באחת מפינות בסיסי צה"ל בדרום, על שטח מדברי שעד כה היה שומם, הוקם לאחרונה מתחם חשאי. מי שיבקש להגיע למקום ייאלץ לעבור שלושה מעגלי אבטחה שונים, ולא במקרה: כאן, במה שמכונה בפי אנשי הבסיס "המכלאה", מוחזקים עשרות מחבלי חמאס.
לא רחוק מ"המכלאה", מאחורי יריעות בד ירוקות ואטומות, ניצבים בשורה כמה מבנים יבילים ואוהלים ממוזגים, שגם הם הוקמו בחופזה בשבועות האחרונים. לכאן מובלים שבויי חמאס, כשהם אזוקים בידיים וברגליים, לצורכי חקירה.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
זהו רק אחד ממתקני החקירות הארעיים של יחידה 504, שהוקמו בכדי להתמודד עם שבויי חמאס שנפלו בידי צה"ל מאז 7 באוקטובר. היחידה המסווגת הזו, שפועלת תחת אמ"ן ומתמחה ביומינט (מודיעין אנושי), עוסקת בשגרה באיתור, גיוס והפעלת סוכנים במדינות אויב, באיו"ש ובעזה. אבל במהלך מלחמה משנה היחידה את עיסוקה המרכזי ומתמקדת בחקירת שבויים. ובמלחמה הזו יש לא מעט כאלה: על פי גורם בצה"ל, כ־1,500 אנשי חמאס ואחרים נשבו מאז תחילת מתקפת חמאס.
"נוצר מצב ייחודי, שיש בשטחנו מספרים גדולים של אנשים מהצד השני, וזה עוד לפני שכוחותינו חצו קו", כפי שמתאר זאת גורם בכיר באמ"ן. "זה אמנם חיסרון מכל בחינה אחרת, אבל יתרון מודיעיני מובהק. מערך החקירות של 504 הפך להיות מרכז פועם של מודיעין, שמזין את המערכה עד עכשיו. אנשי היחידה אומרים, 'אין מצב שאנחנו נחים. נביא כל פיסת מידע שאנחנו יכולים להביא, לקראת השלבים הבאים'".
בניגוד ל־8200 ויחידות אחרות באמ"ן, שמסתמכות בעיקר על טכנולוגיה ואמצעים מתקדמים, ב־504 ניזונים מהמודיעין הישן והטוב – אנשים. זו תורת הפעלה שלמה שנשענת יותר על פרויד ופחות על הייטק, ומאפשרת למודיעין הישראלי, כשהיא עובדת כמו שצריך, הצצה עמוקה ובלתי אמצעית לא רק אל התוכניות והמערכים של האויב, אלא גם אל נבכי נפשו ואמונותיו.
יחידה 504 זכתה בעבר להצלחות רבות ועוטרה בלא מעט צל"שים מטעם הרמטכ"ל וראש אמ"ן, על פעולות שנותרו עדיין חסויות. הפעם, לעומת זאת, היא הייתה חלק מהכישלון המודיעיני בחיזוי מתקפת הפתע של חמאס. "זה צועק לשמיים", אומר איש מילואים של היחידה. "אם היה לנו סוכן יומינטי לעניין, שקוע טוב, יכול להיות שכל זה לא היה קורה. אבל כנראה לא היו ליחידה סוכנים מספיק טובים, או שהם לא היו לא במקומות הנכונים. עם כל הכבוד לאמצעים, לטכנולוגיות וללוויינים של אמ"ן, ברור שאם היה לנו סוכן מיומן במקום הנכון, שום מכשיר אלקטרוני או בינה מלאכותית לא היו מביאים את המידע שהוא היה מסוגל להביא".
"זה צועק לשמיים", אומר איש מילואים של 504. "עם כל הכבוד לאמצעים, לטכנולוגיות וללוויינים של אמ"ן, אם היה לנו סוכן יומינטי (אנושי) לעניין, שקוע טוב, יכול להיות שכל זה לא היה קורה. אבל כנראה לא היו ליחידה סוכנים מספיק טובים, או שהם לא היו במקומות הנכונים"
גם אגף המודיעין של צה"ל, שיחידה 504 משתייכת אליו, לא נמצא בשיא תהילתו בימים האחרונים. "זה שהיה פה כישלון מודיעיני, זה ברור", מודה אותו בכיר באמ"ן. "אבל אנחנו מתעסקים עכשיו בלשפר את המצב מכאן והלאה. אנחנו ממוקדים בעשייה ועובדים מסביב לשעון".
