מכתב האזהרה שלא יישלח לעולם: בסמוך למתקפת הפתע של חמאס, ב-8 או 9 באוקטובר, ראשי קהילת המודיעין תכננו לשלוח למקבלי ההחלטות מכתב המתריע מפני האופן שבו אויביי ישראל תופסים את הסכסוך הפנימי בארץ. כתיבתו כמעט נשלמה.
בתחילת יולי האחרון נערכו באגף המודיעין ובנפרד גם בשב"כ שורה ארוכה של דיונים בנושא ההשפעה שיש למצב הפוליטי-חברתי-כלכלי בישראל על הערכת ישראל בעיני אויביה. הדיונים באמ"ן סוכמו בנייר עמדה, הרביעי מסוגו עד אז. המשותף לכולם: המסקנה שככל שהמשבר הפוליטי בישראל העמיק, כך החריפה הסכנה שאחת מאויבותיה של ישראל - איראן, חמאס, חיזבאללה, ג'יהאד, משטר אסד, החות'ים בתימן או המיליציות בעיראק - עלולה לתקוף והאחרות יצטרפו.
"החרפת המשבר הפנימי - השלכות על הצד האדום", זו הייתה כותרתו של המסמך שיצא בנושא כמה ימים לפני ההצבעה על עילת הסבירות ומצביע על שיא בעוצמת הידיעות ובכמותן.
באוגוסט ובספטמבר החלו חלק מראשי מערכת הביטחון לחוש כי אירוע נורא צפוי למדינת ישראל אם המשבר לא יחלוף. אחד מראשי קהילת המודיעין אמר למקורבים כי הוא צופה בקרוב מלחמה עם מאות הרוגים. הרמטכ"ל, שלא קיבל פגישה עם נתניהו ביום ההצבעה על ביטול עילת הסבירות בסוף יולי, החליט לומר את הדברים בפירוש. "עלינו להיות מוכנים מתמיד לעימות צבאי רב זירתי ונרחב", אמר ב-11 בספטמבר, פחות מחודש לפני התקפת החמאס, "שיכלול תמרון (פלישה קרקעית לארץ אויב) במגע קרוב ובחיכוך גבוה עם האויב, שיהיה כרוך באבדות ובנפגעים ושבו גם העורף חזית".
הכותרת
יושב על הגדר: הדילמה של נסראללה
23:20
ראש הממשלה לא שמע להפצרותיו, ובערוץ 14 אף גינו עיתונאים חסידי נתניהו את הרמטכ"ל על כך שהוא "זורע בהלה בציבור". בתחילת אוקטובר החלו שם בכתיבת מסמך נוסף, שהיה אמור להיות מושלם ב-8 באוקטובר. הוא מעולם לא נשלח, מסיבות ברורות.
ועדת החקירה שתוקם ב"שש אחרי המלחמה", תעסוק הרבה מאוד במכתבים שנכתבו, ובזה שכמעט נשלח. כרגע יש כאלה שמצייצים על מי אשם, וטביעות האצבע של התומכים בהם ניכרות על פרסומים מפרסומים שונים.
מנגד, יש את אנשי קהילת המודיעין המעדיפים להתמקד בלחימה. אנשים ששולחים הודעות בימים הללו לראשי צה"ל, ובהם הרמטכ"ל הלוי וראש אמ"ן חליווה, לצד מפקדי חזית הדרום, מקבלים ברוב הפעמים "וי" אחד אפור, כי בעלי הטלפונים פשוט מבלים את עיקר זמנם עמוק בבטן האדמה, בתוך "מצודת ציון", הבונקר התת-קרקעי העצום שבו משרתים בעת לחימה אלפי חיילים. הם ישנים שם, אוכלים שם, ורק לעיתים רחוקות עולים לשאוף קצת אוויר שאינו מופק דרך שורת מסננים ומשאבות.
השב"כ מסתגר בחדרים ובחמ"לים משלו. אתמול ראינו דוגמה לשיתוף הפעולה, כשיחידות של שב"כ, צה"ל והמשטרה פשטו על הרצועה והחזירו את החיילת אורי מגידיש משבי חמאס. ושניהם, שב"כ ואמ"ן, מסרבים לחקור כעת ומבקשים מכולם רק לנצח. זה סיוט לעיתונאים, אבל קשה שלא להעריך אנשים שלמרות הרפש שמוטח לעברם מצליחים להישאר מפוקסים.
