באיזו עיר התושבים סובלים בנסיעות מדי בוקר לעבודה, איפה יש חשש קבוע מהצפות מדי חורף - ואיך רשויות שחזקות בתחום אחד חלשות בתחומים אחרים? לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, שיתקיימו בסוף החודש, בדקנו איך הן מתמודדות עם האתגרים שמשפיעים על חיי התושבים - מעומסי תנועה בכניסה וביציאה מהערים, דרך פיתוח קהילתי ועד בעיות תברואה ותשתיות.
תברואה ותשתיות: תעלות נגד הצפות, חולדות ברחובות
מתקשות: בחורף, המציאות טופחת לתושבי אשקלון בפנים, כשהרחובות מתמלאים במים. הסיבה העיקרית היא הקושי לאכוף השלכת פסולת בנייה - הגורם הראשון לסתימת התשתיות ולהצפות. לקראת החורף, העירייה מנסה לפעול לפינוי הפסולת, ולעיתים גם מענישה קבלנים שלא מקפידים על הנהלים, אבל זה מעט מדי ומאוחר מדי. עם תחילת העונה הגשומה, הרחובות מוצפים עד כדי כך שנדרשות פעילויות חילוץ.
בבני-ברק מתמודדים עם מטרד של ממש, בדמות חולדות שמסתובבות לתושבים בין הרגליים. רק אחרי שהופעל לחץ ציבורי כבד, מונה פרויקטור להתמודדות עם הבעיה, ועדיין, גם אחרי מבצע ניקוי של העיר, התושבים טוענים שהמצב לא משתפר.
בחיפה, כידוע, חזירי הבר כבר הפכו לחלק מהנוף. אופן הטיפול בנושא חזירי הבר במרחב העירוני צפוי להיות שיקול מרכזי בהחלטת התושבים - לטובת איזה מועמד לשלשל את פתק הבחירות שלהם.
בנהריה סבלו מהצפות כתוצאה מעליית נחל הגעתון על גדותיו, דבר שעלה בשנת 2020 בחיי אדם ובנזק רב לרכוש. דוח מבקר המדינה מצא כי עיריית נהריה לא התכוננה כראוי לאירועי שיטפון, ואף השתמשה בחלק מכספי היטל התיעול שנועדו למימון תעלות ניקוז למטרות אחרות. ביוני 2023 השנה הושלמו העבודות להקמת הסכר בנחל אשרת, שנועד להגן על העיר מפני הצפות נוספות.
מצטיינות: מנגד, תעלות ניקוז מי הגשמים באור-יהודה מספקות מענה לאחת הבעיות הקשות שמתמודדת איתה כל רשות מקומית. במשך שנים, בכל חורף, עם הגשמים העזים, הייתה העיר מוצפת מים ונזק רב נגרם לרכוש. בעקבות ההצפות, תעלות נחפרו מתחת לרחובות ראשיים בעיר על מנת למנוע הצפות ענק. למרות זאת, ברחובות הקטנים יותר ובשכונות הישנות תושבים רבים מתלוננים על בעיות בניקוז מי הגשם.
במשך שלוש שנים ברציפות כפר-סבא הוכתרה בסקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) כעיר עם איכות החיים הטובה ביותר בישראל. הרחובות נקיים במיוחד, הכבישים נוחים לנסיעה, ובאופק יש כמה תוכניות לשיפור פני העיר ולהתמודדות עם הפקקים.
תחבורה ציבורית: תחנות מבודדות, אוטובוסים בסופ"ש
מתקשות: אם תפגשו מישהו שהחליט לעבור לגור באופקים או בנתיבות, זה כנראה לא יהיה בזכות התחבורה הציבורית בערים הללו. בשתיהן אמנם יש תחנות רכבת, אבל הן ממוקמות בפאתי העיר, כך שנדרש רכב פרטי או אוטובוס כדי להגיע אליהן. בנוסף, הנסיעה ברכבת למרכז נמשכת כשעה וחצי, וכוללת עצירה בלא פחות מעשר תחנות במסלול. לזה, כמובן, אחראית המדינה, והחברה הממשלתית רכבת ישראל. תחבורה ציבורית היא כלי הכרחי לחיבור הפריפריה למרכז, ואם היא לא מפותחת מספיק - מתרחבים הפערים. לפני כשנתיים נאבקו תושבי הנגב להגברת תדירות הרכבות והוספת קווים נוספים, שהובילו לשיפור במצב, אך לא מספק.
