מדינת ישראל נמצאת בשלב המענה במלחמה, והעת לתחקירים על אירועי פתיחתה עוד תגיע. יידרשו תשובות לשאלות קשות: היכן הייתה ההתרעה המודיעינית ומדוע לא נערכנו להגן על היישובים. אך חשוב לא פחות, נדרש לבדוק כיצד המערכת הישראלית לא זיהתה בזמן שחמאס קיבל החלטה אסטרטגית לעבור מסבבי התשה להפעלה מלאה של כל כוחו ושהגיעה העת לאקורד הסיום.
מאז צוק איתן ב-2014, בסבבים רבים של חיכוך עם ארגוני הטרור בעזה, האסטרטגיה של חמאס הייתה לגבות מחיר מישראל, להתיש את העורף, ובסופו של דבר להתכנס להפסקת אש שתתורגם לביצור כוחו ברצועה. מבצע שומר החומות במאי 2021 היה סבב הלחימה האחרון מול חמאס, שממנו הוא יצא עם פגיעה ניכרת ביכולותיו הצבאיות, אך גם עם התודעה שהוא מסוגל לפגוע בעורף הישראלי כרצונו ולהניע זירות פעולה נוספות בפנים הארץ.
במהלך כל התקופה הזו מדיניות ממשלות ישראל הייתה לחזק את יכולות ההגנה שלנו, למנוע משבר הומניטרי ברצועה ולהימנע ממלחמה כוללת מול חמאס. אף אחת מהממשלות וראשי מערכת הביטחון לא השלה את עצמו שהמדיניות הזו היא הפתרון לבעיית חמאס. בדיוני קבינט רבים שבהם השתתפתי לאורך השנים, ואלו שהובלתי כיועץ לביטחון לאומי, היה ברור שמדיניות זו משמרת את חמאס כריבון בעזה, תוך כדי צמצום הפגיעה באזרחים ישראלים (בעיקר בזכות יכולות ההגנה), ומאפשרת להפנות את תשומת הלב הדרושה לאיומים גדולים יותר, ובראשם איראן וכוונות התבססותה בזירה הצפונית.
ההערכה של הדרג המדיני והצבאי לאורך השנים הייתה שבתנאים מסוימים, חמאס לא יסתפק בהישגים המוגבלים וינסה לפתוח במערכה רחבה, כפי שניסה בשומר החומות - אך באותה נשימה, ישראל ידעה שפעולה משמעותית לפירוק כלל התשתיות הצבאיות של חמאס והסרת האיום על העורף תחייב כניסה קרקעית שתסב קורבנות רבים לכוחותינו.
כעת, חמאס החליט לשנות את תוכניותיו. הוא בחר להשתמש בכל האמצעים שעומדים לרשותו כדי לפגוע במספר הגדול ביותר של אזרחים ישראלים שהוא יכול, תוך כדי שהוא לוקח בחשבון שבעקבות פעולה זו הוא יספוג תגובה שלא חווה בעבר. הפעולה של חמאס בשבת היא מבחינתו מהלך על כל הקופה, תוך כדי שהוא בפועל מוותר על תפקידו כאחראי על הציבור הפלסטיני ברצועה ונערך למלחמה שעשויה להוביל לפירוק שלטונו.
מדוע חמאס עשה זאת? אם חמאס בחר לשחק על כל הקופה ולהסתכן בהמשך קיומו, זה סימן שמנקודת ראותו התנהלות כרגיל מסכנת אותו אף יותר. טביעות האצבע של ההשפעה האיראנית על הפעולה מרמזות גם שאולי זו טהרן שמבינה שאלמלא תבעיר את הזירה היא תשלם מחיר יקר, בצורת התקדמות הנורמליזציה עם סעודיה. איראן הצהירה שתפעל לסכל את התהליך הזה, והשימוש בחמאס לצורך כך החליף או הקדים את הצורך להפעיל את חיזבאללה. יש סבירות משמעותית שזה מה שראינו כאן: הפעלה איראנית של חמאס, גם במחיר כניסה ישראלית לרצועה ופירוק חמאס, והמתנה עם הוספת חיזבאללה לשעת כושר.
אבל יש מרכיב נוסף ששינה את התמונה אצל חמאס, והוא הבנתו שישראל חלשה מבעבר - וכעת יש לו הזדמנות להצליח להפתיע אותה. חמאס העריך, ולצערנו צדק, שבמצבה הנוכחי ישראל לא תהיה במלוא ערנותה המודיעינית וכשירותה המבצעית. אולי גם חשב שממשלת ישראל לא תוכל במצבה להגיב בכוח מלא, והוא יזכה בהישג חסר תקדים בלי להסתכן בפירוקו.
ד"ר אייל חולתאצילום: מוטי קמחי מה עכשיו? חמאס בחר בפעולה ברוטלית וחסרת תקדים בדעה צלולה, ועכשיו גם ממשלת ישראל צריכה לפעול בהתאם ובדעה צלולה. המענים שהיינו רגילים לראות בסבבי עבר לא מתאימים למציאות הנוכחית. כעת נדרשת הכרעה ברורה של ממשלת ישראל. אין לנו ברירה. המלחמה הזו חייבת להסתיים בפירוק חמאס, בהחזרת כל החטופים ובהעמדת שלטון פלסטיני אזרחי אחר בעזה. בפעולתו הרצחנית חמאס איבד את מעט הגיבוי הבינלאומי שזכה לו, ואפילו בעולם הערבי מבינים שהישארותו בשלטון בעזה מהווה תקדים שמסכן את יציבות יתר מדינות האזור.
מדינת ישראל צריכה להפעיל את צה"ל למול הנהגת חמאס, התשתיות הצבאיות והשלטוניות שלו, ולהכין את עצמה לאפשרות שחיזבאללה יצטרף למערכה. במקביל יש להפעיל את הקהילה הבינלאומית והעולם הערבי הסולד מחמאס להעמיד אלטרנטיבה אזרחית שתיקח לידיה את ניהול הרצועה במקומו.
- ד"ר איל חולתא היה היועץ לביטחון לאומי וראש המל"ל. כיום עמית מחקר בכיר במכון FDD בוושינגטון
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
פורסם לראשונה: 00:00, 12.10.23