וזה אומר מערך שלם, שכל ייעודו הוא אחד: להוציא מכל אחד מהשבויים מקסימום מודיעין – במינימום זמן.
כוח הצנחנים שפעל באזור בארי בימים שלאחר 7 באוקטובר היה דרוך. בנשקים שלופים וכדורים בקנה, עסקו הלוחמים בסריקות לאיתור מחבלי חמאס שחדרו לישראל במתקפת "השבת השחורה", ועדיין הסתובבו חמושים בשטח.
לפתע צץ מולם מבין השיחים אדם לבוש בגדי הסוואה ועטוי זקן שחור, וכל הקנים הופנו אליו מיד. "זה היה מחבל, שפשוט ניגש בידיים מורמות לאחד הרכבים של הצנחנים ונכנע", מספר גורם שבקיא בפרטים. "הוא הבין שהוא כבר לא יוכל לשרוד בשטח לבדו, שאין לו אפשרות לחזור לעזה, וכנראה הוא לא היה במצב שבו הוא מוכן לעשות פעולת התאבדות".
לוחמי הצנחנים השתלטו על המחבל, ומיד הזעיקו למקום את חוקר השבויים שהוצמד לכוח שלהם מטעם יחידה 504. בשיחה קצרה שניהל בשטח עם המחבל הכנוע, למד חוקר השבויים מ־504 שמדובר באיש הזרוע הצבאית של חמאס. מהר מאוד החוקר קלט שאיש חמאס הספציפי הזה יודע הרבה מאוד סודות, ושהוא יהיה מוכן לגלות אותם. השבוי הובל במהרה למתקן חקירות ארעי של יחידה 504, כמו זה שפועל בנגב. שם הצליחו חוקרי היחידה להוציא – או כמו שהם קוראים לזה, "למצות" – כמות גדולה של מודיעין מהנחקר.
בהסתמך על המידע הממוקד שסיפק אותו שבוי חמאס, ולאחר הצלבתו עם מידע מודיעיני קיים ושימוש בתצפיות וטכנולוגיות אחרות, יצא חיל האוויר לסדרת תקיפות, בהן הושמדו מטרות צבאיות של חמאס בשטח הרצועה. גם אחר כך, "המשכנו למצות ממנו מודיעין רב־רב־רב", כפי שמנסח זאת גורם בכיר באמ"ן.
המקרה של המחבל הכנוע מבארי הוא דוגמה אחת לאופן שבו מערך חקירות השבויים של יחידה 504 פועל במלחמה הנוכחית. בראש המערך עומד קצין בדרגת סגן אלוף, שאמון בעת מלחמה על שני גדודים: גדוד חוקרי השטח (חק"שים) וגדוד המתקנים.
גדוד חוקרי השטח (שנקראו בעבר חקש"בים, חוקרי שבויים), מורכב ברובו מאנשי מילואים, כולם לוחמי חי"ר קרביים בעברם, ששולטים היטב בשפה הערבית ועברו הכשרה בתחום החקירות. יכולת הלחימה הגבוהה של החוקרים האלה מאפשרת להם להצטרף לכוחות בחזית, מרמת הגדוד ומעלה. "כל מג"ד הולך עם חק"ש בכיס", אומר הבכיר באמ"ן.
ברגע שהכוח לוכד שבוי, מטרתם המרכזית של החק"שים היא לאסוף ממנו את מה שמכונה "מודיעין טקטי". לעיתים, איסוף המודיעין הזה נעשה תחת אש. "זו סיטואציה כאוטית, לא פשוטה", מספר איש מילואים של 504. "אתה מנסה לברר אם יש עוד מחבלים בשטח, איפה הם נמצאים, מה התוכניות ומה האמצעים שלהם. כל מה שיכול לסייע לכוח שאליו אתה מצורף בלחימה".
