תיעוד מחקירות מחבלים שנתפסו ב-7 באוקטובר
(צילום: דוברות שב"כ)
שובל הדמים שהותירו מחבלי חמאס בעוטף עזה ב-7 באוקטובר הוא חוליה באכזריות וברוטליות פלסטינית שנולדה לפני 100 שנה. די אם נזכיר את מאורעות תרפ"ט, רצח שיירת הל"ה, אוטובוס הדמים במעלה העקרבים, הפיגוע בכביש החוף ב-1978, פצצות האדם באוטובוסים בשנות ה-90 ובאינתיפאדה השנייה, הלינץ' ברמאללה באוקטובר 2000, טבח בני משפחת פוגל בהתנחלות איתמר וטבח בני משפחת סלומון בהתנחלות חלמיש.
הברוטליות הזאת נטועה באתוס הסכסוך של החברה הפלסטינית. היא חלק מהאמונות החברתיות הנוגעות ליהודים וציונים, היא מוטמעת ברגשות הקולקטיביים והיא שזורה באמונות הדתיות הפונדמנטליסטיות. את הצידוק המוסרי להרג ורצח (או לג'יהאד, בלשונם) שואבים הפלסטינים מאמונות הדה-לגיטימציה ליהודים, הרוויות דימויים וסטריאוטיפים שליליים, סטיגמות ותכונות החורגות מגבולות הנורמות של ערכי המוסר.
הדה-לגיטימציה הזאת, הנושאת משמעות רגשית של שנאה ונקמה, הוטמעה מאז ראשית הסכסוך על ידי ההנהגה הפלסטינית לדורותיה באמצעות תוצרי התרבות כמו עיתונות, רדיו וטלוויזיה, שירי ילדים, ספרי לימוד, רשתות חברתיות ופסטיבל ההלוויות ההמוניות לשהידים שהפכו לגיבורי החברה. השנאה טופחה תוך השוואת היהודים לקבוצות המסמלות רוע ושטניות או לבעלי חיים בזויים, תוך פסילת האנושיות, המעניקה למחבלים את הצידוק לרצוח כל מי שלא נחשב בעיניהם כבני אדם.
אתוס השנאה התפתח בימי המנדט וקיבל תנופה עם הקמת אש"ף. האמנה הלאומית הפלסטינית קבעה כי ה"הציונות היא תנועה גזענית קנאית בהווייתה, תוקפנית, התפשטותית במטרותיה ופשיסטית באמצעיה". אחרי ייסוד חמאס ב-1987 הגיעו השנאה והדה-לגיטימציה לשיאים חדשים, תחת אצטלה וכסות דתית. הכרוז הראשון של התנועה קבע בסעיפו הראשון כי "היהודים הם מוצצי דם, מנביטי זרע הפורענות, שונאי האנושות, הם אוהבים לחיות בדם, בים של גולגולות ושל גוויות".
האמנה מייחסת ליהודים את כל הרוע שבעולם ודימוי היהודים בה לקוח מהפרוטוקולים של זקני ציון. לאחר השתלטות חמאס על עזה ב-2007 הפכה הדה-לגיטימציה רווית השנאה לחלק בלתי נפרד של ה"דעווה" - מערך הכשרת הלבבות - תוך דגש על ילדים ונוער שחונכו לשנוא והפכו בבגרותם למחבלים צמאי דם.
השנאה הפכה לרגש דומיננטי ולגורם אסטרטגי המניע את החברה הפלסטינית בסכסוך. זוהי שנאה בלתי מוחשית, אידיאולוגית, דתית ודמיונית, המטופחת על ידי האליטה האינטלקטואלית, בעיקר של חמאס. ד"ר אחמד יוסף חלבייה, רקטור האוניברסיטה האיסלאמית של עזה, מעוז טרור שהופצץ בשבוע האחרון על ידי צה"ל, הסביר כי "היהודים שקרנים, טרוריסטים, צריך לשחוט אותם, ולרצוח אותם כדברי אללה. אסור שיהיו לכם רחמים על היהודים, רצחו אותם בכל מקום".
ד"ר רוני שקדבתקשורת ובדרשות במסגדים מתוארים היהודים כבעלי חיים נחותים ומזיקים כנגיפים, תולעים, עקרבים, חמורים, קופים וחזירים. את פסוק הקוראן הקובע כי מוצא היהודים מן הקופים והחזירים (פרשת השולחן, פס' 60-59) יודע לצטט כל ילד פלסטיני.
המחבלים פרצו לערים ולקיבוצים בישראל חמושים ומונעים באמונה דתית פונדמנטליסטית רווית שנאה, רצחו והרגו כפי שלמדו מתורת חמאס. ספק רב ביותר אם ניתן יהיה לשנות את האתוס המטורף הזה. גם אם שלטון חמאס ימוטט - האתוס יישאר. חובה עלינו להתכונן למערכה הבאה.
- ד"ר רוני שקד הוא חוקר במכון טרומן באוניברסיטה העברית ומחבר הספר "מאחורי הכאפייה - אתוס הסכסוך של החברה הפלסטינית", שעליו זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