מצטיינות: בניגוד למרבית הערים בישראל, התחבורה הציבורית בחיפה פועלת בחלקה בסופי השבוע ובחגים. מערך התחבורה הציבורית בחיפה כולל אוטובוסים, רכבלית, רכבות, מטרונית, כרמלית ומוניות שירות. בנוסף, בחיפה פועל שירות אוטובוסים 24 שעות ביממה, וגם המטרונית פועלת בכל שעות היממה. לעומת זאת, הכרמלית לא פועלת בשבתות - וכך גם הרכבלית, שלפי התכנון המקורי הייתה אמורה למשוך אליה מטיילים מכל רחבי הארץ בסופי השבוע. מבחינת הבחירות הקרבות, רוב המתמודדים לראשות העירייה מעוניינים בהפעלת כלל התחבורה הציבורית בשבת בחיפה.
פיתוח תקציבי: אירועים לקהילה? הכל מתחיל בתקציב
מתקשה: לא תמיד אוזלת היד של הרשות היא הבעיה. במקרה של רהט, גם בגלל מחדלים של המדינה, קשה למצוא פארקים ירוקים, מגרשי משחקים ופעילויות לילדים ולנוער אחרי שעות הלימודים. בעיר הבדואית מתגוררים יותר מ-80 אלף תושבים, מתוכם כ-36 אלף ילדים עד גיל 18. כלל התושבים הם ערבים-מוסלמים, רובם ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, והאבטלה בעיר גבוהה. לממשלה יש חלק משמעותי במצב, הכסף שאמור להיות מושקע ברשויות - פשוט לא מגיע אליהן.
למשל, חמישה מיליארד שקלים הובטחו לתוכנית לפיתוח כלכלי-חברתי לאוכלוסייה הבדואית לשנים 2026-2022. התוכנית אושרה בתקופתו של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט וכל משרדי ממשלתי קיבל עשרות עד מאות מיליונים כדי ליישם אותה. משרד הפנים קיבל תקציב חומש של 252 מיליון ש"ח ומשרד הנגב הגליל קיבל 120 מיליון ש"ח, אולם בתום שנתיים הם ניצלו רק שבריר מהתקציב: משרד הפנים העביר רק 2.9 מיליון ש"ח לרשויות הבדואיות ואילו משרד הנגב והגליל ניצל רק כ-17 מיליון ש"ח.
מצטיינות: בבאר-שבע השכנה ניכרת קפיצה גדולה בכל הנוגע לתשתיות עירוניות. ניתן למצוא בה כמה וכמה פארקים עם מתקני ספורט משוכללים ומתקני משחקים ברמת תחזוקה מעולה, מוזיאון ילדים ומתנ"סים עירוניים מושקעים. אולם, ההגעה לחלק ממקומות הבילוי, בעיקר לפארקים, קשה במיוחד בתחבורה ציבורית.
כששאלנו את תושבי גבעתיים במה היא בולטת במיוחד, לטובה או לרעה, רובם הזכירו את חיי הקהילה והתרבות בעיר. העירייה מנהלת דף פייסבוק פעיל שבו מעודכנים התושבים על אירועים מגוונים - פסטיבל בציר יין, דרך הופעות בפארק ועד ירידי יד שנייה. בנוסף לפעילויות, דואגת העירייה בדרך קבע לכנסים ולהרצאות כמו הכוונות לצעירים וחיילים משוחררים, סדנת גינון למרפסות, ואף מפעילה חללי עבודה משותפים חינמיים.