הגדוד השני שמפעילה 504 במהלך מלחמה הוא גדוד המתקנים, שאחראי על מתקני החקירה הארעיים של היחידה. אנשי הגדוד הזה הם ברובם קת"מים (קצין לתפקידים מיוחדים), שבשוטף עוסקים בהפעלת סוכנים. מדובר בערביסטים שמכירים כל פתגם בדואי עתיק, ובקיאים לא רק ברזי האיסלאם ובמנהגי התרבות הערבית, אלא גם בשיטות השונות לפצח נפש אדם, ערמומי ואכזר ככל שיהיה. לדברי גורם באמ"ן, חוקר כזה "צריך להיות חד, חכם, בעל יכולת מניפולטיבית וגישה ליחסי אנוש".
השילוב בין גדוד החק"שים שפועל בחוד לגדוד המתקנים שפועל בעורף איפשר ליחידה 504 להגיע לכמה הישגים משמעותיים במהלך המלחמה. "כתוצאה מחקירת שבויים עלינו על הרבה איתורים של מפקדים בחמאס, שחוסלו", אומר גורם שבקיא בעבודת היחידה בימים האחרונים. "חיל האוויר עובד איתנו מאוד יפה".
כמו רוב אנשי הסדיר והמילואים של צה"ל, גם אנשי 504 הוזעקו ליחידה שלהם בשעות הצהריים של יום שבת, 7 באוקטובר. שני החק"שים הראשונים שהגיעו לאזור הלחימה חברו לכוח של גדס"ר נח"ל שפעל באזור כרם שלום, והשתתפו בטיהור כרם שלום וקיבוץ סופה הסמוך ממחבלים. חק"ש נוסף היה מעורב בקרב על כפר עזה וחיסל במו ידיו מחבלים. מעבר ללחימה, החוקרים הללו היו גם הגורמים הראשונים שתיחקרו את מחבלי חמאס שנלכדו, פנים מול פנים.
למחרת, 8 באוקטובר, כבר הוקם מתקן החקירות הארעי הראשון של גדוד המתקנים. בהמשך הוקמו מתקנים נוספים, אחד מהם בתחנת משטרה בדרום, שם הצטבר ריכוז גדול של שבויים. בתוך המתקנים התאפשר לחוקרי 504 להעמיק את חקירות השבויים. "הדבר הראשון שהבנו מהחקירות האלה, היה שהמתקפה הורכבה משלושה גלים", אומר אותו בכיר באמ"ן. "הגל הראשון כלל מחבלים ברמת כשירות גבוהה, שעברו אימונים והיו מצוידים בתוכניות מפורטות. הגל השני כלל את מי שאנחנו מגדירים כ'אוחזי נשק'. אלו אנשים שלא היו מעורבים בהתקפה על הגדר, אבל אחרי שש וחצי בבוקר קיבלו דירקטיבה לבצע אסתג'יהאד ('לעשות ג'יהאד'). הם יצאו מהבית, עלו על אופנועים והורכבו על ידי מחבלי כוח נוח'בה לתוך שטח ישראל, כדי שיוכלו להשתתף במתקפה".
מעגל שלישי, כך לפי הבכיר, הורכב ממה שניתן לתאר כ"בוזזים". "אלה אנשים שהם אפילו לא אוחזי נשק, אבל קיבלו את ההבנה שהגדר מול ישראל נפלה ושכל מי שרוצה להיכנס מוזמן", הוא אומר. לאותם "בוזזים" גם הובטח פרס כספי מידי חמאס עבור כל חטוף שיביאו איתם חזרה לרצועה. "אבל חלק מהאנשים בגל הזה הם כאלה שבכלל רצו לברוח מעזה ולהסתנן לישראל, במטרה לחפש כאן תעסוקה. אחרים ניצלו את ההזדמנות בשביל לגנוב", ממשיך הבכיר.
באחד המקרים, למשל, נלכדו בשטח ישראל שני נערים עזתיים, בני 12 ו־13. במקרה אחר נעצרה קבוצה של 12 עזתים לא רחוק מבארי. חוקרי 504 התרשמו שרק שלושה מהם הם מחבלי חמאס שעברו הכשרות ואימונים, והיתר תושבי הרצועה שניצלו את פריצת הגדר בשביל להוציא זעם ותסכול על אזרחים ישראלים חפים מפשע. "אבל זה שהם לא היו אנשי חמאס, לא אומר שהם בעצמם לא ביצעו מעשים מחרידים", אומר הבכיר מאמ"ן.
