(צילום: יואב זיתון)
פק"ל היגיינה, בצד תא הלוחמים של נגמ"ש האכזרית המיושן, רומז על העתיד לבוא, על הלחימה הממושכת של צה"ל בשטח העזתי. אך ביומה ה-20 של המלחמה הלוחמים שבתוכו מעבירים עוד תרגולת יבשה, הפעם של הגעה ל"מגנן".
המגנן הוא שטח היערכות שממנו ייצאו לפשיטות על יעדי חמאס, והסכנה הגדולה בו היא השגרה, הסטטיות. לכן מג"ד 17 סא"ל לוריא, מקורס המ"כים, מתרגל אותם לחיפויים הדדיים, לתנועה תמידית, למבטים קבועים למעלה, אל המקום שממנו יגיע איום הרחפנים המתאבדים של חמאס.
הקפיץ פחות דרוך, בסיסי האימונים מלאים עד אפס מקום והם מתרגלים בשטחי הכינוס. יש גדודים ופלוגות שלנים בתוך יישובים כי במחנות הצבא התפוסה מלאה. למזלו של סא"ל לוריא, המלחמה תפסה את קורס מפקדי כיתות החי"ר רגע לפני סיומו, כאשר הפלוגות כבר מאומנות ומגובשות, וחרף היעדר האורגניות הטבעי יש כאן את מיטב הלוחמים מחטיבות כמו גבעתי וגולני. סמל עידו שיושב לידי באכזרית המיוזעת איבד את חבריו הקרובים מגדוד 13 במוצב נחל עוז. הוא משתוקק להיכנס לעזה, ולא יצא להלוויות: "אנו חייבים להיות מרוכזים במשימה, יהיה זמן להתאבל".
לוחמי גדוד 17 שמזוהה עם גולני מבחנה היסטורית ודגליו עדיין בגוונים ירוקים-צהובים, עם העץ שבמרכזו, הרגו יותר מ-30 מחבלים בארבע היתקלויות בימי הלחימה הראשונים, בעיקר בגזרת זיקים. החיילים מצאו בשיחים את גופות המחבלים שהרגו בתוך עמדות שהייה שהכינו לעצמם פעילי נוחבה, עם אפשרות לישון ולאכול במשך ימים ארוכים, במסתור.
"יש לנו תוכניות להשמיד את חמאס ואני והמ"פים שלי בקיאים בהן", אומר לי המג"ד לוריא. "ברור לכולם שהמהלך הזה הולך לקרות, אז לא קשה להסביר לאנשים שזה יקרה כמה ימים לפה וכמה ימים לשם. אנו מתעסקים בזמן היקר שיש לנו להשיג כשירויות נוספות. על האכזריות האלה נלחמתי בעופרת יצוקה ובצוק איתן, זה כלי אמין וחזק. ספגתי בו כבר בעבר אר.פי.ג'י והמשכתי להילחם עליו".
לא רחוק משטח הכינוס המאובק של גדוד 17, שאון מטוסי הקרב שממריאים לא פוסק. בטייסת הקרב 107 שבמחנה חצרים, חמש דקות מבאר שבע, החיילים שמאבטחים את הכניסה החיצונית עוטים קסדה, 24/7. האבטחה על הבסיס העורפי, נכס אסטרטגי של צה"ל, בשיא. בפנים, מתחילים בטייסות להתרגל לשגרת מלחמה. סדר וארגון של אירוע ארוך, אחרי שבועיים ראשונים עצימים.
בלא מעט מובנים, לפחות בכל מה שקשור לעזה, חיל האוויר נמצא כבר אחרי המסה הקריטית של התקיפות. נכסי חמאס, הצבאיים והשלטוניים שהיו ידועים, כבר הושמדו, והמטרות שנותרו הן בעיקר מזדמנות, כאלו שצצות מודיעינית או כהכנת השטח לתמרון היבשתי.
יש כאן טייסי הקרב, בהם מפקד הטייסת סא"ל א', שהספיקו בשבועיים האחרונים לבצע באותה גיחה תקיפות בעזה ובזירה הצפונית, בתוך פחות משעתיים באוויר, על מטוסי F-16I סופה דו מושביים. את בתי רפיח הם רואים כבר מהמטרים הראשונים שלאחר ההמראה בשל הקרבה היחסית לרצועה, אך עיניהם צפונה, למגרש של הגדולים, בדרום לבנון.
