סטודנטים יהודים וישראלים שלומדים במוסדות האקדמיים היוקרתיים ביותר בחו"ל, מספרים כי מאז מאורעות מחדל 7 באוקטובר – כל המצב השתנה. הם נאלצו לשים את הלימודים בצד, להתגייס למאבק הסברתי ולפתוח חזית אל מול התארגנויות פרו־פלסטיניות ותומכות טרור בקמפוסים שלהם. חלקם הסתכסכו עם חברים טובים לספסל הלימודים, וחלקם סופגים גילויי אנטישמיות של ממש.
"זאת תחושה מאוד מורכבת", אומר נמרוד רביד, בן 27 וסטודנט שנה ג' לכלכלה באוניברסיטת הרווארד. "בזמן שהישראלים אבלים פה על חברים שלנו שהיו במסיבת הנובה או ששירתו איתנו בצבא, גרים איתי בבניין אנשים שלא רק שהם מסרבים לראות בהתקפה הזאת כטרור, אלא גם תומכים בחמאס, באלימות, ובאיזשהו מקום חוגגים את האירוע. יש פה פער מטורף בין התחושות האישיות הקשות של האסון בארץ לבין זה שאנשים פה ממש לא מבינים את זה".
לדבריו, הרבה סטודנטים ומרצים כן מבינים את הכאב של הישראלים, את הטרור שהיה ואת המורכבות בסכסוך הישראלי־פלסטיני, אבל הם לא אומרים את זה בקול רם. או כי לא מספיק אכפת להם או כי הם מפחדים "לחטוף Cancel" ושיתרחקו מהם. תקף גם לגבי יהודים.
בהרווארד התקיימה בשבוע שעבר הפגנה פרו־פלסטינית שבה נכחו כ-1,000 איש. "הרבה מהסטודנטים פה מרגישים צורך להזדהות עם החלש בכל מחיר וזה מטשטש להם את ההבנה של הסיטואציה. כשהיה למשל את הסיפור עם ההפצצה של בית החולים, היה לי קשה להאמין שאחרי שביידן והפנטגון אמרו שזה ככל הנראה נגרם מרקטה שחמאס ירו, זה עדיין לא עניין פה את הסטודנטים. פתאום הם לא מאמינים לפנטגון, לראשונה".
רביד וסטודנטים נוספים מהקהילה היהודית פתחו עמוד אינסטגרם שעוסק בהסברה בשם Survived to tell שבשבוע הראשון הגיע ללמעלה מ־100 אלף עוקבים, אירגנו טקסי זיכרון ונמצאים בקשר רציף מול ההנהלה כדי שתגנה באופן ברור אנטישמיות ותמיכה בטרור – מה שלא נעשה עד כה.
גל לוין (28) הוא סטודנט לתואר שני במנהל עסקים בבית הספר וורטון של אוניברסיטת פנסילבניה: "היו הרבה סימנים לכתף הקרה שסטודנטים ישראלים ויהודים קיבלו בארה"ב בעקבות הטבח ב־7 באוקטובר. ספציפית אצלנו, בחודשים שקדמו לטבח עוד ועוד אירועי אנטישמיות עלו ברמה שבועית. אם זה התמיכה של האוניברסיטה בכנס פלסטיני שהשתתפו בו דוברים בעלי עבר של התבטאויות אנטישמיות, ואם זה מקרי אלימות נגד הקהילה היהודית באוניברסיטה - השחתה של עמדות של ארגון "הלל" והצתת חדר של תלמיד יהודי במעונות באוניברסיטה. כבר אז, התראנו ומחינו פה באוניברסיטה. התגובה של הנשיאה מק'גיל הייתה תגובה רפה מאוד".
רועי לוי, בן 28, הוא סטודנט לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת IE במדריד: "ביום השני למתקפה מישהו בקמפוס הסתובב עם דגל פלסטין, היה ישראלי שעבר, הוריד לו את הדגל, התפתח בלאגן וזימנו את הישראלים לשיחה אצל הנשיא של האוניברסיטה. הנשיא בחר לשבת על הגדר, ודיבר על המצב במזרח התיכון, בלי להזכיר את המילים 'חמאס' או 'טרור', או להצהיר ש'האוניברסיטה עומדת עם ישראל'. הם לא גינו את הטרור באופן חד־משמעי. יש לי חבר מאוד קרוב מהכיתה, פלסטינאי, ואנחנו בפיצוץ מאוד גדול מאז שזה קרה. הוא העלה דברים נוראיים לרשת שמשווים את ישראל לגרמניה הנאצית".
אך המשבר אינו רק באוניברסיטאות. האנטישמיות ופשעי השנאה נגד יהודים וישראלים בארה"ב מתגברים, וישנם מי שבוחרים לרכוש נשק כדי להגן על עצמם, בעיקר בקהילות אורתודוקסיות (שהן מיעוט ביהדות ארצות־הברית).
בנג'מין פולר, בעל חנות כלי נשק בלוס אנג'לס אומר שבמשך 25 השנים שהוא מוכר כלי נשק, מעולם לא ראה כל כך הרבה יהודים דתיים בחנות שלו.
ביום שלישי השבוע, נעצר חשוד שפרץ לבית משפחה ישראלי בסטודיו סיטי בשעה 5:20 בבוקר. בבית ישנו באותו הזמן בני הזוג וארבעת ילדיהם. האיש פרץ לבית תוך שהוא צועק "שחררו את פלסטין" ואיים לרצוח אותם.
פורסם לראשונה: 00:00, 29.10.23