אחד האתגרים העומדים בפני ישראל בשנים האחרונות, וביתר שאת ברקע מלחמת חרבות ברזל, הוא המדיניות שעליה לאמץ מול קטאר. האמירות מהמפרץ מממנת את הפעילות "האזרחית" של חמאס בעזה, מארחת בתחומה את חמאס-חוץ, וכן מעניקה לארגון רשת ביטחון דיפלומטית-מדינית וסיוע תעמולתי באמצעות רשת אל-ג'זירה שבבעלותה. אלא שאף שקטאר פוגעת באינטרסים ישראליים מהותיים - בה בעת היא משרתת אינטרסים אחרים.
הסיוע הקטארי לחמאס קיבל את ברכת הדרך של ישראל, שהתמכרה לשקט המזויף שהוא קנה לה. קשריה ומנופיה על חמאס סייעו לישראל בעבר והם מסייעים כעת בסוגיית החטופים. ואכן, ראש המל"ל צחי הנגבי הודה ש"קטאר הופכת לשחקן מרכזי בניסיון לפתור בעיות הומניטריות, ומאמציה בהחזרת החטופים הם קריטיים בשלב זה". עם זאת, בניגוד להנגבי, רבים קוראים להכריז על קטאר כאויב ולפעול נגדה.
גם כשהדם רותח, עלינו לפעול בשיקול דעת ולא לשלוף מהמותן. ישראל תתקשה לפעול נגד קטאר לא רק בשל הצורך להסתייע בה בשאלת החטופים, אלא גם משום שלקטאר יחסים הדוקים עם ארה"ב, שמחזיקה בסיסים אצלה, ובמיוחד עם הממשל הנוכחי שלו היא סייעה ביציאה מאפגניסטן ובתיווך מול איראן. לכן כשחמאס החל לשחרר חטופים בעזה, הנשיא ג'ו ביידן מיהר להודות לקטאר.
לקטאר יש אינטרס לתרום לשחרור עוד חטופים כדי לחזק את מעמדה ולעכב את המהלך הקרקעי הישראלי. בניגוד ליתר מדינות המפרץ הרואות בחמאס ובאידיאולוגיה של האחים המוסלמים איום, לה יש אינטרס לשמר את חמאס כריבון ברצועת עזה, ובאמצעותו לשמר את השפעתה שם. השפעה זו מאפשרת לה לחזק את הדימוי והמעמד הבינלאומי שלה ולזכות בנקודות כמי שפועלת למען הפלסטינים.
נוסף לקושי לפעול מול קטאר בשל קשריה עם ארה"ב, יש מתח בין העניין הישראלי לפגוע במחויבות של קטאר לחמאס כדי להחליש את הארגון, לבין הצורך להשתמש בקשר זה כדי לקדם יעדים ישראליים בעת המלחמה. בתום המלחמה, ולאחר שיוחזרו החטופים, ישראל תידרש לבחון את המדיניות הזו ואת התפקיד הקטארי מול הרצועה.
ב"יום שאחרי" תרצה ישראל לבסס מודל חדש ברצועה, שבמרכזו שיתוף מדינות אחרות בשיקומה. אחת ההצעות שעל הפרק היא לנסות ולכרוך זאת, אולי, בהתנעה אמריקנית מחודשת של תהליך הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה, ולתת לאחרונה אחריות גדולה יותר ברצועה. אולם ספק אם יהיה לסעודים או לאחרים תיאבון למעורבות בעזה.
במקביל, עלינו לפעול במישרין ובאמצעות ארה"ב ולפגוע בקשר בין חמאס לבין קטאר ובמוטיבציה הקטארית לממן את הארגון. קטאר רגישה למעמדה ולדימויה הבינלאומי, וניתן לפגוע בהם על ידי קשירתה לחמאס ולפשעיו. על ישראל גם לפעול, עם ארה"ב, כך שהימצאותם של אנשי חמאס בקטאר תהפוך לנטל עליה - ולשדר שהיא אינה חפה מביקורת. אולם, דרכי פעולה אלו ואחרות תלויות ראשית ביכולתה של ישראל לשלם את המחיר הכלכלי, החברתי והצבאי הכרוך בסיום שלטון חמאס ברצועה. ספק אם ניתן לעשות זאת - ולכן הדילמה הקטארית תלווה אותנו גם בשש אחרי המלחמה.
- ד"ר יואל גוז'נסקי הוא מומחה למדינות המפרץ, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) באוניברסיטת תל אביב וב-Middle East Institute בוושינגטון. לשעבר בכיר במל"ל
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
פורסם לראשונה: 00:00, 30.10.23