ב-1998 התמודדה איבתיסאם מחאמיד, היום בת 63, בבחירות המוניציפליות למועצת כפר פורדיס שבצפון ברשימה עצמאית. לצד ההתנגדות הרבה שבה נתקלה בקהילה המקומית, היא נתקלה גם בהתנגדות מבית - ואחותה אף נמנעה מלדבר איתה.
"באתי עם אג'נדה ברורה והמון עשייה. נלחמו בי בלי שום בושה, הרגשתי מנודה", היא סיפרה ל-ynet. למועצה היא אמנם לא נבחרה בסוף, אבל במרוצת השנים מונתה כיועצת ראש המועצה המקומית לענייני מעמד האישה. שינוי הגישה כלפי מחאמיד משקף את השינויים שהתרחשו בחברה הערבית ב-20 השנה האחרונות, בעוד הבחירות הנוכחיות מוכיחות שעדיין מדובר בשינויים חלקיים ואיטיים.
לפי קואליציית ארגונים פמיניסטיים להעלאת קולן וייצוגן של נשים, "קולך הוא כוח", שפועלת בחברה הערבית - כ-45 נשים מתמודדות בבחירות לרשויות המקומיות הערביות, ורק בראש שבע רשימות עומדות נשים. "המפלגות והסיעות הערביות במקרים רבים מתיישרות עם החמולתיות והמשפחתיות שקיימת בתוך החברה הערבית על חשבון הנשים", סיפרה נאילה עואד, מנכ"לית עמותת נשים נגד אלימות וחברה בקואליציה. בתרחיש זה, לדבריה, הנשים נדחקות לשוליים.
ייצוג החסר של נשים בא לידי ביטוי גם בקרב חברי המועצה המכהנים, כשרק 27 מבין כ-900 חברי וחברות המועצות בערים ובכפרים הערביים בישראל הן נשים - כשלושה אחוזים לעומת 22 אחוז ברמה הארצית. כמו כן, לפי מרכז המידע והמחקר של הכנסת, ביותר משליש מ-196 הרשויות המקומיות שהשתתפו בבחירות 2018 לא היה כלל ייצוג נשי במועצת הרשות, כשכמעט כל הרשויות ללא ייצוג נשי הן רשויות ערביות או חרדיות.
"נראה שהמצב נהיה יותר גרוע השנה בגלל רוח התקופה של האלימות והפשיעה בחברה הערבית וכניסת הארגונים למוסדות השלטון המקומי. יש יותר אדישות מצד הציבור מבחינת הבחירות וזה כמובן לא עודד נשים להתמודד", הוסיפה עואד.
חרף המצב, יש כאמור נשים שהחליטו לא לוותר ולהילחם על מקומן. אחת מהן היא סמירה עזאם, בת 59 מעוספיה. במקור היא עסקה בתחום החינוך, אך בחמש השנים האחרונות היא כיהנה כסגנית ראש המועצה. "פרצנו את הדרך כשבהתחלה לא ידעתי לאן זה יוביל, אבל היום אני יכולה להעיד על הצלחה משמעותית. אני נוכחת לא רק כאישה, אלא כשותפה משמעותית להליך קבלת ההחלטות", היא סיפרה.
כעת מתמודדת סמירה לקדנציה שנייה, ובטוחה שתצליח גם הפעם: "נשים משיגות יותר ויותר, לומדות, מתעמקות ופרקטיות יותר בעשייה המוניציפלית. התמודדתי עם הקשיים והוכחתי לכולם שנשים ראויות להוביל מהלכים ולהשפיע".
גם עאישה נג'אר, בת 56 מעראבה, מתמודדת לקדנציה שנייה ברשימה עצמאית יחד עם צעירים וצעירות בני העיר. "במסגרת עבודתי כאחות במרכז לבריאות האם והילד בעראבה נחשפתי מאוד לכל מה שעובר על התושבים", היא תיארה. "אני מעורבת מאוד בענייני היישוב ולכן ההחלטה להתמודד נלקחה כחלק מהעשייה שאני עושה ביומיום. רציתי להשפיע לטובה על חיי התושבים".
האתגרים והקשיים עבורה היו רבים, אך היא גם ציינה בתחושת סיפוק הישגים בתחום בריאות הציבור בעיר: "נכנסו לקואליציה עם ראש העיר, אבל לא קיבלנו סמכויות כי כידוע כל ראש עיר נותן בהתחלה עדיפות להבטחות הבחירות שלו. לאחר שנה יצאנו מהקואליציה כי ראינו שאנחנו לא מממשים את האג'נדה שלנו, וזה הקושי ברשימה עצמאית שאינה משויכת מפלגתית או משפחתית".
מתמודדת נוספת בבחירות הנוכחיות היא ד"ר נוהא ג'אבר בדר, בת 58 ממרר, חברת המועצה הראשונה בעיר וממלאת מקום ראש העירייה. שמתמודדת על קדנציה שנייה. לדבריה, "כשאני מקבלת תגובות חיוביות מגברים, אנשי דת ותושבים אחרים זה ממלא אותי בסיפוק עצום שאני בדרך הנכונה".
מרר היא עיר מגוונת שאוכלוסייתה כוללת דרוזים, נוצרים ומוסלמים, ושעדיין מושתתת על משפחתיות ועל חמולות. לאחר שבדר הייתה מהראשונות ביישוב שיצאו ללמוד באוניברסיטה והראשונה שהוציאה רישיון נהיגה, היא החליטה גם להילחם על מקומה בפוליטיקה. "אישה בחברה שלנו צריכה להיות עם אנרגיות עצומות. ינסו לבטל אותך או להתעלם ממך, ינסו להקטין אותך או לבודד אותך, ואישה אמורה להתמודד עם כל זה בספירה הפוליטית המקומית", היא סיכמה. "כשהודעתי לאבי בן ה-80 שאני מתמודדת בפעם הראשונה הוא נישק אותי. היום אני עומדת בגאווה מאחורי ההחלטה שלי".
פורסם לראשונה: 00:00, 01.10.23
