את הבית שגדלו בו ושחגגו בו את כל השמחות המשפחתיות, שקד (34) ויובל (36) הרן בקושי יכלו לזהות אתמול (שלישי), כשהסתובבו בין החדרים וניסו לאתר חפצים בעלי ערך, משימה כמעט בלתי אפשרית.
הבית השרוף בקיבוץ בארי היה ביתם של אבשלום הרן (66), שנרצח במתקפת המחבלים, ושושן הרן (67), שנחטפה לעזה עם רבים מבני המשפחה. "היה מאוד קשה להיכנס לשם", סיפר יובל בין הקירות המפויחים. "כל זיכרונות הילדות שלנו הם מהבית הזה. מהשולחן בסלון, שסביבו אכלנו את ארוחות החג יחד, לא נשאר כלום. הספה שעליה אבא ישב תמיד נשרפה לחלוטין. זה שובר את הלב".
בפעם הראשונה מאז 7 באוקטובר חזרו יובל ושקד אתמול לבית ההרוס, בקיבוץ בו נרצחו 85 אנשים ועוד כ-30 עדיין מנותקי קשר. "לא נשאר הרבה מה לזהות. מצאנו רק כמה כוסות של אמא שנשארו במדיח הכלים", אומר יובל. "כל חדר בבית הזה הוא חיים שלמים. גם הפינה שאבא היה משחק בה עם הנכדים לא קיימת. ההורים שלי תמיד אהבו שבאים אליהם, תמיד אהבו לארח. היו הרבה מאוד שמחות בבית הזה. היום אין זכר לכלום. ראיתי סרטוני וידיאו ותמונות, אבל זה לא אותו דבר כמו להיות פה".
באותה שבת הם לא היו בבארי. יובל ובת זוגו היו בפסטיבל במדבר, ושקד, בשבוע ה-32 להריונה, הייתה בבאר שבע, שם היא מתגוררת בשנים האחרונות. עכשיו, לצד האבל על אביהם, הם מתרכזים בבני המשפחה שנמצאים בעזה. עם אמם שושן נחטפו גם אחותם עדי, בעלה טל, וילדיהם נווה (8) ויהל (3). גם דודתם שרון אביגדורי ובתה נעם (12) חטופות. בני משפחה נוספים מבארי - לילך קיפניס, אחותה של אמם, ובעלה אביתר - נרצחו בטבח בקיבוץ.
האחים ביקשו לפנות לאו"ם ולצלב האדום במטרה להציג את סיפורם ולקדם ככל הניתן השגת מידע על יקיריהם החטופים, וסיפרו על האסון שקרע את משפחתם ועל חוסר האונים והדאגה שמלווים אותם כל יום ולילה מאז. "אנחנו רוצים מהאו"ם ומהצלב האדום שייתנו לנו לפחות אות חיים, שנדע מה מצבם", אמרו יובל ושקד. "זה הכי קשה. כמעט חודש חלף ואין לנו ולו אות חיים. אנחנו רוצים רגע לעצור, לנשום, לשמוע שהם בחיים, ואז נוכל להתקדם. אבל קודם כל לדעת מה קורה איתם".
פורסם לראשונה: 00:00, 01.11.23