ובהקשר הפיתוח הקהילתי, אי אפשר שלא להזכיר את תל-אביב, שבה העירייה מציעה מגוון מפגשים, "ימי מעשים טובים" ומסגרות להכשרה והעצמה של נשים, במטרה ליצירת שינוי חברתי חיובי. בזכות כרטיס התושב "דיגיתל", התושבים יכולים להתעדכן במה שקורה סביבם, לקבל שירותי עירייה והמון הטבות במוסדות תרבות ספורט ופנאי בעיר.
צפיפות ופתרונות דיור: העיר הגדולה, חלום מול מציאות
מתקשה: שוב אנחנו בתל-אביב, העיר שלא מפסיקה להתפתח - אך בולטים בה גם הצדדים הפחות נעימים של החיים העירוניים. כוח הרכישה המוגבל, יחד עם הביקוש הרב, הפכו את המציאות לקשה במיוחד עבור הצעירים שרוצים לחיות בעיר הגדולה.
בקרב בני 34 ומטה, יותר מ-90% מתגוררים בדירות שכורות, ובקרב בני 35 עד 44, המספר עומד על כ-74%. כך, גם בקרב האוכלוסייה המבוססת יותר בגילים 45 עד 54, יותר מחצי מהתושבים חיים בדירות שכורות. העירייה הכריזה על הגרלות ואפילו הציבה יעד של אכלוס 7,000 יחידות דיור בשבע השנים הבאות, אך בפועל השנה משווקות כ-80 דירות, ולהגרלה לקבלן נרשמו קרוב ל-15 אלף איש. מדובר בפחות מאחוז מהיקף הדירות בעיר. בהתאם, צעירים רבים נאלצים לעזוב את העיר, והיא הופכת מבוגרת והומוגנית יותר ויותר.
מצטיינות: דווקא דימונה, שנמצאת בדרום הארץ, הפכה לעיר אטרקטיבית לזוגות צעירים. השכונות החדשות שנבנו בעיר, יחד עם הטבות המס והמחירים השפויים, משכו אליה רבים. יחד עם זאת, הפיתוח העירוני עדיין משתרך מאחור, התחבורה הציבורית לא מספיק מפותחת והפארקים מעטים. ובכל זאת, העיר עדיין מושכת אליה צעירים שמעוניינים בחיים קהילתיים ושקטים.
בנוסף, בחמש השנים האחרונות השתנתה המגמה בקריית-שמונה וההגירה השלילית נעצרה כתוצאה מבניית שכונה חדשה - שכונת יובלים - ובה כ-1,000 יחידות דיור. כיום היא ממשיכה להיבנות, להתפתח ולקלוט משפחות חדשות.
פקקים ועומסים: צוואר בקבוק בכניסה לעיר
מתקשה: הכניסה והיציאה לאשדוד הפכו למשימה שגוזלת מהנהגים חלק נכבד מהיום. הפקקים מתארכים ומתארכים. זה קורה כי העיר מתפתחת, וכך גם הפעילויות של שני הנמלים, מה שמגדיל את כמות המשאיות שיוצרות פקקי ענק. כבר יותר מעשור העירייה מקדמת שתי כניסות חדשות לעיר וכן מחלפים חדשים - אבל הפיתרון עדיין לא נראה בשטח.
מצטיינת: לעומת זאת, באשקלון יצאו לפועל שורה של מהלכים שהפחיתו את הפקקים, כמו למשל פתיחת מחלף חדש באזור ניצנים אל כביש 4 שמאפשר יציאה לשכונות הצפוניות. המחלף, שעלותו נאמדת ב-120 מילון שקלים, והכביש המוליך אליו שעלותו דומה, נפתחו בתום שנתיים של עבודות וחמישה חודשים לפני המועד המתוכנן לפתיחתם. המחלף והכביש המוביל אליו מנקזים את התנועה מהשכונות הצפוניות של העיר ומקלים על העומס ביציאה המרכזית והדרומית מהעיר.
פורסם לראשונה: 00:00, 06.10.23
