ישראל נכנסת ליום השישי למלחמה עם בשורה חיובית: קבינט אחראי ומנוסה יותר, שבו יושבים שני רמטכ"לים לשעבר, אחד מהם היה גם שר ביטחון. בני גנץ וגדי איזנקוט מביאים איתם לשולחן קבלת ההחלטות הרבה מאוד ניסיון בשתי הגזרות שמעסיקות את ישראל כרגע, הצפונית והדרומית.
גם את זירת יהודה ושומרון (שנותרת רגועה יחסית אף שהייתה הכי בוערת עד לפני פחות משבוע), הם מכירים כמו את כף ידם. שניהם גם היו חלק מהפיקוד העליון בכמה מהמערכות הכי משמעותיות של ישראל בצפון ובדרום: איזנקוט זוכר היטב, על בשרו ממש, את כשלי מלחמת לבנון השנייה ב-2006, אז היה ראש אגף מבצעים ונחשב לגורם ביקורתי, נחוש וישר. גנץ היה אז מפקד זרוע היבשה אך לפני כן כיהן כאלוף פיקוד צפון. ושניהם היו הרמטכ"ל (גנץ) וסגנו (איזנקוט) במבצע צוק איתן ב-2014.
בניכוי ההקשר הפוליטי, שלא מעניין את הציבור הישראלי, השניים מהווים חיזוק רציני וחשוב בניהול המערכה: מיומנים, שקולים ומהיכרותי האישית הם קרי רוח בקבלת החלטות. אמת, לא הכול היה מוצלח באותן מלחמות, אבל הרזומה המשותף שלהם נוצץ למרחקים לעומת הקבינט עד כה. נדמה כי גם ראש הממשלה, שר הביטחון ובוודאי ראשי מערכת הביטחון מסכימים על כך.
אחת המשימות שלהם, כמנהיגי ציבור וגם כאנשי צבא, היא להביא את הממשלה לבצע תיאום ציפיות מול הציבור בנוגע לעזה. הדם רותח יותר ככל שמתגלים מעשי הזוועה שביצעו חיות החמאס ביישובי הדרום, אבל עד לכניסה הקרקעית אנחנו נראה מצה"ל עוד מאותו דבר - כתישה של חיל האוויר. עכשיו זה כבר ברור: מכונת המלחמה עובדת.
ראש מטה החיל, תת-אלוף עומר טישלר, הבהיר כי התרעות "הקש בגג" לפני תקיפות אינן רלוונטיות במערכה הנוכחית. "זה מונח שרלוונטי לסבבים ואנחנו במלחמה", אמר, "אנחנו לא באירוע כירורגי. זה לא דומה לשום דבר שהיה בפעמים הקודמות. מבחינתי האירוע הזה נגמר ולזה אנחנו לא חוזרים, לאיך שחמאס היה". לדבריו, יש היערכות לקראת אפשרות של כניסה קרקעית לרצועה, לראשונה מאז צוק איתן ב-2014: "אנו מתכוננים לאפשרות של תמרון קרקעי, אפקטיבי ואגרסיבי".
תיעוד תקיפות ברצועת עזה
(צילום: דובר צה"ל)
עזה נראית כרגע כאילו עברה עליה רעידת אדמה. היא מנותקת מחשמל וקרובה לאסון הומינטרי. בהתאם, וכצפוי, כדור השלג הבינלאומי שיקרא לישראל לעצור כבר מתחיל להתגלגל. עם כל ההתרגשות מהתמיכה האמריקנית – והיא יוצאת מהכלל – אסור להתעלם מזה. כפי שנאמר כבר מיומה הראשון של המלחמה, השעון הבינלאומי לא מפסיק לתקתק רק בגלל שחווינו אסון בסדר גודל אימתני. דווקא בגלל זה, רצוי שחיל האוויר יגביר אפילו יותר את התקיפות, לפני הדרישה לבלום. מנגד, אתמול ירד קצב השיגורים מעזה לכיוון ישראל. לפי ההערכות, חמאס והג'יהאד האיסלמי יצאו למלחמה עם 15 אלף רקטות וירו קצת יותר מ-5,000. לא מן הנמנע שהיתר יישמר להמשך המערכה, ככל שהיא תימתח.
