ככל שמתקרב מועד המבצע הקרקעי בעזה, כך חיזבאללה מאותת לישראל - והוא עושה זאת באש ולא בדיפלומטיה - שהוא נכון להעמיק את האתגר שניצב בפני צה"ל בחזית הצפונית. השאלה הגדולה, ואין עליה תשובה כרגע, היא עד כמה רחוק ילך מזכ"ל הארגון. בצה"ל מזהים – עוד לפני ההסלמה – שינוי בביטחון העצמי של חסן נסראללה, שלמרות הטעות הקולוסאלית שלו ב-2006 שואב כנראה עידוד מהצלחת המהלומה של חמאס.
חשוב לא פחות מכך: מה יחליטו בטהרן. בסוף, עם כל הדומיננטיות של נסראללה בעידן שאחרי חיסול קאסם סולימאני, האיראנים הם אלה שבנו את חיזבאללה, כמכה שנייה למקרה שישראל תתקוף את מתקני הגרעין. כפי שלמדנו בדרך הקשה ביותר, חמאס הוא זה שנטל את ההובלה ולכן הפעלת חיזבאללה רק כנגזרת שלו היא החלטה דרמטית, ודאי לאחר האזהרות המפורשות של נשיא ארה"ב בנוגע להשלכות של הצטרפות מלאה של חיזבאללה-איראן.
מחול האש והתגובה נמשך אתמול (חמישי) ביתר שאת: 30 רקטות נורו מלבנון לעבר הצפון, מספר שיא מתחילת המלחמה. חמאס לקח אחריות על חלק מהירי, אף כי כל ילד יודע שאין פעולה כזאת בלא אישור חיזבאללה. למעשה, חלוקת העבודה בין שני הארגונים היא שחיזבאללה משגר טילי נ"ט נגד יעדים צבאיים ואילו חמאס-לבנון מרשה לעצמו לנסות לפגוע באוכלוסייה האזרחית. החדשות הטובות מבחינתנו – ואנחנו זקוקים להן כמו אוויר לנשימה – הן שצה"ל מצוי ברמת הכוננות הגבוהה ביותר: הכוחות בסדיר ובמילואים פרוסים עד הקצה וחיל האוויר בכוננות עליונה לצד מערכות ההגנה האוויריות. המטכ"ל אף הקצה עתודות מיוחדות לפיקוד צפון.
לחזית הצפונית קשר ישיר והדוק למה שעדיין נחשב למאמץ העיקרי – רצועת עזה. שם הכוחות מחכים – וזה אנדרסטייטמנט – לפקודה המיוחלת שתגיע מהדרג המדיני, בהתאם לתוכניות שאושרו בפיקוד הדרום. אתמול הגיע שר הביטחון יואב גלנט לאחד משטחי הכינוס ואמר שני דברים חשובים: הראשון הוא "אני אחראי למערכת הביטחון, גם באירועים הקשים בשבועיים האחרונים". בכך הפך לפוליטיקאי הבכיר הראשון בשרשרת האחראים על הביטחון הלאומי שנוטל אחריות לתוצאות המזעזעות של מתקפת הפתע.
הדבר השני המשמעותי בדבריו היה הרמת הרף לקראת מה שצפוי ברצועה. "אנחנו נמצאים במלחמת אין-ברירה", אמר גלנט, "לפני כמעט שבועיים הסתערו מחבלים ורצחו את ההורים, הילדים, הנשים והחברים שלנו. מדינת ישראל תמחק את ארגון חמאס. זו לא תהיה מערכה קלה, זו תהיה מערכה קשה. היא לא תימשך יום ויומיים - היא תימשך זמן".
מי שאמור לתרגם את ההצהרות למעשים הוא אלוף פיקוד דרום, ירון פינקלמן. האחרון יודע שגם הוא נושא באחריות לכישלון שהוביל למתקפת הפתע, אבל כל מי שנמצא לידו בימים אלה – מהמטכ"ל דרך אנשי המילואים וגם הפקודים שלו – מתרשם לטובה מתפקודו המקצועי וקר הרוח. זה לא מנקה אותו ונדמה שגם אין לו ציפייה לכך, אבל חשוב מאוד שהציבור יידע שמי שמופקד על המערכה כשיר ונחוש לנצח אותה.
