"אנחנו חמישה אחים: אסנת היא הבכורה, יוסי אחריה, ואז מיד אלי, אני, והילה בת הזקונים. אנחנו מאוד קרובים, לא רק בגיל אלא גם בלב. משפחה מאוד מאוחדת, תומכת. יוסי ואלי הם היהלומים: מאוד רגישים, מאוד תומכים, תמיד דואגים שלכולם יהיה טוב ושכולם בסדר. הם עברו לבארי לפני 30 שנה, קודם אלי ואחריו יוסי, כי הם רצו לחיות באורח חיים שיתופי. גדלנו בתל אביב, וזה חתיכת שינוי, לעבור ממקום כל כך סואן למקום כל כך שקט. או לפחות מקום שהיה שקט, עד 7 באוקטובר.
"יש התכתבות עם אלי מהשבת ההיא סביב 11:30 בבוקר, שבה הוא מתאר את התופת מסביב: 'המחבלים מאגפים אותנו, יש צרור יריות, הרבה צעקות'. הוא היה בממ"ד עם אשתו ליאן והבנות נויה ויהל - שלושתן נרצחו, ואותו לקחו לעזה.
"על החטיפה של יוסי אנחנו יודעים מהעדות של נירה אשתו, שהיא ושלוש הבנות שלהם ניצלו. היא סיפרה שהמחבלים תיכננו לחטוף את כולם, אבל האוטו היה קטן מדי אז הם החליטו לקחת רק את הגברים - וחטפו את יוסי, את אופיר, שהוא החבר של הבת הגדולה שלו, ועוד נער בן 16 מהקיבוץ. אחרי שהם נסעו נירה אספה את כל השכנים שהיו איתם, בערך תשעה אנשים, והם התחבאו במשך שמונה שעות בבית שכבר נשרף, ולכן המחבלים לא נכנסו אליו.
"זה טוב שהממשלה וצה"ל מכריזים שצריך להכריע את חמאס, אבל הערך העליון צריך להיות קדושת החיים - להביא את החטופים הביתה בריאים ושלמים. אחרי זה צריך יהיה ליישב מחדש את היישובים האלה כי ההתיישבות בעוטף צריכה להיות סמל של תקווה.
"המשפחה שלנו מאוד חזקה, היא תיבנה מחדש. לא נהיה אותו דבר, אבל נרים את עצמנו ונחזור להיות משפחה מאושרת - אבל קודם שיוסי ואלי יחזרו אלינו".
משפחות חטופים ונעדרים המעוניינות להשתתף בפרויקט: yediot.oct@gmail.com
פורסם לראשונה: 00:00, 01.11.23
