בימים האחרונים נשמעו עוד ועוד התבטאויות בדבר אפשרות לקיום עסקה לשחרור חטופים נוספים משבי חמאס. קטאר, שתיווכה בדרך לשחרור שתי החטופות האמריקניות יהודית ונטלי רענן, רומזת על עסקה גדולה יותר - ובישראל גם כן מתבטאים בדבר אפשרות לשחרור מספר משמעותי של חטופים מעזה - בדגש על נשים, ילדים וקשישים. הנסיכות המפרצית, שמנסה למצב את מעמדה כמתווכת, נראית זה שנים בישראל בחשדנות עד עוינות. זו קטאר, שאירחה את המונדיאל, מתסיסה נגד ישראל - ומארחת בשטחה בסיס עצום של חיל האוויר האמריקני.
הנתון שאומר הכול על קטאר הוא הרכב האוכלוסייה של הנסיכות: על שטח קטן של קצת יותר מ-11 קמ"ר מצטופפים שלושה ורבע מיליון תושבים - רק 10% מהם בני העם הקטארי, והשאר פועלים זרים. הפועלים, שהפקידו את דרכוניהם אצל המעסיקים, מתגוררים בשכונות עוני דחוקות, ועשרות מקרים של עוזרות בית פיליפיניות שהוכו או נאנסו הגיעו לשגרירות המקומית. פתרון אין. מעסיק אחד משלם כפול, השני מתעלל ב"אג'אניב", הזרים. זאת שיטת ההתנהלות הכפולה של קטאר.
לאורך השנים הגיעו שליחים ישראלים לנסיכות כדי ללמוד מקרוב על קשריה עם איראן. קטאר מאפשרת לסוחרים איראנים לפעול ואף להתגורר בשטחה, ומצד שני מארחת באל-עודייד את בסיס חיל האוויר האמריקאי הגדול ביותר במזרח התיכון, שנועד להשקיף על איראן.
ב-20 ביקורים לפחות בשנים האחרונות, ראיתי עוד ועוד בניינים רבי קומות שהוקמו בין לילה, קניוני ענק ובתי מלון. הקטארים, מיהרתי ללמוד, לא ממש עובדים. אפילו לובשי הגלביות הצחורות שמכוונים את תנועת כלי הרכב ברחובות, או מנהלי החנויות והמסעדות, הם זרים. ה"בוס" המקומי מגיע רק לאסוף את הפדיון.
"עיר האוניברסיטאות" של קטאר מציעה לימודים בחינם לסטודנטים מקומיים, לאזרחי מדינות העולם הערבי וגם לאג'אניב, הזרים מאירופה וארצות הברית. בכל אחד מביקוריי בקמפוס העצום הזכירו לי ש"הדלת פתוחה" לסטודנטים מהמגזר הערבי בישראל, אך נדמה שאלה לא מתלהבים מהאפשרות.
עוד לפני פרשת החטופים בעזה, קטאר התערבה במשבר בין ארה"ב לאיראן כאשר שישה מיליארד דולר המיועדים לאיראנים כפיצוי על עסקת חילופי השבויים האחרונה בין וושינגטון לטהרן הועברו לדוחא, בירת קטאר.
ראש המל"ל צחי הנגבי הפתיע כשכתב דברי שבח ותודה לנסיכות קטאר על חלקה המכריע בשחרור ארבע החטופות. מותר לנחש שגם הוא מכיר את מפת הכוונות הקטארית אבל מצא לנכון, ובצדק, לומר ש"קטאר הופכת להיות חלק חיוני ובעל עניין לקידום פתרונות הומניטריים". את מחשבותיו על הנושא הוא שומר לעצמו.
ביומיים האחרונים קטאר רומזת על עסקה נוספת, גדולה יותר. אל לשכתו המרווחת של השליט, שייח' תמים, מגיעים מנהלי המשא ומתן: ראש ממשלת קטאר, שייח' מוחמד בן עבד א-רחמן ממשפחת אל-תאני שאליה משתייך גם השליט; שר החוץ של קטאר, גם הוא בן המשפחה השולטת; ואיסמעיל הנייה, מנהיג חמאס שהחליף את חאלד משעל בתפקיד. בצד הקטארי נמצא השגריר והשליח המיוחד לעזה, שנהג לעצור ל"שיחות ענייניות" עם בכירים בישראל, והותיר אצל כולם רושם חיובי.
"שוק וואקף", המקום החביב עליי בחצי האי הקטן, עבר מתיחת פנים לקראת המונדיאל בשנה שעברה. קטאר גם יודעת לקנות את שתיקתם של מנהלי קבוצות הספורט באירופה בכל הנוגע ליחס הברוטלי לעובדים הזרים. השליט, שייח תמים, שגדל על שיטת "הארנק הפתוח", לא רואה בעיה בדרכי התנהלותו, ומנהלי קבוצות הספורט הגדולות ממתינים לטיפ החודשי המנופח.
קטאר הסכימה "לארח" רק שני בכירים בהנהגת חמאס - חאלד משעל והנייה. מסביבם עוד כעשרים פלסטינים - פקידים, שליחים ושותפי סוד. ההנהגה שסולקה מטורקיה, סאלח אל-עארורי בראשה, לא קיבלה אישור להתנחל בדוחא, ולא במקרה. השליט רוצה להיות עצמאי לחלוטין בקבלת ההחלטות ולא להיחשף ללחץ מצד משמרות המהפכה האיראניים.
שייח' תמים נותן יד כמעט חופשית לערוץ אלג'זירה לשדר התססה נגד ישראל. כוחה של הרשת שנולדה בארמון בדוחא, ירד בחודשים האחרונים, ואל-ערבייה הסעודית איימה לתפוס מקומה. אלא שעכשיו, עם המלחמה בעזה, אלג'זירה חוזרת לתפוס תאוצה בעולם הערבי. אצלנו היו רוצים לסגור אותם, כמו במרבית המדינות השכנות, אבל חייבים להתחשב עכשיו ב"תפקיד החיובי" של ארמון השליט הקטארי.
פורסם לראשונה: 00:00, 26.10.23