"אנחנו נשמור ונגן על התושבים. אף אחד לא יעבור אותנו - ראינו את התמונות מהדרום. אנחנו נלחמים כאן על המשפחות שלנו, על התושבים ועל העיר שלנו. אנחנו יודעים מה יקרה לנו אם לא נעשה את זה". כך הסביר גידי דדו בן ה-65 מנהריה את החלטתו להתנדב לכיתת הכוננות בעיר. עוד הוא מדגיש: "ניתן את הכל ונעשה את כל מה שצריך כדי שמה שקרה בעוטף לא יקרה יותר. עשינו מטווח. אנחנו מכירים את הנשק, יודעים לתפעל אותו, ואנחנו במוכנות מלאה בעיר". דדו אינו לבד. כמוהו הצטרפו המוני אזרחי הארץ לכמעט 600 כיתות כוננות שהוקמו.
מנתונים של המשרד לביטחון לאומי שהגיעו לידי ynet ו"ידיעות אחרונות" עולה כי מתחילת המלחמה ועד היום הוקמו וחומשו בנשקים ארוכים 579 כיתות כוננות ברחבי הארץ. בין המועצות האזוריות שבהן הוקמו כיתות כוננות נמצאות המועצות גליל עליון, גליל תחתון, לכיש, מרום גליל, משגב, רמת נגב ושער הנגב. כמו כן, הוקמו כיתות כוננות גם בשורת ערים, בהן באר שבע, בני ברק, רמלה, אלעד, מעלות תרשיחא, עכו, נוף הגליל, סאג'ור, כרמיאל, נהריה, קריית מוצקין וכוסרא סמיע. במסגרת הקמת כיתות הכוננות חילקה המשטרה 4,769 רובי סער לחבריהן ברחבי הארץ, וחלק מהכיתות החלו באימוני מטווחים.
הכותרת
כלי הסברה או שירות לטרור: הדילמה הישראלית עם אל ג'זירה
26:01
3 צפייה בגלריה
"אזרחים מבינים שבזמן מלחמה כל אחד יצטרך להגן על הבית שלו". פרויקטור כיתות הכוננות
(צילום: המשרד לביטחון לאומי )
"אזרחים ראו את התמונות מהדרום ומבינים שבזמן מלחמה כל אחד יצטרך להגן על הבית שלו בשעות או בדקות הראשונות", מספר הפרויקטור שמונה לתכלל את הנושא מטעם המשרד לביטחון לאומי, ניצב בדימוס שמעון לביא. עוד הוסיף: "יש הרבה רצון להתנדבות לכיתות הכוננות. המשטרה מכשירה אותם ומציבה אותם במשימת הגנה על אזור מגוריהם. כוחות הביטחון יהיו בפרונט, והם יצטרכו להגן על העורף".
לדברי לביא, הדגש היה להקים את הכיתות באופן מדורג על פי מיפוי הסיכונים – כאשר היישובים לאורך גבול לבנון ולאורך יו"ש היו הראשונים בחלוקת הנשקים: "התמונה של הטנדר הלבן עם המחבלים שהסתובב בשדרות? אם זה יכול לקרות בלב ישראל, זה המקום עם הסיכון הגבוה ביותר, מכיוון ששם יש לחמאס תשתית גדולה והגדר יחסית פרוצה. לכן חשוב מאוד לחמש אותם שם. משם המשכנו לכל יישובי תחומי המועצה האזורית מנשה, גם שם יש תרחשי פח"ע, וזאת כלקח מאירועי שומר החומות, ומשם המשכתי לשאר האזורים בארץ".
כך, למשל, הוקמה כאמור כיתת כוננות גם בבני ברק, שאליה הצטרף שי ביניאט, בן 49 מהעיר השכנה רמת גן. "אני מתנדב כבר שבע שנים ביחידת הסיור של המשטרה ברמת גן ובבני ברק. ראיתי שמחפשים מתנדבים לכיתת הכוננות ומיד ביקשתי להצטרף", הוא מספר. "אני רואה בזה שליחות, אחרי מה שקרה בדרום, להגביר את תחושת הביטחון של התושבים זה ערך עליון מבחינתי. אני מוכן לזה שייתכן ואצטרך לחתור למגע מול מחבלים. אני עובד הייטק, המעסיק שלי איפשר לי לקחת יומיים חופש בשבוע על חשבונם כדי שאוכל לתגבר את משמרות ההתנדבות שלי. אנחנו מקבלים פניות בימים אלה על הרבה אנשים חשודים, מגיעים ובודקים כל מקרה, אנחנו לא לוקחים סיכון".
כעת התוכנית היא הרחבת המערך ליישובים נוספים, ומחר יוקמו כיתות כוננות נוספות בערים עפולה, ראשון לציון, בית שמש, כפר סבא ורחובות. "המטרה שלנו – כמה שיותר כיתות כוננות, כמה שיותר נשקים, כמה שיותר כוח מאומן ומאורגן באחריות המשטרה כדי שנוכל להגן על העורף האזרחי ככל האפשר", הסביר השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. במהלך יום חמישי יחלו גם בהקמת 26 כיתות כוננות ברחבי ירושלים, עם דגש על שכונות שקרובות למזרח העיר.
פורסם לראשונה: 00:00, 23.10.23
