אל"ם עידו סעד יצא מביתו במושב יתד שבאשכול בשבת בבוקר לרכיבת אופניים שגרתית ומצא את עצמו בלב התופת. הוא לא היסס, הצטרף ללחימה וחילץ פצועים מהמסיבה תחת אש.
"העמסתי את האופניים על הרכב ויצאתי לכיוון גברעם", משחזר סעד (41), לשעבר מח"ט פארן, שהודח בעקבות הפיגוע בגבול מצרים, וכיום קצין אג"ם מפקדת העומק. "בדרך אני רואה את כיפת ברזל בפעולה ואני מבין שיש ירי בכל המרחב ומתקשר מיד לאשתי שתיכנס לממ"ד. בזמן הזה מתחילה הפשיטה של המחבלים. בצומת שדרות אני נכנס לתדלק ואני רואה טנדר שחולף מולי מהצד הנגדי, עם מחבלים עליו. היה להם מקלע שמחובר לרכב והם צעקו 'אללה וואכבר'.
"בצומת אני רואה רכב פגוע. עוצר לידו ורואה שהנהג מת. אני ממשיך חזרה וחוטף אש, במזל לא פגעו בי. באזור מפלסים, מחבלים סימנו לי להתקרב אליהם, אני מבין שהם מחבלים ושאני בלי נשק ובלי ציוד, מסתובב חזרה ופוגש חמישה חיילים על אזרחי שהיו במסיבה. הם בהלם מוחלט ואחד מהם פצוע. לקחתי אותם איתי ונכנסנו לשדה ליד. האש מתגברת, ואני מוביל אותם לעומק השטח כשכדורים שורקים סביבנו. בזמן הזה אני מנסה להשיג את כל החברים שלי מהצבא ואני עוד לא יודע שהמוצבים נכבשו ושיש בלגן. אחרי שלוש שעות תפסתי את סמג"ד 32 לשעבר. שלחתי לו ניווט, הוא הגיע אליי עם הרכב. סחבתי את הפצוע על הגב וחילצנו את כל החבר'ה ברכב".
אחרי החילוץ חבר סעד לשוטרים שהוקפצו ונתנו לו מכנסי שוטרים וחולצה שחורה כדי שלפחות יזוהה כאיש ביטחון. "במקביל אני פוגש את מח"ט 35, עמי ביטון, ואני מתחנן שייתן לי את האקדח שלו. אני מגיע לציר חזרה ומפנה פצועים. ראיתי בדרך שני מחבלים פצועים, ולידם טנדר מלא בציוד לחימה. לקחתי רימונים וציוד נוסף ושמתי אצלי ברכב. משם המשכתי וראיתי סוואנה נטושה, היה שם m16 מפורק ולקחתי גם אותו".
כשהוא מצויד בנשק שאסף בדרך חבר סעד לכוח מגלן שניהל קרב מול מחבלים והצליח לחסל אחד מהם. "היה שם קצין שלצערי נהרג מחטיבת הנח"ל, לקחתי את ציוד הלחימה שלו - וסט וקסדה, ומשם המשכתי בלחימה עד הלילה. בנתיב העשרה נתקלנו בשישה מחבלים ופגענו בהם. תוך כדי חילצנו ישראלי עם כדור בגב והמשכנו לפנות פצועים מיד מרדכי ומכפר עזה. בשעות הלילה ניתקתי מגע וחזרתי לתפקיד שלי".
בתוך היריות וחילוץ הפצועים, סעד מתאר גם את הרגעים הקשים. "המראות ליד המסיבה היו קשים מאוד. שמעתי חברת כיתה שלי, שוטרת שהתקשרה אליי ואמרה 'תבוא להציל אותי', יורה את הכדורים האחרונים שלה באקדח וצועקת 'הם עלינו' וזהו. אנשים פשוט נפלו תוך כדי שיחות. אלו רגעים קשים מאוד. אני 22 שנה בצה"ל, נהרגו לי חיילים, הייתי באירועים קשים, שום דבר לא דומה לזה. אבל אנחנו נצא מזה וננצח".
הניצולים ממסיבת הטבע נובה, שנקטעה בצרורות הירי של המחבלים לעבר אלפי המבלים, מנסים עדיין לעכל את מה שעבר עליהם. "היינו חבורה ענקית", מספרת יובל פרץ (22) מגדרה. ב-6:30, אחרי שהיו בומים בשמיים, כיבו את המוזיקה ואמרו ברמקולים להתפנות מהר. כולם התחילו לרוץ לכיוון הכניסה. אנשים נפלו בדרך מירי".
מוטי סטיבי סיפר שההחלטה לחכות ולא להימלט מיד עם יתר המבלים הצילה את חייו. "הרבה מהאנשים שניסו לברוח בתחילת האירוע נטבחו על ידי המחבלים שעשו אמבוש על כל היציאות", סיפר.
סגן גונדר ד', מפקד יחידת מצדה שבעתות חירום פועלת גם מחוץ לשב"ס, התעורר בשבת בבוקר מהאזעקות. "הדלקתי טלוויזיה וראיתי את הטנדר של מחבלי חמאס בשדרות. אני אוטוטו 30 שנה במערכת הביטחון, עברנו אינתיפאדות ופיגועים קשים, אבל הבנתי שיש פה אירוע אחר לגמרי. כל היחידה כבר התחילה לעלות על ציוד בבתים, קיבלתי את אישור נציבת שב"ס ויצאנו מיד.
"הגענו כשבעה לוחמים מהיחידה לנקודת מפגש מחוץ לשדרות, ושם התחילה להתגלות בפנינו תמונת המצב. אנחנו נוסעים ושומעים יריות ואנחנו לא מזהים מאיפה. ראינו רכבים עם אנשים ירויים. נסענו לכיוון המשטרה בשדרות, ואז קיבלנו ידיעה על טבח בקיבוץ עלומים ובמסיבה ברעים. נסענו קילומטרים במה שנראה כמו שדה קרב עם גופות שמוטלות בשטח. מיפינו את השטח עם קצינים שמכירים את האזור, והתפצלנו. חלק יצאו לרעים וחלק לעלומים.
"זיהינו בכניסה האחורית לעלומים את הטנדר של חמאס עם אר-פי-ג'י, מוקשים ותחמושת רבה, והבנו שיש פה חוליות חזקות ולא מחבל עם קלצ'ניקוב. בדרך לש"ג נתקלו בירי מסיבי, והלוחמים שלי הצליחו לחסל שם מספר מחבלים. מפקד פלגה אצלנו ספג כדור ביד והמשיך להילחם עוד שעות. זו העבודה שלנו, ראינו מספיק גופות וחיסלנו הרבה מחבלים, אבל רמת האכזריות שפגשנו בשטח וההיקף שלה, זה משהו חדש".
פורסם לראשונה: 00:00, 13.10.23
