מאוד כעוס, מאוד עצבני, איבד את קור הרוח", מספר סגן מפקד הכלא. "בידוד זה אומר להיות עם מינימום אמצעים בתא, אין פלטות חשמליות, אין טלוויזיה, אין טלפון, הוא מנותק מהעולם החיצון".
ברמון, שם שהה בבידוד, הספיק קוטייר לאיים גם על מפקד הכלא וסגנו, ולשחרר איומים נוספים כלפי אנשי שב"ס נוספים. על קצין המודיעין המחוזי הוא אמר "הוא ישלם על זה, אני אתחתן איתו", סלנג שפירושו שקוטייר לא ייצא מחייו. היו עוד איומים נוספים, על פי כתב האישום, כולל אחד שבו איים כי יפעיל את אנשיו מבחוץ.
אחרי שבוע בבידוד, קוטייר חוזר לאוהלי קידר, "ואני מבין שיש המשך לאיומים ואנחנו בכוננות ספיגה", אומר סגן מפקד הכלא. "יש התראות על כוונות לממש את האיומים. אנחנו לא יושבים בחיבוק ידיים: מתרגלים, מגבירים כוחות. יודע שזה יבוא. אולי עוד שבוע, או שבועיים. עד היום אנשים מאוימים".
פגשת אותו כשחזר?
"כן. היה לי חשוב לפגוש אותו מיד אחרי העונש, כדי להראות לו: 'אנחנו לא נרתעים ממך. זה לא אישי'. הסברתי לו שעל הדברים שנאמרו על ידו יש מחיר, וכי בנוסף לבידוד ולעונש יש נגדו כתב אישום".
בשב"ס, כאמור, לא מקילים ראש באף איום על אנשיהם, אבל בשיחה עימם עולה התחושה שלהם שמבחינת המדינה, איום על חיי סוהר איננו שקול לאיום על חיי שוטר, ובוודאי שלא פרקליט. "הסוהרים והמפקדים שלי יודעים שהם מקבלים ממני גב, תמיכה וכל ליווי שהם צריכים כדי להמשיך ולהיות הריבון במתקני הכליאה", אומרת נציבת השב"ס, רב־גונדר קטי פרי.
ויש לאנשי השב"ס מספיק גב מהמדינה?
"צריך יותר".
תסבירי.
"צריך שהמדינה תקבע את מעמד הסוהר בחוק, בדומה למעמד שוטר, וגם את ההחמרה בענישה. הסוהרים פועלים בשגרת היום־יום מול עברייני פשיעה, ומטרת החקיקה הזו, היא שיידע כל אסיר שלפגיעה בסוהר - יש מחיר".
בינתיים, מפקד כלא אשל, מנחם ביבס, הוסיף לרקורד עוד איום, הפעם של קוטייר. גם הוא לא מקל ראש בזה, ולא שוכח לדקה מול מי הוא נמצא. "כשאתה נכנס לאגף, מחזיק מפתחות ומתנהל מול עבריינים - אתה תמיד מסתובב עם חשש", הוא אומר. "מי שמגיע לעבוד בכלא יודע שהוא הולך לעבוד מול עבריינים, ותמיד יש חשש שינסו לפגוע בך. אתה צריך לשמור על ערנות. אתה לומד את הנפשות הפועלות, ויודע מי מתנהג באופן חריג ומתי, יודע לזהות את הסיטואציות בשטח. ועם הזמן, החושים שלך מתחדדים".
ומה עם שלומה של המשפחה שלך?
"אני משנת 96' בשב"ס. ביום שיצאתי לקורס קצינים, אמרתי לאשתי: זה התפקיד שלי, זאת העבודה שלי. באירועים מסוימים אני תמיד חושב על האישה, על הילדים על המעגל החברתי שלי, על השכנים, על השכונה. יש אצלי בבית בוטקה של שומר, יש מאבטחים, ויש מחשבות למה אני צריך את זה, הן קיימות אצל כל אדם וזה טבעי. אבל בחרתי לשבת פה מתוך תחושת שליחות, לעבוד בגוף ביטחוני שמשלב ענישה עם שיקום".
