קלגס חמוש גורר אמא מבועתת, מחזיקה שני תינוקות בידיה. החמוש צורח עליה ללכת. קלגסים חמושים מסיעים קשישה בקלנועית בלב עזה. ילד בן תשע מוחזק בידי קלגס, בידו קלצ'ניקוב. ילדים, קשישים, נשים ונערות - כל אלה נחטפו באכזריות בידי חיות אדם.
התמונות הללו בצבע, לא בשחור-לבן. התמונות הללו עוברות כהרף עין בקבוצות הווטסאפ, הן עדיין לא הודפסו בספרי ההיסטוריה. התמונות הללו בלתי נסבלות, הן צולמו במדינת ישראל הריבונית, 2023, לא בגטו ורשה הכבוש על ידי הנאצים, 1940.
התמונות הללו צריכות להזכיר לכל היהודים החיים במדינת ישראל, לכל היהודים בעולם, שאסור לנו להתבלבל. זה לא עימות, זאת גם לא רק מלחמה. זה חלק ממאבק ההישרדות ההיסטורי שלנו. כמה שנורא, ככה זה גם פשוט: בכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו, בשל היותנו יהודים. והפעם אנחנו עומדים מול אנשים שפלים, בזויים, גלגולם של הנאצים בעת הזאת, עמלק.
על זה בדיוק קמה מדינת ישראל. להיות בית בטוח לאמהות, לילדים ולזקנים, ליהודים. על זה, ורק על זה, קמה המדינה. להיות מקלט בטוח, להקים צבא של יהודים, לא לסמוך על אף אחד יותר לעולם.
מדינת ישראל נכשלה במבחן ההיסטורי הראשון הזה. שאננות, ניהול כושל, מחדל עמוק בכל גזרה, הביאו עלינו את האסון הזה. עוד יבוא זמן החשבון. אבל כעת על ראשי המדינה, על ראשי מערכת הביטחון, להסתכל לאחור 80 שנה, להביט טוב־טוב על תמונת הילד היהודי הקטן, בנעליו הבלויות, מרים את ידיו אל מול חייל נאצי צוחק.
אלון גולדשטייןואז להסתכל אל אזרחי מדינת ישראל בעיניים ולהישבע שלמרות הימים האחרונים, יותר לא נראה מראות כאלה. יותר לא ניתן להורינו ולסבותינו להתחנן על נפשם מול חלאות אדם. לא ניתן יותר לילדינו לזעוק באימה בממ"ד הנצור.
רק על המראות האלה מדינת ישראל צריכה לצאת למלחמת חורמה היסטורית נגד אויביה. לא להתחשב במחיר. לא לעצור, לא למצמץ, לא לפקפק, לא להקשיב לאף אדם בעולם זולת המבט של ילדינו, נכדינו ונינינו שעוד ייוולדו כאן, במדינת ישראל. עלינו להנחית על האויב מכה שתוריד אותם על ברכיהם, שתגרום להצטער על היום שעברו את הגדר. עלינו להנחית על העזתים, ואם צריך גם על הלבנונים ועל האיראנים אסון כזה, שיהדהד במשפחותיהם לדורי דורות.
אוקטובר 2023 צריך להיצרב בתודעה של אומות תבל כחודש שבו היהודים בישראל הבהירו סוף־סוף: אל תתעסקו איתנו יותר לעולם.
פורסם לראשונה: 00:00, 09.10.23