טייסת 107 הייתה באותו בוקר של שבת שחורה בכוננות יירוט להגנת שמי המדינה, וצמד מטוסי הקרב הראשון זינק לאוויר עם המטח הראשון ב-6:30. אלא שהבלבול וחוסר השליטה בגלל הפגיעה הקשה בתשתיות אוגדת עזה הובילו לעיוורון בבור בקריה. במשך שעה ארוכה וקריטית לא הייתה תמונת מצב לכוחות הראשונים שקפצו, גם מהטייסת. כך חגו בגובה רב שני מטוסי ה-F16 במשך קרוב לשעה מעל לרצועה, כשהם רואים רק שובלי שיגורי רקטות ולא מקבלים שום דיווח על הפלישה ההמונית שעל הקרקע.
כאשר שבו ונחתו בבסיס, לקראת 8:00, סופר להם מה מתחולל במרחק של פחות מ-20 ק"מ מהם. התסכול היה גדול: הם לא היו מנחיתים פצצות על העוטף אך היו יכולים, לו ידעו, לפחות לטוס בצורה מאיימת בגובה נמוך מעל מחבלי הנוחבה שעשו שפטים בנגב המערבי. בהיעדר מידע על מה שקורה למטה, הטייסים התמקדו בהגנה על נכסים אסטרטגיים.
מאוחר יותר, לקראת 12:00, הטייסים הבאים כבר טסו נמוך יותר, וחזו במראה שלדבריהם היה קורע לב: עשרות מוצבים ויישובים עם תמרות עשן מעליהם. אלו שזינקו ראשונים התעשתו במהרה, התארגנו תוך דקות לגיחה נוספת עם שביעיות מטוסים שהמטירו אש על יעדים ברצועה מבנק מטרות נצור החל משעות הבוקר המאוחרות. חוסר הידיעה היה כה קיצוני, שטייסים בכירים בטייסות הבינו על הפלישה ההמונית רק מהתמונות שראו בטלוויזיה, סביב 10:00, של טנדרי חמאס בתוך שדרות. מאז, הם בלופ בלתי נגמר של תקיפות.
גם הטייסים הוותיקים כאן יודעים וגורסים: ללא תמרון קרקעי, חמאס לא יושמד, וחיל האוויר כבר עושה ויעשה המון לסייע ללוחמי השריון והחי"ר. "הם חברים טובים שלי ושנים התאמנו לקצר למינימום את בקשות התקיפה שהם מעלים אלינו", סיפר לי אחד הטייסים הבכירים, "חלקנו ירד לאוגדות ולחטיבות. יש אמון אדיר וביטחון הדדי רחב בינינו".
לטייסות הגיעו גם הטייסים שהפסיקו את שירותם במילואים בחודשים האחרונים בגלל המהפכה המשפטית, ותוך שעות עד ימים בודדים עברו השלמת הכשרה בגיחות אימון קצרות ובסימולטורים. בחיל האוויר מדברים על גישה הרבה יותר התקפית ומאפשרת כעת לפגיעה בחמאס. אלפי תקיפות בהן נדרשו הטייסים בשנים האחרונות להיזהר מפגיעה בפעילי חמאס, בשגרה או בסבבי הלחימה נגד הג'יהאד האיסאלמי, נראות כעת מוזרות לחלק מהטייסים אל מול המפלצת הברברית שגדלה מתחת לאף.
טייסי 107 מעמידים כל העת עם חבריהם מיתר טייסות הקרב מטוסים באוויר בכוננות קבועה לחיסולים - אם ייכנס מודיעין מיידי על מיקום פעיל או בכיר בחמאס הוא מיד יותקף, במשימת אד-הוק. הטייסים כאן עושים שימוש גדול מבעבר בפצצות הש.כ (שימוש כללי) שנחשבות למדויקות פחות, אך ככל שחלפו ימי הלחימה כך שופר יכולת השימוש בהן.
לחלק מהאנשים כאן ניתן סיוע – טייס מנוסה בטייסת איבד את אחיו שנרצח במסיבה ליד רעים, אך הצליח לגייס כוחות וביצע כבר גיחות בין ההלוויה לשבעה. חיילת אחרת נפצעה במסיבה.
פורסם לראשונה: 00:00, 27.10.23