ניסו לפגוע במשפחה שלך?
"ב־2019, כשהבן שלי היה בן 12, הוא חטף מכות מסוג של ארגוני פשע. נתנו לו סטירה ברחוב, ואמרו לו 'תמסור ד"ש לאבא שלך הבן זונה'. הילד היה בהלם, לא הבין במה מדובר. זה תפס אותי באילת וישר חזרתי. עשיתי הכנה מנטלית למשפחה שלי כדי למזער נזקים, אבל השיא היה ב־2020, עם אדם איטל ועם ניבי זגורי".
מפקד הכלא ביבס, המאוים בדרגה 6, כבר ניצל מחיסול: "חזרתי עם אשתי והילדים מאירוע משפחתי ב–00:30 בלילה, ואני רואה ברחוב ליד הבית כמות מטורפת של ניידות ומשטרה. הכנסתי את המשפחה הביתה, ואני קולט שבחור עם רימון רסס צה"לי התפוצץ פה ומת, 50 מטר מהבית שלי"
אדם איטל, מי שכונה לא אחת "המחסל של ניבי זגורי", מרצה ארבעה מאסרי עולם ועוד 15 שנה, לאחר שהורשע בשעתו ברצח הנערים איתן איזמאילוב ורוסלאן קובייב בפיצוצייה בבאר־שבע ובחיסולם של שני עבריינים מהמגזר הבדואי. לאיטל ולזגורי יש קבוצת אסירים שמזוהה עימם בכלא אשל. "יום אחד", מספר ביבס, "כשפיקדתי על אהלי קידר, התחשק לאיטל תה טיבטי, והוא דרש מגוון של סוגי תה בקנטינה. זה כמובן לא במסגרת מוצרי מדף. הוא הגיש עתירה לבית המשפט, שנדחתה. ואז אני מגיע לפקד על כלא אשל, ומזהה שם את האסירים הדומיננטיים, החבר'ה של אדם איטל וניבי זגורי, והם מבקשים ממני כל מיני תוספות בניגוד לפקודה. וכבר אז אני מתחיל לזהות שהם מנסים לסחוט אותי. אני אומר שלילי ושלילי, ואז קיבלתי סוג של איום מצד אריק איטל (אחיו של אדם איטל. אריק כלוא בכלא אשל - ש"מ). הוא כתב מכתב בנוסח, 'כמפקד כלא אתה נושא בכל האחריות, על כך שאתה לא מאפשר לי להכניס ציוד'".
מה הוא רצה?
"ביגוד שלא לפי הפקודה, ותוספות של ירקות שלא מגיעות להם".
למה הם דורשים אם זה לא בפקודה?
"כי זה סטטוס, זה מעמד, כדי להראות לאסירים אחרים שהם שולטים".
אוקיי. התלוננת בגין האיום?
"הוגשה תלונה למשטרה - וזה נסגר משום מה מחוסר ראיות. הייתה גם אמירה: 'לך יש משפחה, לנו יש משפחה. הזכירו את טל קורקוס ואשתו (טל קורקוס העיד נגד זגורי, וחוסל, וכך גם מי שהייתה אשתו – ש"מ). כל הקווים נחצו. בוצעה הערכת מודיעין, והעמידו לי אבטחה. אחרי ארבעה חודשים, היה ניסיון חיסול שלי".
מה קרה שם?
"חזרתי עם אשתי והילדים מאירוע משפחתי ב־00:30 בלילה, ואני רואה ברחוב ליד הבית כמות מטורפת של ניידות ומשטרה. הכנסתי את המשפחה הביתה, שמו שם סוג של מחסומים, ואני קולט שבחור עם רימון רסס צה"לי התפוצץ פה ומת, 50 מטר מהבית שלי. לא יכולנו לזהות את הגופה. צילצלתי לקמ"ן המחוז וחיכינו לבדיקת דנ”א של הבחור: סרגיי שימן, שמזוהה עם הארגון של ניבי זגורי. בחקירה התברר שהם ניסו להשיג את הכתובת שלי. בסוף נשפט בחור בשם ירדן אסייג, שהלך עם סרגיי לכתובת והראה לו את הבית שלי. שניהם עובדים של זגורי. הוא קיבל חמש שנים וחצי. איטל יצא מזה, לא קיבל כלום. לזגורי סגרו את התיק".