"היישות הציונית מתפוררת"
את ההחרפה באיומים על ישראל, שחלקה קשור למשבר הפוליטי הפנימי ולפעולות שונות שממשלת נתניהו מבצעת, החל אגף המודיעין הצבאי של צה"ל, האחראי על הערכת המודיעין הלאומית של ישראל, להציג החל מהשבועיים האחרונים של חודש פברואר.
ממודיעין שנאסף מארבע האויבות המרכזיות של ישראל - איראן, חמאס, חיזבאללה והג'יהאד האיסלמי הפלסטיני - עולה כי מהניתוח שלהן של המשבר ב"ישות הציונית", החלה ישראל בהליך ההתפוררות וההתפרקות הפנימית שלה. חלק מהן חוזרות להשתמש בטרמינולוגיה של נסראללה אחרי הנסיגה מלבנון בשנת 2000, על כך שישראל היא כמו "קורי עכביש", חזקים וקשיחים מרחוק, אבל קמלים ונמסים כשמתקרבים ונוגעים בהם.
במודיעין הישראלי מכנים את האירוע הזה בשם "התלכדות הצירים", ובמילים אחרות - תיאום והזדהות רבה יותר בין אויביה של ישראל. זיהו שם, למשל, יותר פגישות ויותר נסיעות ממדינה למדינה, יותר העברת ידע ואמל"ח, וכן יתר הזדהות וסימנים של אחדות בזירה הפומבית. ב-18 במרץ, למשל, ביקר נסראללה בדמשק, שם נפגש עם מזכ"ל הג'יהאד האיסלאמי זיאד נחאלה, ובהודעה שנמסרה לאחר הפגישה נאמר כי הם "דנו במצב באזור ובאתגרים העומדים בפני ההתנגדות הפלסטינית". שינויים משמעותיים נערכו גם במערכת הדיפלומטית במזרח התיכון, ובעיקר חידוש היחסים בין איראן וסעודיה בחסות סין.
הדברים הללו אינם קשורים לישראל או למשבר הפוליטי הנוכחי בה, אבל במודיעין הישראלי סבורים כי הם פועלים לרעתה וחוששים מהידוק נוסף של הקשרים בין מדינות נוספות שילכו בדרכה של סעודיה. בעיקר נוגע החשש הזה לאיחוד האמירויות.
בזירה הפלסטינית נרשם שיא בהתרעות על פיגועים ובמקביל המודיעין העריך כי אבו-מאזן רואה בשורת צעדים והצהרות מצד ישראל כצעדים המכוונים נגדו ונגד הרשות הפלסטינית במטרה לפרקה או להחלישה מאוד.
מהר מאוד החלו להתממש האזהרות. כטב"מים שאוספים מודיעין, או מבריחים נשק, או מתאבדים, החלו לנסות לחדור לישראל מסוריה, מעיראק ומלבנון. במקרה אחד בוצע שיגור מקביל של כטב"מ מתאבד מלבנון בידי חיזבאללה ומעזה בידי החמאס. חיזבאללה אף שיגר כמה רחפנים לעבר אסדר קידוח ישראלית. במרץ עבר פלסטיני שנשלח בידי חיזבאללה את גדר הגבול בין ישראל ללבנון, כשבכליו כמה פצצות רבות עוצמה, נשק, טלפונים ואופניים חשמליות והתפוצץ בצומת הומה, פוצע נהג קשה.
6 צפייה בגלריה
בקהילת המודיעין השתכנעו כי המשבר הפוליטי בישראל מחבר את אויביה. נתניהו וראש שב"כ
(צילום: עמית שאבי, יאיר שגיא)
הצעדים הללו שכנעו בכירים בקהילת המודיעין כי המשבר הפוליטי גורם לנסראללה ולמנהיגים אחרים לנסות ולהרחיב את גבולות הפעילות שלהם כשהם מאמינים שחולשת ישראל תמנע ממנה להגיב בעוצמה. בכל הפעמים הללו ישראל הגיבה, אבל לא נגד מטרות חיזבאללה.