השיחות שערכו חוקרי 504 עם השבויים העזתים, בין אם היו אנשי חמאס, "חמושים" או "בוזזים", לא יכולות היו להשאיר אותם אדישים. "ירדנו עם אנשים שפגשנו לעומק הפרטים של המתקפה שהשתתפו בה, מה היה התפקיד שלהם וכו'", אומר אותו בכיר. "שמענו ממקור ראשון את סיפורי הזוועות שלהם ואת ההוראות שקיבלו".
על בסיס החקירות הללו היו אנשי 504 הראשונים שהוציאו, ביום הרביעי ללחימה, חוות דעת רשמית לאמ"ן, שבה פורטה "שיטת הגלים" של חמאס. "עד אז לא דיברו במונחים האלה", אומר הבכיר. על פי חוות הדעת הזו, השיטה לא הייתה מקרית: אחרי שבחמאס הסתירו היטב את המתקפה על ישראל עד הרגע האחרון, מרגע שהגדר נפרצה נעשה מאמץ הפוך, להפיץ את המידע בקרב תושבי הרצועה כמה שיותר מהר, על מנת שיותר ויותר אנשים יצטרפו לזוועות שבוצעו ביישובים האזרחיים ובבסיסי צה"ל הסמוכים לגדר.
החוקרים גילו כי המחבלים עברו שטיפת מוח דתית. "היה פה ממש בסיס דתי, קיצוני, כמו של דאעש", אומר בכיר באמ"ן. "במשך יותר משנה הם בנו את הבסיס האמוני–הפונדמנטליסטי של הפעילים, כדי שיעשו את הדברים הנוראיים ביותר"
זה לא היה הסימן היחיד שגילו ב־504 לכך שהטבח שביצע חמאס לא היה עניין מקרי או כזה שיצא משליטה, אלא תורה סדורה שנערכו לביצועה זמן רב מראש. בתחקורים שערכו, גילו אנשי היחידה שבמהלך השנה האחרונה מפקדים בחמאס, שנחשבים גם כבעלי אוטוריטה דתית, אף הטיפו לכך שמותר ואף רצוי לקטול אזרחים, ובתוך כך גם ילדים, נשים וזקנים.
ההטפות הללו לא נעשו במסגדים של עזה, שם ייתכן שלישראל יש אוזניים ועיניים, אלא במסגרות חשאיות שאמ"ן לא היה חשוף אליהן. "המפקדים האלה, שידועים כשייח'ים, התירו את הגיהינום שראינו", אומר אותו בכיר באמ"ן. "היה פה ממש בסיס דתי, קיצוני, כמו של דאעש. כפי שבחמאס הכינו את הכוח הצבאי שלהם למתקפה במשך יותר משנה, ככה הם גם בנו את הבסיס האמוני־הפונדמנטליסטי של הפעילים שלהם, כדי שהם יהיו מסוגלים לעשות את הדברים הנוראיים ביותר".
וכשאתם חוקרים את אותם אנשים, הם מביעים חרטה על המעשים שעשו, או שהם מתגאים בהם?
"צריך לקחת בחשבון שהאנשים שמספרים לנו את הדברים האלה, הם כאלה שקיבלו החלטה לדבר. לכן, כשהם כבר מספרים, הם לא מתגאים בזה. הם אומרים לנו בעצמם: 'חמאס נהיו חיות אדם, הם נהיו דאעש'".
מלאכת חקירת השבויים נחלקת בין 504 לשב"כ. "יש בינינו לשב"כ שיתוף פעולה מאוד משמעותי", אומר הבכיר באמ"ן. "אנחנו עובדים שכם אל שכם. יש נציג שב"כ שנמצא אצלנו באופן קבוע, ויש שיתוף מידע מלא".
איך מחליטים מי יחקור את המחבל, 504 או השב"כ?
"אנחנו מחפשים את הגוף שלו יש את היתרון המשמעותי. אם למשל יש מישהו שהשירות כבר מכיר אותו, הוא ילך לשב"כ. באופן כללי, השירות יותר מוכוון לעבוד עם אנשים שהם פר־אקסלנס פעילים ומחבלים של חמאס".