השם "טנסקי" אולי מעט פחות מוכר למרבית הישראלים, אבל מדובר בעבריין קשוח במיוחד. מיכאל טנסקי, שכאמור מכונה "ראש המאפיה הרוסית בישראל", מרצה כיום עונש מאסר של שלוש שנים וחצי בגין סחיטה ואיומים ותקיפה של הסוכן המשטרתי שהפליל אותו. על פי החשד, אנשיו אחראים לשריפה של חמישה רכבים של יחידת נחשון של שב"ס ברחבי הארץ. הרכבים חנו בקרבת בתיהם של אנשי השב"ס, והמסר היה ברור: איום ישיר.
הגרעין הקשה של אנשיו של טנסקי, כלוא – איך לא – אצל ביבס בכלא אשל. ושוב, כל העניין מתחיל במשהו שנראה קטן ופעוט, אבל מידרדר במהירות לאיומים. "חלק מהאסירים שלהם (של ארגון טנסקי – ש"מ) מועסקים במרכזי תעסוקה במתחם הכלא, שבו הם מרוויחים משכורת", משחזר ביבס. "יש להם קופה משותפת, וככה הם מכלכלים את עצמם בכלא. סגרתי את התעסוקה לאסיר ששייך לכנופיית טנסקי בגלל התנהגות שלילית שלו - עד להודעה חדשה. מי שעושה עבירת משמעת לא יוצא לעבודה".
מה הוא כבר עשה?
"ניסה להבריח לאגף ברזלים מהמפעל, לשימוש כדוקרנים. מאחר שיש להם קופה משותפת, פגיעה בו זו פגיעה בהם, וזה לא מצא חן בעיניהם. התחילו סוג של אמירות: 'תחזירו אותו לעבודה, אם לא - יהיה לכם בלגן, יפגעו בכם', וזה הגיע לבוס שלהם, טנסקי. הוא היה אמנם בהפרדה, אבל לא מנוּע טלפונים. ואז, באחד הערבים ראינו שהם התחילו להיערך להפרות סדר: נעלו נעלי ספורט, ארזו את הציוד שלהם והוציאו מחוץ לתאים. ומעדכנים אותי שיש דיבור לשרוף תאים. זה תפס אותי בסופ"ש בבית, ואני ומפקד המחוז חושבים איך להגיב. החלטנו שצריך להוציא מהאגף את האסירים הדומיננטיים, הסוהרים בשטח מכירים אותם, והם אומרים לי בפנים: 'אם לא תחזיר את האסיר לעבודה יהיה פה בלגן, נשרוף רכבים'. באותו ערב נשרף הרכב הראשון בבאר־שבע. כלי בשווי מעל חצי מיליון שקלים".
איך הגבתם?
"הכנסתי לשם את הכוחות. 23 אסירים מהחבר'ה של טנסקי נשפטו והועברו לאגף אחר. ארבעה אסירים דומיננטיים - שכירי חרב אוקראינים - הועברו לאוקראינה".
אבל ההצתות לא חדלו. רכב נוסף הוצת בבאר־שבע, עוד אחד בבת־ים ועוד אחד באשדוד. לה"ב 433 פתחו בחקירה מאומצת, שבסופה נעצרו חשודים, כולם מאנשיו של טנסקי. בשב"ס החליטו לפזר את אנשי טנסקי בין בתי הכלא, וגם להעביר אותו עצמו לכלא אחר.
נו, ביבס, ועכשיו השקט חזר?
"החזרתי לאגף אחרי שבועיים את כל האסירים שנשפטו. הנאמנות שלהם לטנסקי חזקה, אבל בסוף הם חזרו לאותה נקודה".
לפחות עד האיום הבא.
