כחודש חלף מאז הפיגוע בחווארה שבו נרצחו ביריות במכון שטיפה אביעד (ניר) ניגרקר ז"ל (28) ואביו שי סיילאס ז"ל, ואלמנתו של אביעד, לאה, מנסה להסתגל לחיים בלעדיו. אביעד השאיר משפחה רחבה ואת הדבר היקר לו מכל, עילאי, בנו בן הארבע.
מפעם לפעם עילאי שואל את לאה, אמו, איפה אבא, ומיד חוזר אל תוך העולם שלו, שוקע בתוך עצמו. חודשיים לפני הרצח שטילטל את המשפחה, עילאי השלים סדרה של בדיקות, שאיששו את חשד ההורים: הילד אובחן עם אוטיזם קל, אבל הוא בתפקוד גבוה. השנה השתלב בגן תקשורת מיוחד באשדוד, ומקבל את כל הסיוע הדרוש.
הבשורה על כך טלטלה את לאה ואביעד. לראשונה מאז נרצח, לאה חושפת את ההתמודדות כאלמנה שמגדלת לבדה ילד עם צרכים מיוחדים, וגם מספרת כיצד אביעד לקח על עצמו את המשימה לתת לעילאי חיים רגילים, "כמו לכל ילד".
לאה: "עילאי ילד מקסים וחכם, העתק באופי של אביעד. כשנודע לנו שהוא על הרצף האוטיסטי, זה היה קשה מאוד. אבל אביעד התעשת מהר והשקיע את כל זמנו בעילאי, שמר עליו. זה התחיל מכך שאמרו לנו שיש לו בעיה התפתחותית, אבל כבר הבנו זאת לבד. אביעד השלים עם המצב. הוא אמר לי: 'לאה, אנחנו עושים הכל בשבילו. נעשה את הילד הזה רגיל. נילחם עליו. תוך שנה את תראי את השינוי בו, אני לוקח את זה עליי'. המטרה שלו הייתה שעילאי יהיה שווה בין שווים".
האם מספרת ש"עילאי לא ממש מבין מה קורה, הוא בפינה שלו, מכונס בתוך עצמו. בעיקר בסופי שבוע אביעד היה צמוד אליו. תמיד אחרי הגן הוא היה נכנס לעבודה של אביעד בחנות המשקאות שמתחת לדירה שלנו, נותן לו נשיקה וחיבוק וחוזר. עילאי עדיין לא מבין. הוא שואל אותי אם הולכים לאבא. אביעד היה אבא מושלם. אם עילאי היה בוכה, הוא היה נמס מזה. תמיד דאג שיתלבש יפה, מסודר ונקי. פשוט גידל אותו לתפארת".
לאה ואביעד קנו דירה חדשה באשקלון, ואליה היו אמורים להיכנס בעוד כחצי שנה. "הבית היה בגדר חלום שהתגשם", לאה מספרת, "אביעד עבד כל כך קשה כדי לפרנס אותנו. אין מילים לתאר את הבן אדם. מגיל 16 אנחנו ביחד, אהבנו מהרגע הראשון. התחתנו בגיל 23".
על היום שבו נרצח, סיפרה: "הם היו בחווארה כל היום, עשו סידורים לרכבים. אביעד אפילו קנה לעילאי טאבלט חדש. כשהגיעו דיווחים על פיגוע במכון שטיפה הבנתי שזה הם. כבר ידעתי. עשיתי אחד ועוד אחד וככה הבנתי שזה הוא. בהתחלה עוד הייתה לי תקווה שאולי זה לא נכון, שזה לא פיגוע".
פורסם לראשונה: 00:00, 22.09.23