בקרב הנחקרים שהגיעו לידי 504, מעריכים אנשי היחידה שרק כשליש מהם הם מחבלי חמאס "מקצועיים". אלו, כך התברר, אף עברו בידי חמאס הכנה לחקירה בשבי, מתוך הנחה שייתכן וייפלו בידי האויב. יתר הנחקרים הם כאלה שאינם פעילים ביום־יום בחמאס, וחלקם כאמור "בוזזים", שאפילו אין ברשותם נשק. "כמעט חצי מהשבויים זה אספסוף שבא לבזוז ולאנוס", אומר גורם שבקיא בפעילות 504 במלחמה. “הניסיון מלמד שלעיתים האנשים האלה יכולים לתת מידע לא פחות איכותי ממחבל".
אתם לומדים מהם משהו שלא ידעתם לפני כן?
"אנחנו שומעים מהשבויים דברים שמאששים דברים שאנחנו מכירים, אבל הפעם ממקור ראשון. מעבר לכך, אנחנו מגלים שבתחומים מסוימים, הם הולכים כברת דרך מעבר למה שידענו. כמובן שלא אוכל לפרט יותר מזה".
המידע שנאסף בידי אנשי 504 משרת לא רק את הלחימה בשטח, “ולכן חלק מחומרי החקירות שוחררו מתוך אינטרס ישראלי", מסביר איש מילואים של היחידה.
ואכן, מאז החלה המלחמה פירסמו צה"ל, שב"כ והמשטרה מספר סרטונים של שבויי חמאס בחקירה. בסרטונים שפירסם שב"כ ניתן לראות את הנחקרים בפנים גלויות, כשהם לבושים מדים חומים של שב"ס. בסרטונים ששוחררו בידי 504 ואמ"ן, הנחקרים לבושים בכותונת לבנה. בניגוד לפרקטיקה של שב"כ, פניהם טושטשו, מתוך רצון לשמור על האנונימיות שלהם.
כך או אחרת, בכל חומרי החקירה שצצו בתקשורת מאז פרוץ המלחמה, מגוללים הנחקרים את אותו נרטיב: חמאס נתן לנו הוראה לרצוח, לאנוס, לערוף ראשים ולהתעלל בגופות. בסרטון של שבוי שנחקר בידי 504, הוא מספר למשל כי הוא לוחם חמאס המתמחה בחבלה. לדבריו, פלוגת חמאס שבה היה חבר קיבלה הוראה לפרוץ לקיבוצים באמצעות ג'יפים, לאחר ששערי הקיבוצים כבר נפרצו בידי כוח קדמי של חמאס. "עלינו על הג'יפים ונסענו, השערים היו פתוחים כי הכול היה מוכן". לדבריו, לאחר הכניסה לקיבוץ הוא וחבריו פרצו "חדר אחר חדר", זרקו רימונים וירו. "המטרה הייתה להרוג כל מי שנמצא בחדרים. נשים, ילדים, הכול", אמר.
גם בסרטון אחר של חקירת שבוי בידי 504, ככל הנראה היחיד שדלף לרשת שלא ביוזמת צה"ל או השב"כ (השבוי בסרטון זה מופיע בפנים גלויות, מה שנוגד את שיטת העבודה של 504), מדבר הנחקר על רצח מכוון של אזרחים. השבוי בסרטון הזה, שצולם בתוך מה שנראה כחדר במתקן חקירה, הוא מוחמד נאחד אחמד אל־ערשה, בן 21 מרפיח. הוא מתיישב מול החוקר בעיניים מכוסות, וניתן לראות שגופו רועד והוא מבוהל. מהתנהגותו ודבריו עולה כי לא מדובר במחבל "מקצועי" אלא באחד מה"בוזזים".
החוקר פותח את השיחה עם השבוי בברכת "סלאם עליכום", שמיד לאחריה הוא נשאל לשלומו. "בסדר, תודה לאל", עונה השבוי. "הספקת להתפלל היום?" מתעניין החוקר. "כן, תודה לאל". אחר כך מאפשר לו החוקר לדקלם פרק מהקוראן. השבוי מחייך, אומר תודה ומתחיל לדקלם. בהמשך הסרטון מספר השבוי כי הוא וחבריו קיבלו הוראה לרצוח "זקנים, גברים, נשים, תינוקות, ילדים, צעירים, נערות". "נערות? מה עשיתם להן?" שואל החוקר. "הרגנו אותן". אחר כך מספר השבוי כי אנשי חמאס ערפו את ראשיהם של חלק מהקורבנות.
