השחרור אמש (שני) של שתיים מיותר מ-210 ישראלים שנחטפו על ידי חמאס, נורית קופר ויוכבד ליפשיץ, הוא לא רק בשורות טובות (לשם שינוי) אלא גם הזדמנות לציבור להבין לעומק את תמונת המצב האסטרטגית, בצל הציפייה לפתיחת השלב הקרקעי במלחמת "חרבות ברזל". מחד, נושא החטופים והשבויים הוא מרכיב משמעותי בשיקולי הדרג המדיני. מאידך, חמאס מזהה את הרגישות ומנהל משחק פסיכולוגי על חשבון החטופים, משפחותיהם והציבור הישראלי כולו, במטרה לדחות את ההסתערות הרגלית על הרצועה.
"מטרות המלחמה הן גם להשיב את החטופים, ויש עוד חלון למצות את הסיכוי להשבתם. גם אם התמרון יתעכב אף אחד לא יזכור מתי בדיוק הוא יצא לדרך", אומרים בדרג מקבלי ההחלטות הבכיר ביותר. האיזון בין הרצון להגיע לעסקה סבירה לבין הצורך לפגוע בחמאס עד כדי נטילת כל יכולותיו בעזה, הוא נושא שגם בצבא עוסקים בו. "לא עוצרים אותנו", אומרים גורמים בכירים בסביבת המטה הכללי. "יש דיון משמעותי ורציני עם הדרג המדיני".
הכותרת
צריך להתנתק מעזה לגמרי | היום שאחרי המלחמה עפ"י ליברמן
19:57
גם בנושא החטופים קיימות גישות שונות: האם לקבל כרגע עסקה שתכלול, למשל, רק חטופים וחטופות בעלי אזרחות זרה – מהלך שאמנם יחזיר אותם הביתה אך גם ישלח מסר בעייתי מאוד לבעלי דרכון כחול בלבד. במקביל יש לזכור: זוהי מערכה ארוכה שתימשך חודשים. סבב זה לא יהיה.
לכן במטכ"ל מדגישים שפעולה קרקעית היא בלתי נמנעת כדי להשיג את המטרות שהגדיר הקבינט לצבא. בצבא אומרים שעל חמאס להיות מושמד לגמרי, כולל רשימת חיסול אישית, לאור מעשיו הרצחניים במתקפת 7 באוקטובר. לפי אותם גורמים, העובדות פשוטות: ללא תמרון קרקעי, מטרה זו לא תושג. בנוסף, בצבא מסתכלים אחרת על משוואת החטופים והתמרון הקרקעי וטוענים שכיתור הזרוע הצבאית של חמאס יגדיל את הסיכוי לשחרור חטופים, בשל הלחץ הכבד.
בצבא ממשיכים גם לדחות את הטענות על רמת המוכנות, שמגיעות מכיוון דמויות כגון אלוף (מיל') יצחק בריק, שהפך באורח פלא ליועץ קרוב של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. לדבריהם, צבא היבשה ממשיך להתאמן בימי ההמתנה, אבל זה לא משהו שמצדיק דחייה של שעת השי"ן. למשימה הוטלו היחידות הכי טובות שיש, וחמאס יפגוש צבא קטלני ומדויק, שייכנס בליווי מסיבי באופן חסר תקדים של ירי ארטילרי ושל חיל האוויר.
עם זאת, אותם גורמים מבקשים לערוך תיאום ציפיות עם הציבור: יהיו הרוגים, כלים ייפגעו ולא כל מהלך יסתיים בהצלחה של מאה אחוזים. אבל בהשוואה למבצעים קודמים, הצבא מגיע חזק יותר לסביבה מרוככת בהרבה, באדיבות מכות האש של חיל האוויר.
אגב, תמימות הדעים חוצה זרועות: לא ניתן להביא הישג רק עם מודיעין ואש מנגד, אף שמדובר בכתישה שלא הייתה כמוה: יותר מ-300 יעדים של חמאס הותקפו אתמול וחמישה מפקדים במערך האווירי של חמאס חוסלו, כמו גם ראש מערך הנ"ט בחטיבה הצפונית של חמאס. מנגד, נרשמה ירידה לא מבוטלת בהיקף ירי הרקטות לישראל. זה לא אומר שנגמרו לחמאס הרקטות: כלכלת החימושים בעיצומה, אבל בחיל האוויר טוענים שגם מלאכת השיגור נעשתה קשה יותר.
תיעוד מתקיפות צה"ל בלבנון, הלילה
(צילום: דובר צה"ל)
"אנחנו רוצים להביא את חמאס למקום של פירוק", אמר אתמול הרמטכ"ל למפקדים באוגדה 146 של פיקוד הצפון. "את ההנהגה שלו, את הזרוע הצבאית שלו ואת מנגנוני העבודה שלו. לכן אנו תוקפים מאוד-מאוד חזק. אנחנו הורגים מפקדים בכירים, הורגים פעילים, משמידים תשתיות ופועלים בנחישות רבה מאוד. התמרון בדרום מוכן בצורה טובה מאוד. פיקוד הדרום העמיד תוכניות איכותיות. יש שיקולים טקטיים, אופרטיביים, אסטרטגיים שנתנו עוד זמן – וכוחות שיש להם עוד זמן מתכוננים טוב יותר וזה מה שהכוחות עושים עכשיו".
הזירה הצפונית עדיין פעילה על אש קטנה יחסית. אתמול יורא כטב"מ ששיגר חיזבאללה שיגר דרך הים שיורט, טיל נ"ט פגע בקריית שמונה, ובמקביל חיזבאללה סופג אבדות באמצעות סיכול חוליות נ"ט. כל זה קורה עדיין במרחב ההתכתשות על הגבול, כשסימן השאלה הגדול ממשיך לרחף: האם חיזבאללה ילך יותר רחוק ברגע שהפעולה הקרקעית בעזה תצא לדרך.
נדמה שאחת הסיבות לציפייה הציבורית למבצע קרקעי היא הרושם העז שמותירים הלוחמים בשטחי הכינוס. על כך אפשר להוסיף כמה נתונים שמלמדים על רוח ההתנדבות: מתברר שצה"ל לא נדרש אפילו להפעיל את חייגן הגיוס בצו 8 בשבת השחורה, מרוב שההתייצבות למילואים הייתה ברורה מאליה. למעשה, כ-15 אלף מילואימניקים ומילואימניקיות עלו על מדים אף שהם לא במצבת כוח האדם – וזאת אחת הסיבות לפערי ציוד מסוימים. בימים קשים אלו, גם זאת סיבה להתעודד.
פורסם לראשונה: 00:00, 24.10.23