פרקליטתו של עודה קוטייר, עו"ד שני מורן: "האסיר קוטייר שוהה מזה שש שנים בתנאי הפרדה קשים ביותר, תחת ניתוק כמעט מוחלט מהעולם החיצון, ופועל מאז ומתמיד על מנת לשפר את תנאי כליאתו, והכול באופן חוקי ומוסדר בדרך של פנייה לבית המשפט. טענות המשטרה לסחיטה באיומים על רקע בקשות שלא התקבלו הנן טענות משוללות כל יסוד עובדתי, ואנו נוכיח זאת בקלות במהלך ניהול המשפט. ראוי להדגיש, כי המשטרה היא זו שיזמה את החקירה, ופנתה באופן יזום לאנשי שב"ס בניסיון לקושש טענות כנגד האסיר, אשר מתנהל באופן שגרתי ותקין באשר לבקשותיו השונות. גורמי שב"ס לא פנו להגשת תלונה, ולא מצאו לנכון בזמן אמת אפילו לשפוט את האסיר בדין משמעתי בגין איומים, משאלו כלל לא הושמעו מעולם.
"המשטרה בחרה להתערב ביד גסה בהתנהלות גורמי שב"ס מול האסיר, מתוך ניסיון להרע עוד יותר את תנאי כליאתו הקשים ממילא, והכול ימים ארוכים אחרי שהאירוע הסתיים והכול חזר למקומו באופן שגרתי.
"יש לתהות גם מה תכלית מעצרו של האסיר, שעה שמדובר במי שממילא שפוט לעוד שנים ארוכות, ובייחוד מקום שבו האסיר גם שוהה מאז מעצרו בתיק זה באותם תנאים ממש שבהם שהה עובר למעצרו, ומדובר במעצר שווא ריק מתוכן. אני סמוכה ובטוחה כי כל טענותינו יוכחו במהלך ניהול התיק".
פרקליטו של מיכאל טנסקי, עו"ד עידו פורת: "מרשי מכחיש בתוקף כל מעורבות בפגיעה באנשי שב"ס, וחבל שבשב"ס בוחרים לפעול כנגדו רק בעקבות מידעים מודיעיניים שקריים, שאין להם שום קשר למציאות. מרשי כלל לא נחקר במשטרה בעקבות המתואר, וחרף האמור, כל זכויותיו הבסיסיות נשללו ממנו, והוא גם הועבר לבית סוהר אחר מהרגע להרגע, מבלי ששב״ס טרחו להודיע לאף גורם מטעמו. בעקבות האמור הגשנו עתירה דחופה לבית המשפט, אשר אמורה לדון בקרוב".
פרקליט אנשי טנסקי החשודים בהצתות, עו"ד אשרף שחאדה: "אנו נמצאים בתחילתה של החקירה, ולמעשה כל חומרי הראיות חסויים בשלב זה. עם זאת, כבר עתה ניתן לומר, כי חקירת המשטרה והממצאים שבידיה אינם מעידים על מעורבותם של מרשיי, אשר טוענים לחפותם מהרגע הראשון ושאותה אנו נוכיח בהמשך".
פרקליטתו של ניבי זגורי, עו"ד אליז קסנטיני: "לא כל אמירה של כלוא יש בה כדי להטיל אימים ואיומים על אנשי שב"ס שממלאים את עבודתם. לא אחת למדנו מחומרי חקירה כי מדובר בפרשנות לחומרה של היחידה החוקרת ואנשי שב"ס ותו לא. צא ולמד מקרה אדם איטל שהינו אסיר עולם - שהחשד נשאר בגדר חשד, למרשי לא היה כל קשר לאירוע המצער והתיק כנגדו נסגר".
פרקליטו של יוסי מוסלי, עו"ד דורון נוי: "כל מי שקורא את כתב האישום יגיע למסקנה שאלמלא היה מדובר ביוסי מוסלי, האישום לא היה מוגש. בכוונת מרשי לבקש מבית המשפט למחוק את כתב האישום בטענה של אכיפה בררנית כבר בשלב המקדמי של ההליך".
פורסם לראשונה: 00:00, 29.09.23