חשוב לציין שהסרטונים הללו, כמו יתר סרטוני החקירה שמצאו את דרכם לרשתות החברתיות ואמצעי התקשורת, ערוכים ואינם מציגים, באופן מובן, את כל החקירה בשלמותה. ואולם משיחות עם אנשי יחידה 504 בהווה ובעבר עולה שהיחס המרוכך לנחקרים, כמו גם קור הרוח, אפילו הנימוס, שבו מתנהלים החוקרים, מאפיינים את שיטות החקירה של היחידה.
"חלק מהדברים שאנחנו מצליחים להביא זה לא דרך אגרסיביות ואסרטיביות אלא להפך, דרך יצירת אמפתיה", אומר גורם באמ"ן. "לכן זו לא עבודה שחייל צעיר יכול לעשות. אנחנו מחפשים אנשים שראו כמה דברים בחיים, ויש להם בגרות אישית גבוהה יותר מאשר מי שבסדיר. וכמובן שאת החק"שים היותר טובים אנחנו שמים במקומות שבהם אנחנו מעריכים שיש לתפקיד חשיבות רבה יותר".
אני מניח שאתם מאמנים את החוקרים שלכם לא להיכנע לרגשות נקמה וזעם, כשהם פוגשים מחבל פנים מול פנים. אבל מן הסתם, מעולם לא אימנתם חוקרים להתמודד עם מפגש מול מחבל שלפני חצי שעה רצח תינוק.
"זה בהחלט אתגר. היו לנו אנשים שמאוד התקשו. חלק מהחוקרים שהספיקו לחבור לכוחות ביום שבת בערב, נחשפו, כמו כל הכוחות, למראות מזעזעים. היו אנשים שראו את המראות הקשים ביותר במסיבה ברעים, בבארי, בקיבוץ סופה ובמקומות אחרים. אבל האנשים שלנו מאוד ממוקדים מבחינה מקצועית, וזה שומר עליהם".
כשהגורם באמ"ן נשאל אם במסגרת חקירת שטח מותר לחוקרי 504 להפעיל אלימות על נחקרים, הוא עונה תשובה רשמית: "אנחנו עובדים, בדומה לשב"כ, תחת מעטפת משפטית הדוקה ונהלים אדוקים של הפרקליט הצבאי הראשי".
איש מילואים של היחידה מתנדב להרחיב מעט יותר. "הימים שבהם חוקרי השבויים עבדו בפראות חלפו מזמן", הוא אומר. "היום אנחנו תחת בקרה, ולא יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים. לנו אין ייעוץ משפטי הדוק כמו לשירות או למשטרה, אבל יש לנו פקודות מאוד מדויקות. אם אני רוצה לעשות משהו יוצא דופן אני צריך אישור מהמפקד, ואם זה משהו באמת מיוחד, המפקד צריך אישור מהמפקד שלו".
כשאתה אומר "משהו מיוחד" אתה מתכוון למה שבשב"כ מכנים "אמצעים מיוחדים"?
"ברור. גם לנו יש כלים כאלה, אבל הם דורשים אישורים".
ואיך חוקרים מישהו מבלי להפעיל עליו אמצעים מיוחדים?
"יש כל מיני מניעים פסיכולוגיים להודאה שאנחנו מכירים, כמו חרדה, חוסר ברירה, קושי לשמור סוד, רגשי אכזבה וכישלון, רגשי אשמה. כל הדברים האלה, חוקר מקצועי מכיר ויודע להשתמש בהם. אנחנו יכולים גם לעשות גילוי אהדה, ידידות, גאווה".
כשעומד מולך מחבל שלפני כמה דקות רצח ילד, איך אתה עומד ברגשות הנקם ושומר על קור רוח ושיקול דעת?
"תמיד יש יוצאים מהכלל, אבל רוב החוקרים המנוסים פועלים בדיוק כמו רופא שמקבל לידיו מחבל פצוע וצריך להציל את חייו. אנחנו באותו רגע הופכים לאיש מקצוע, והמטרה שלנו היא להשיג מודיעין. רובנו יודעים להשתלט על רגשות הנקמה ועל האימפולסים המיידיים".
איך?
"כי אנחנו חדורי מטרה".
פורסם לראשונה: 00:00, 03.11.23