מפלס הדאגה באגף המודיעין עלה ובסוף מרץ הוציאה חטיבת המחקר באגף המודיעין מסמך בסיווג ביטחוני גבוה מאוד שכותרתו "דברים שרואים משם - איך נתפסת ישראל בעיני המערכת האזורית". במסמך, בן שני העמודים, ועוד נספח עם החומר המודיעיני הכמוס שעליו הוא מתבסס, מעריכים כי המשך הליך החקיקה והמשבר הפוליטי עלולים לגרום לאויבי ישראל לצאת נגדה.
בראש רשימת הכשלים נמצאים פרטים חדשים שנחשפו שם וגם כאן אודות ראש ממשלה שהוזהר כי המהלכים הפנימיים שלו מדרבנים את האויב לפגוע בישראל אך התעלם מהם וממי שמסר אותן.
בתגובה ובציוץ שהוציא נתניהו באישון הלילה שבין שבת לראשון, התמקדו רה"מ ואנשיו בעניין אחד - נתניהו לא הוזהר מהתקפה יזומה סולו של ארגון החמאס בעזה. עובדתית זה כנראה נכון, אבל זה רחוק מלפתור אותו מהאחרית העצומה שיש עליו, שלא שמע לארבעת המכתבים ולאין ספור השיחות בעל פה, שלא לדבר על כמעט כל בכיר ביטחוני לשעבר שחתם על עצומות שהזהירו מפני הסכנה.
יום כיפור הפוך - מעט מידע, כשל בפענוח
ועדיין צריך לשאול: איך קהילת המודיעין החמיצה את היעד הזה. המודיעין הישראלי החמיץ את כוונותיו האמיתיות של סינוואר, את היכולות הצבאיות, המודיעיניות והמבצעיות של החמאס ואת ההכנות שלא יכלו להיות לא רבות ואינטנסיביות לקראת מתקפת הטרור.
כרגע, ועד שלא ייוודע אחרת, הנחת המוצא של רוב הגורמים היא שמדובר על יום הכיפורים בהפוך. אז היה המון מידע, אבל גם מולו אנשי המודיעין הניחו כי אין המדובר על מלחמה, אלא רק על תרגיל צבאי גדול. חמישים שנה ויום אחרי אותה תקלה נוראית ולמודיעין הישראלי לא היה כמעט שום מידע, ומה שהגיע פורש כאפשרות לעוד תרגיל של החמאס.
כפי שדווח בתחקיר שפרסמנו איתי אילנאי ואנוכי ב"7 ימים" ב-20 באוקטובר, בלילה שבין ה-6 ל-7 באוקטובר, מעט אחרי השעה שלוש, התרבו הידיעות המטידות שנפרשו בפני ראש השב"כ רונן בר על פעילות לילית לא שגרתית, וכי מאות אנשי חמאס גם הם ערים בשעה המוזרה הזו. אבל בשב"כ ובאמ"ן לא הצליחו לפענח מה בדיוק הם עושים.
אחת השאלות המרכזיות שתשאל ועדת החקירה היא מה קרה למידע הזה בפיקוד הדרום. שאלה נוספת תהיה מה קרה לכיסוי המודיעיני שנתנו בשב"כ ובאמ"ן לחמאס. אחת ההשערות שהתחקיר העלה היא כי יחידה 8200 לא נתנה מספיק משאבים לכסות את רשת מכשירי הקשר הטקטיים ("וואקי-טוקי" מסוגים שונים).
אחרי פרסום הכתבה היו כאלה שאמרו שניתן להם תשומת לב אבל היה קשה מאוד ליירט אותם, אחרים אמרו שלא היה טעם ליירט אותם כי זה מביא התרעה קצרה מדי והם הופעלו רק זמן קצר לפני ההסתערות על הגדר. עוד אמרו שדווקא בחודשים האחרונים לפני האירוע הייתה עלייה בכיסוי של התקשורת הטקטית של החמאס.
עובדתית, ולמרות שמכשירים כאלו נמצאו ליד חלק מגופות אנשי הנוחבה של חמאס, ישראל לא ידעה כלום על הפעולה, וגם אחרי שהחלה, לקח שעות ארוכות מאוד לצה"ל להבין את שמתרחש. ניתוח נושא כיסוי התקשורת הטקטית, כמו כל נושא חקירת תקשורת החמאס והכיסוי שלה, הן מסובכות מאוד ויידרשו חודשים לבדיקה. ומכאן התביעה של קהילת המודיעין: קודם לנצח ואז לנתח.
פורסם לראשונה: 00:00, 31.10.23
