חרבות ברזל, היום ה-13. ביקורו אתמול (רביעי) של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הסתיים בהצלחה: ישראל קיבלה מבת בריתה, המעצמה החזקה בעולם, את כל מה שרצתה וגם את מה שאפילו לא הייתה יכולה לחלום עליו – מגיבוי נלהב ועד סיוע באמצעי לחימה. מכאן, הכדור עובר לצה"ל לביצוע המשימה. והדבר שצה"ל רוצה כעת, זה לא עוד תחמושת או ציוד אלא זמן.
"מי שרוצה תוצאה צריך סבלנות", אומרים בקריה. לדברי בכירים בצבא, המלחמה הנוכחית היא לא עוד סבב קצר, בסגנון "מגן וחץ" שנמשך חמישה ימים או "עלות השחר" שנמשך שלושה ימים. גם "שומר חומות" ארך 12 יום. כל אלה נחשבים ל"מבצעי דלוקס", שגרמו לציבור לטעות ולחשוב שככה תיראה מלחמה אמיתית בעזה. אפילו צוק איתן, שנמרח על פני 51 ימים וכלל תמרון קרקעי, חדר בסך הכל לעומק של שלושה ק"מ כדי לסלק את איום המנהרות.
מה שמתוכנן עתה שונה בתכלית: מדובר בשינוי יסודי של המצב, עד כדי שלילת יכולות משטרתיות, צבאיות ומדיניות. אין פירוש הדבר שעזה תהיה נקייה לחלוטין ממחבלים, אבל המכה תהיה קשה מאוד ברמה שתהדהד במזרח התיכון ותשיב במשהו את ההרתעה שאבדה ב-7 באוקטובר. "יהיו לזה מחירים ויהיו בעיות אבל זה חייב לקרות", אומרים בצה"ל ומדגישים: "צריך להכין את הציבור למאמץ ארוך. ניכנס כשזה יהיה נוח מבחינה מבצעית. לא נכון שיישבו עלינו עם סטופר".
ולא רק את הציבור צריך לצייד בסבלנות: כפי שפורסם כאן בראשית השבוע, בדרגי השטח כבר התחילו רקיעות ברגליים. בצמרת צה"ל מודעים לכך וגם מרוצים: זאת בדיוק הרוח שמצפים מסוסים דוהרים. הסבלנות היא לא הססנות אלא אמצעי ליצירת כניסה אפקטיבית יותר. עם זאת, צריך לומר ביושר: 350 אלף אנשי מילואים גויסו, מספר חסר תקדים, והפגיעה במשק היא הרבה יותר מדרמטית. ישראל, למעשה, מצויה בסוג של סגר. בקרוב, ככל שהעול הכלכלי יגדל, יגבר הלחץ על הצבא לשחרר אותם.
זה יהיה מורכב נוכח המשך ההטרדות מצד חיזבאללה בצפון: צה"ל מחזיק כוחות בהיקף גדול מאוד על מנת לא להיות מופתע שם, וקשה לראות איך הוא מצמצם אותם. בדיוק בשל כך האמריקנים העניקו את הגיבוי לישראל: כדי לספק לה אורך נשימה לנהל שתי חזיתות, מה שעשוי להרתיע את נסראללה מלהיכנס למלחמה בתנאים הרבה יותר גרועים מבחינתו.
אחת הסיבות לפער בין הצבא לציפייה הציבורית באשר לכניסה מידית, היא שהצבא לא רואה בהמשך הכתישה האווירית "עוד מאותו דבר". ראשית, בצבא אומרים כי ב-11 ימי הלחימה הותקפו יותר מטרות מאשר בצוק איתן ובשומר חומות ביחד. שנית, נכון להמשיך בהתקפה עוד זמן רב כדי לשחוק את התשתיות של חמאס כך שהכניסה הקרקעית תהיה חלקה יותר.
בינתיים, דרגי השטח הציפו בעוצמה את הדרישה לקבל גיבוי פומבי במידה שיתרחשו תקלות הקשורות לדין הבינלאומי. לדברי גורמים המעורים בפרטים, כמה קצינים בכירים שנכוו במבצעי התמרון הביעו בפניהם חששות בנושא. לכן, נדרשת כבר עתה, לפני שהטנקים חוצים את קו הגדר, אמירה ברורה של הרמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה.
בגזרת שב"כ מתברר כי עשרות המחבלים שנטלו חלק במתקפה מהווים נכס מודיעיני. פיתחו שם מנגנון מהיר ויעיל, שבו המידע שמגיע מהנחקרים הרלוונטיים עובר במהירות, מה שמחזק את חשיבות החקירות כמרכיב בלחימה: כמו שהבנו, מודיעין לא היה הצד החזק שלנו עד 7 באוקטובר ועתה זורם מידע. גורמים במערכת הביטחון מספרים שאותם לוחמי "נוחבה", הקומנדו של חמאס, שלקחו חלק בטבח, מתגלים כהרבה פחות גיבורים מול החוקרים, שמקדישים לילות כימים כדי לשבת מול האנשים הכי מתועבים שניתן להעלות על הדעת.
גם ריצ'רד קמפ, קולונל בריטי בדימוס שבילה באזורים האלימים ביותר על הפלנטה, נחשף למראות המחרידים ולא ידע את נפשו. הצטרפתי אליו לביקור בכפר עזה, וראיתי כיצד קצין שראה כמה דברים בחייו – בצפון אירלנד, בבלקן, בעיראק ובאפגניסטן – מסתובב בפנים חתומות בגיא ההריגה, בין הבתים השרופים. קולונל קמפ דיבר עם הלוחמים, שמע על מה שהם ותושבי העוטף עברו ב-7 באוקטובר ונשם את צחנת המוות שעדיין חונקת את מה שהיה אזור פורח ומלבלב. "מראות מזעזעים כאלה עוד לא ראיתי", סיכם, "אסור לכם לעצור. אתם חייבים לגמור פה, את העבודה".
פורסם לראשונה: 00:00, 19.10.23