מפקד אוגדה 99, תת-אלוף ברק חירם, הוא אחד שראה מקרוב מספיק מחזות קשים. בשירותו הצבאי, שכולל את מלחמת לבנון השנייה והמבצעים בעזה, הוא נתקל יותר מפעם אחת בריח המצמית של המוות. ובכל זאת, מה שראו עיניו ביום הראשון ללחימה הנוכחית היה מטלטל: "הם ירו באזרחים כפותים ובילדים. הם לא נכנסו כדי לכבוש יישוב אלא כדי לשחוט את יושביו".
חירם, שכבר איבד עין אחת וסירב להתפנות בקרב הירואי במלחמת לבנון השנייה, ניהל גם את הקרב שעוד יהפוך למיתולוגיה של גבורה על קיבוץ בארי, שהסתיים עם 108 גופות מחבלים אחרי פלישה לקיבוץ. בשוך הקרבות ניחשף לאומץ הלב הנדיר שלו ושל אחרים. אבל גם עתה, מאמץ ההגנה ביישובי העוטף לא הסתיים. רק בתוך 30 שעות חיסלו כוחות צה"ל 25 מחבלים בהיתקלויות מטווח קרוב - בשטח ישראל. לוחמי מגלן, גדוד 101, לוחמי מג"ב ומשטרת ישראל ראויים לקרדיט על עבודת נמלים תוך סיכון חיים. למרות ההצהרות על השגת שליטה יחסית ביישובים ובקיבוצים, הנחת העבודה היא שיש עוד מחבלים בשטחנו והוא רחוק מלהיות נקי.
כוחות צה"ל בצפון, השבוע
(צילום: אביהו שפירא)
עתה גם מתברר עד כמה המהלך של חמאס היה מאורגן ומאסיבי: המחבלים הגיעו לשטח ישראל עם כמות אדירה של אמצעי לחימה, בהם אלפי מוקשי נ"ט, טילי קורנט, רימוני רסס, מקלעי PK, אמצעים לראיית לילה, רחפני נפץ, מטעני כלימגור, מחסניות מלאות וארגזי תחמושת. עד כמה שזה מצמרר לשמוע, קציר הדמים שלהם הושג באמצעות חלק קטן מכל האמצעים הללו.
בינתיים, חיזבאללה ממשיך להתגרות בצה"ל, להעסיק אותו על הגבול וגם למרוט את העצבים של אזרחי ואזרחיות המדינה. אתמול ירו כוחותיו של חסן נסראללה טיל נ"ט ולמרבה הצער הם פגעו במדויק. צה"ל הגיב אבל המחיר שגבה לא היה משמעותי. גם מסוריה החלו "טפטופים" של רקטות, אך ביחס לאירועי הלחימה האחרים זוהי תקרית זניחה יחסית.
וכאן, למעשה, נמצאת הדילמה של מדינת ישראל והקבינט המחודש: האם להמשיך בהתכתשויות ואולי לאפשר לחיזבאללה לעשות צעד אחד יותר מדי, או שמא ליטול את היוזמה בתנאי הפתיחה הטובים, כשהצבא מגויס והאמריקנים לצידנו. דילמה היא תמיד בחירה בין שתי ברירות לא טובות, וכולנו ראינו מה קורה כשפיקוד העורף מוציא הודעה שגויה – תקלה חמורה שפוגעת באמון הציבור – עם הוראה להיכנס למקלטים. חזית מלאה בצפון פירושה שהודעות כאלו יהפכו בהכרח לאמת, אבל אולי הגיע הזמן לנצל את השעה הקשה ולהפסיק להדחיק את מה שממילא יתפוצץ לנו בסוף בפנים.
פורסם לראשונה: 00:00, 12.10.23
