"הוא הגיע לחדר השינה שלי, ביקש לישון איתי, סירבתי והוא אנס אותי", סיפרה קורל זריהן, שהחליטה לחשוף את הרגעים הקשים לאחר שבית המשפט המחוזי בבאר שבע זיכה את הנאשם באונס שעברה. לאחר מכן, היא חשפה גם את התמודדות עם הפרקליטות ועם בית המשפט.
זה קרה באוגוסט 2017. זריהן הייתה אז בת 19, מדריכת כלואים בבסיס צה"ל. א', עולה חדש מצרפת, היה כלוא שם. "הוא היה חייל בודד, ללא עורף משפחתי", היא סיפרה, "הוא אמר לי שהוא דואג מאוד לאחיו הקטן, שלן על ספסל בעיר ואין ביכולתו לסייע לו. החלטתי להרים את הכפפה ולעזור להם. באחד הימים נותרתי לבד עם החייל ועם אחיו בשעת לילה מאוחרת. זוגתי דאז טרם חזרה לביתנו.
"הוא הגיע לחדר השינה שלי, ביקש לישון איתי, סירבתי והוא אנס אותי. הרגעים המצלקים האלה זכורים לי כשעות ארוכות שבהן אני צורחת את נפשי, מתנגדת ומתחננת שיחדול. אחיו הקטן היה ער בסלון ולא הגיע לחלץ אותי". לפי כתב האישום, בתום המעשה הוא אף הטיח בה שהיא לסבית, ולאחר מכן ירק עליה.
היא התלוננה על האונס בשנת 2018. במשך חמש שנים היא חיכתה לפסק הדין, שנים מייסרות. "הייתה סחבת לא נורמלית, ובנוסף, הסנגורים שלו התנהגו אליי בבוטות מחפירה. הם צרחו עליי, גיחכו לי בפנים כשתיארתי את האונס. הסניגור שלו שאל אותי אם אני מקיימת יחסי מין רק עם נשים או גם עם גברים, והתובעת מטעם הפרקליטות לא חשבה להגיד להם שזה לא עניינם. לאורך כל התקופה היא גם לא הרימה אליי טלפון כדי לוודא מה מצבי", אמרה.
לדבריה, השופטים אריאל ואגו, אלון אינפלד ואריאל חזק תהו במהלך המשפט מדוע לא התלוננה מיד. לכאורה הייתה לה הזדמנות לכך כשבבוקר שלאחר המקרה היא ובת זוגה רבו, וקורל הזעיקה את המשטרה. "היא ביקשה ממני לא להתלונן עליה, וכשהשוטרים הגיעו אמרתי שסתם צילצלתי למשטרה. השופטים העירו על זה שלא סיפרתי לשוטרים מה קרה. לשאול נפגעת עבירה 'למה לא התלוננת כשהייתה לך הזדמנות?' מה, הם לא מכירים את הנושא? לא יודעים כמה זה נפוץ? זה לא מתעכל לי".
אותו אירוע היווה גורם חשוב בתיק, ואחד השופטים טען כי תלונת השווא נגד בת זוגה היא "עובדה המלמדת כי בעת מצוקה רגשית המתלוננת מסוגלת לעשות שימוש לרעה בחוק, ולהעליל שקר על אחרים". למרות שקבעו כי גרסתה אמינה, בחרו השופטים לזכות את הנאשם, שטען כי היחסים היו בהסכמה. הסיבה לכך היא שלדעתם לא ניתן היה לקבוע באופן מוחלט כי גרסתו לא אמינה. "לאחר מתן פסק הדין התמוטטתי בבית המשפט", סיפרה זריהן.
היא החליטה לא לשתוק. "למרות חרדתי מהחשיפה, אני בוחרת לחשוף את המסע המטלטל שאני חווה על מנת להביא לריפוי הנפש המצולקת שלי ועל מנת שהצדק ייעשה עימי", הסבירה. "מקרה כמו שלי צריך לזעזע מדינה שלמה. אני רוצה להעלות את המודעות לדרך רצופת הקשיים העומדת בפני מתלוננות פגיעה מינית, הן מצד הפרקליטות והן מצד מערכת המשפט כולה".
עו"ד רוני אלוני סדובניק, המייצגת את זריהן, מסרה כי "שלושת השופטים קבעו פה אחד שהם מאמינים לגרסת המתלוננת, אך זיכו את הנאשם על אף שנתפס בשקר. אנו מצפים שפרקליט המדינה יורה על הגשת ערעור. מדובר בשגגה משפטית יסודית".
מהפרקליטות נמסר כי "לאורך ההליך עמדה הפרקליטה בקשר רציף עם באת כוחה של המתלוננת, ובחלק מהמקרים אף בוצעו שיחות ועידה בהשתתפות המתלוננת. ביחס לשאלות שעלו במהלך עדותה, כיוון שהמשפט התנהל בדלתיים סגורות לא נוכל להתייחס לאמירות ספציפיות. אבל חשוב לציין שבכל עת שעלתה שאלה שאינה רלוונטית, או שהמתלוננת כבר נתנה עליה מענה, פעלה באת כוח המדינה על מנת שבית המשפט יפסול את השאלה".
פורסם לראשונה: 00:00, 06.10.23