"יד המרצחים מתנכלת לכל מי אשר בשם ישראל יכונה, לכן אין איש מישראל אשר יהיה פטור מלהגן על הנפש והרכוש. האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה? אגודת ישראל תפעל אפוא בכל חומר האחריות כדי להוקיע את ההשתמטות בכל צורה שהיא". את ההודעה הזו פרסמה, חודשים ספורים לפני מלחמת השחרור, מפלגת אגודת ישראל.
גם בחזיונות פסיכדליים קשה לשדך בין אגודת ישראל מודל 2023, תחת השרים יצחק גולדקנופף ומאיר פרוש, לבין גינויי ה"השתמטות" והחלטת חירום על גיוס חובה לחרדים בני 17 עד 25, כפי שהורתה לצאן מרעיתה אותה מפלגה ממש ב-1948. לא משום שלימוד תורה הפסיק להיות בעיניה ראשון במעלתו, אלא משום שהמוטיבציה הייתה בשיאה, וההנהגה, ובראשה הרבנים, ראתה את גודל השעה.
אגודת ישראל של ימינו, כמו דגל התורה של משה גפני וש"ס של אריה דרעי, היא חלק עמוק מהשלטון ומעורבת בו לאין שיעור. ועדיין, טרם קם בהנהגה החרדית מי שיראה את גודל השעה. המפלגות החרדיות ניסו אתמול (ראשון) לבלום הסטה של מיליארדי שקלים לצורכי המלחמה, בגדר פיקוח נפש, משום שהם הובטחו להן בהסכמים הקואליציוניים. חרפה שוברת שיאים.
המשבר הנוכחי יוליד, קרוב לוודאי, סיפור ישראלי חדש. הן כלפי חוץ והן כלפי פנים. אין סיבה לחשוב שהוא לא יוליד גם סיפור חרדי חדש. אילו תהליכים יואצו? האם בשש אחרי המלחמה תהיה אחדות ושותפות גורל, או עוד קיטוב ועוד נתק? הסיפור טרם נכתב, והעט מונחת בקרן זווית.
מי שכתבו בימים האחרונים כמה שורות בסיפור הן קבוצות חרדיות שהצטרפו לגל הנתינה הלאומי, שבו, כך נדמה, כמעט כל משפחה ישראלית כבר שותפה, נותנת מכספה ומזמנה בהפגנת סולידריות פלאית. והנה, נודע אתמול על 1,500 גברים חרדים שפנו לצה"ל בבקשה לעבור מסלול הכשרה קצר כדי להשתלב בהמשך במערך המילואים. ויש עוד רבים, בראשם מאות מילואימניקים פעילים, גם לוחמים וגם אלה שעוסקים במלאכת הקודש האיומה של זיהוי חללים. כל זה מבורך, אבל לא מספיק.
מה שמשותף לגל הנתינה וההתנדבות החרדי, הוא צמיחתו מלמטה. לא עוד פער בין ההנהגה לעם, אלא סימון מטרות שונה בתכלית בין ההנהגה ובין חלק מהחרדים, שמזדהים במוצהר עם צה"ל ועם המדינה.
היום ייפתח מושב הכנסת, שבו ציפו המפלגות החרדיות לקבע לצמיתות את לחרדים משירות צבאי. לכל בר דעת נהיר שבנסיבות הנוכחיות "חוק יסוד: לימוד תורה", שאמור היה להשוות את מעמד בני הישיבות ללוחמים, לא יובא כעת לדיון.
אבל דמיינו מה היה קורה אילו מי שהיו מכריזים על גניזתו היו, במסיבת עיתונאים, אלה שיזמו אותו. לא משום שלימוד תורה חדל להיות חשוב, אלא בגלל השכל הישר, ההגינות הבסיסית והכרת הטוב. אילו ראשי הישיבות היו מורים לתלמידיהם באופן המוני ומאורגן "לסגור את הגמרות" כדי למלא משמרות חסרות בבתי חולים ובמפעלים ובמקומות חיוניים אחרים. יש לכך חשיבות לא רק משום שהשורות חסרות, אלא משום שהשתתפות כזאת, מאורגנת ומחויבת, נחוצה לעתיד היחסים בין החרדים ובין הלא-חרדים, וחיונית לחוסן הלאומי.
- יאיר אטינגר הוא פרשן כאן חדשות לענייני דת ומדינה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
פורסם לראשונה: 00:00, 16.10.23