שגרירת תאילנד בישראל, פנבאה צ'נדרראמייה, עדכנה כי 31 מאזרחי המדינה נרצחו בטבח 7 באוקטובר, וציינה כי טרם בוצע זיהוי של כל הגופות. לפי הרשויות התאילנדיות ישנם 20 אזרחים נעדרים, ועד כה הוחזרו למדינה 15 גופות.
מעבר לישראל, תאילנד היא המדינה שהכי הרבה מאזרחיה נפגעו במתקפת הטרור – בעיקר משום שמדובר בעובדים המהווים את הכוח הזר הדומיננטי בחממות של יישובי העוטף.
היום (שלישי) יוטסו עוד 10 גופות לתאילנד, וחמש לנפאל. מאז פרוץ המלחמה נרשמו 8,000 אזרחים תאילנדים שביקשו לעזוב את הארץ - מתוך 30 אלף עובדים שהיו בישראל לפני 7 באוקטובר. עד כה יצאו 7,260 תאילנדים, כמעט כולם מענף החקלאות בדרום הארץ. הרשויות התאילנדיות שלחו לארץ עשרות מטוסי חילוץ מיוחדים בטיסות מסחריות ובטיסות חיל האוויר של המדינה.
ממשלת תאילנד קראה לאזרחיה לעזוב אך לא מחייבת את אזרחיה לפעולה. מבחינתם מדובר בהחלטה וולונטארית של כל עובד, כשעיקר הלחץ על העובדים לעזוב הגיע מהמשפחות ומהחברים בתאילנד.
הכותרת
יושב על הגדר: הדילמה של נסראללה
23:20
ענבל משש, ראש מנהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה, נפגשה יחד עם נציגת הביטוח הלאומי עם נציגי משרד העבודה התאילנדי. לבקשת התאילנדים, הוצג להם הסבר על חוק נפגעי איבה. בשורה התחתונה, משפחתו של כל מי שנהרג או נחטף תקבל ממדינת ישראל תמיכה לפי חוק נפגעי פעולות איבה, בדיוק כפי שמשפחתו של אזרח ישראלי אמורה לקבל במצב דומה.
כיתת הכוננות במפלסים שהצילה 12 עובדים
ככל שעוברים הימים מאז אותה שבת איומה, מתגלים עוד ועוד סיפורי גבורה שאירעו בעוטף, כמו למשל המזל הגדול של 12 עובדים תאילנדים בקיבוץ מפלסים שעובדים ברפת.
עם פשיטת חוליית המחבלים על קיבוץ מפלסים, הם רצו לכיוון הרפת ופגשו את העובדים התאילנדים שמתגוררים בסמוך. "באיומי רובה הם אמרו להם לעלות לעגלה. הם אפילו ירו לכיוון הרגליים שלהם, אבל לא פגעו בהם", סיפר ניר בראודה, חבר כיתת הכוננות בקיבוץ מפלסים.
"הם קפצו על העגלה של ענף הפרדס שלנו, והתחילו לנוע לכיוון השער של הקיבוץ ומשם לחטוף אותם לעזה", המשיך. ככל הנראה, היו שם שניים או שלושה מחבלים, שגם הורו לאחד העובדים התאילנדים לנהוג בטרקטור.
בראודה שחזר: "הוקפצתי עם כיתת הכוננות וראיתי אותם מתקרבים לשער, זה היה ברור שהם רוצים לחטוף אותם. פתחתי באש וראיתי שפגעתי באחד מהם והוא נהרג. התאילנדים פשוט ברחו מהטרקטור, קפצו מהעגלה והתפזרו. גם שאר המחבלים ברחו, ככל שאני יודע. התאילנדים לא נפגעו, וזה הכי חשוב".
העובדים התאילנדים הועברו מאוחר יותר לקיבוץ רוחמה. חלקם שבו למדינתם, ואחרים נשארו בקיבוץ. במפלסים ניהלו חברי כיתת הכוננות לחימה במספר מוקדים והצליחו למנוע כניסה אל אזור מגורי התושבים. למרות המלחמה, בקיבוץ ממשיכים לעבוד ברפת, יחד עם מתנדבים שמגיעים מכל הארץ.
פורסם לראשונה: 00:00, 31.10.23