"נכפתה עלינו מלחמת פתע עם אויב אכזר, שפגע בנו פגיעה קשה", אמר פינקלמן. "עצרנו אותו, בלמנו אותו, אנחנו תוקפים אותו תקיפה קשה. עכשיו התמרון הולך להעביר את המלחמה לשטח שלו, אנחנו הולכים לנצח אותו בשטח שלו. זה הולך להיות קשה, זה הולך להיות ארוך, זה הולך להיות אינטנסיבי. טובי המפקדים של הצבא פה, טובי הלוחמים של הצבא פה, המפקדות הכי טובות שלנו, הכוחות הכי טובים שלנו, אתם".
ובין הצפון והדרום ראוי בהחלט לפקוח עין לכיוון גזרת יהודה ושומרון, שמתחממת כצפוי, או בעצם חוזרת לאט-לאט למצב הבעייתי ששרר שם טרום 7 באוקטובר, אז הייתה זו האזור שהכי העסיק את הדרג המדיני והצבאי. רק במהלך הלילה הקודם נעצרו ברחבי הגדה יותר מ-80 מבוקשים, בהם גם בכיר חמאס ברמאללה חסן יוסף. לפי דובר צה"ל, מתחילת המלחמה נעצרו 524 מבוקשים ברחבי אוגדת יהודה ושומרון וחטיבת הבקעה והעמקים, ו-330 מהם משויכים לחמאס. כמו כן הוחרמו באזור יותר מ-50 אמצעי לחימה.
ההערכה בצה"ל היא שמאז פרוץ הלחימה נהרגו כמה עשרות פלסטינים חמושים בגזרה הזו, בהם שישה מחבלים שחוסלו בטול כרם בפעולה סבוכה ומורכבת של מסתערבי מג"ב, שספגו בין השאר מטעני חבלה. באירוע הזה נהרג רס"ר מקסים רז'ניקוב, לצד תשעה פצועים קל.
כמו כן, בפעולה השתתף גם כלי טיס בלתי מאויש (כטב"מ), מחזה חריג למדי עד לאחרונה אך כפי שכל המזרח התיכון מבין: בימים הקשים האלה כל הכללים נכתבים כעת מחדש, והבלתי צפוי של אתמול הוא המובן מאליו של מחר, כפי שמעיד הסיפור המצמרר הבא: ראש אגף כוח אדם בצה"ל, אלוף יניב עשור, ביקר אתמול בחמ"ל של מחלקת הנפגעים, שם מתבצעת פעילות אינטנסיבית וחשובה מאין כמוה, בניהולן של קצינות מילואים שעושות לילות כימים כדי לטפל באירוע שצה"ל לא ידע כמותו 50 שנה.
מתברר שהאלוף עשור ביקש לפני כמה חודשים לבצע תרגיל שמדמה 40 הלוויות צבאיות ביום. היו כאלה שחשבו שהוא השתגע: מתי נאלצו לקבור כל כך הרבה חיילים? השבוע, ביום אחד, נקברו 80 חללי צה"ל.
בשיח עם קצינות הנפגעים עודד אותן עשור והביע הערכה לפועלן ובצדק. הוא עצמו היה מפקד גדוד 51 של גולני בקרב הקשה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה. "עכשיו זה בינת ג'בל על סטרואידים", אמר להן, "והלוחמים האלה הרבה יותר גיבורים מאיתנו. הם נלחמו כמו אריות ובהפתעה ומנעו אסון כבד הרבה יותר. כל הסוציולוגים שהספידו את דור הזה וקראו לו 'דור הטיקטוק' צריכים לאכול את הכובע. לא היו לנו כאלה גיבורים".
פורסם לראשונה: 00:00, 20.10.23
