דמוקרטיה היא המילה החשובה בישראל 2023. היא מתגלגלת בכל הפגנה, בכל נאום בכנסת, ומעל בימות הטוענים בבית המשפט העליון. הוויכוח גועש בשאלה מהי דמוקרטיה, ומה התנאים הבסיסיים לקיומה. אולם לא יכולה להיות מחלוקת שתנאי בסיסי, אולי הבסיסי מכולם, מופר ברגל גסה - ורובם המוחלט של לוחמי הדמוקרטיה, מכל הצדדים, שותקים.
בימים אלה מתקיימת מערכת בחירות לרשויות המקומיות - ובחלקים נרחבים, היא מתקיימת תחת אש. לא אש מטפורית, אלא אש חיה המופנית נגד מועמדים במטרה להרתיע אותם מלהתמודד. אש שנועדה להבטיח את תוצאות הבחירות ללא קשר לרצון הציבור. אש שעומדת בסתירה חזיתית להבטחה הבסיסית ביותר של כל שיטה דמוקרטית: שהשלטון ייבחר ויוחלף בבחירות חופשיות והוגנות, ולא בכוח הזרוע.
בסוף אוגוסט נורה מוסעב דוכאן, מועמד לראשות עיריית נצרת, ונפגע בינוני. יחד עימו נורו ונפצעו קשה שני בני משפחתו. הכתובת הופיעה על הקיר חודש קודם לכן, כשאלמונים ירו יותר מ-50 כדורים לכיוון ביתו, לאחר שהשתתף במפגש פומבי שבו התחייב לפעול נגד האלימות בחברה הערבית. מה עשתה המשטרה בחודש הזה? מדוע לא הוצמדה לדוכאן אבטחה?
אין מדובר במקרה בודד או חריג. לאחר הירי בדוכאן בכיר במשטרה סיפר כי "26 ראשי רשויות, סגנים ובעלי תפקידים, ובהם שלושה מועמדים לראשות עיר ערבית - מאוימים". תנו למספרים האלה לשקוע. הם מסמרי שיער. ועדיין, המשטרה לא העמידה תוכנית אפקטיבית להתמודדות עם האיום החמור והמיידי ביותר על הדמוקרטיה - והוא מתממש באש בשטח. רק בשבועות האחרונים, גאזי סאב, מועמד לראשות המועצה המקומית אבו-סנאן, נרצח ביריות; רימון הונח בסמוך לחצר ביתו של ראש עיריית רהט, עטא אבו מדיעם; ירי בוצע לעברו של רו"ח חאג' אל עפיף, המתמודד לראשות מועצת ג'דידה מכר; ודוכאן על פרישתו מהמרוץ לראשות עיריית נצרת.
ישראל עוברת תהליך מואץ של התפוררות שלטונית בשנים האחרונות, עוד לפני המשבר הנוכחי. המדינה מרשה לעצמה להתפרק לאוטונומיות המחולקות לפי קווים מגזריים, הגוזרות על האזרחים הכלולים בהן דינים שונים, ומקצות להם משאבים שונים. תשומת הלב הציבורית ממוקדת לרוב בממשקים הנוגעים לציבור החרדי, ממגפת הקורונה ועד לסוגיות של חינוך, גיוס ותקציבים. המחדל בטיפול בפשיעה הגורפת, המשתקת, בחברה הערבית הוא הצד השני של אותה מטבע. אל מול מגפת הרציחות בחברה הערבית אין שוטר ואין דיין, והפשע המאורגן פורח.
מגפת האלימות בחברה הערבית הגיעה להיקפים שמצריכים טיפול שורש רב-ממדי, וכל האזרחים ראויים להגנה על חייהם וגופם, נבחר ציבור או לא. לצד זאת, לאלימות בבחירות המקומיות יש פתרון דחוף, מתבקש וברור: על המדינה להקים צוותי חקירה מיוחדים לפענוח והעמדה לדין של המתנקשים בדמוקרטיה, ולהצמיד לאלתר לכל המועמדים המאוימים מאבטחים שיגנו פיזית על טוהר הבחירות. מהלך זה ייצור הרתעה ממשית, ישפר את יכולות האכיפה ואף יכול לשפר באופן מיידי את יחסי המשטרה והציבור הערבי. אין הוצאה כלכלית מוצדקת מזו. אין איום בוער מזה על הדמוקרטיה בישראל.
דמוקרטיה בכפוף לאיומי אקדח אינה דמוקרטיה. ואם את הדמוקרטיה אנו מקדשים - הגיעה העת להיאבק על חיי המועמדים בבחירות לרשויות המקומיות.
- פרופ' נטע ברק-קורן היא חברת סגל בפקולטה למשפטים ובמרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית בירושלים
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il