אין חטיבה בצה"ל שמכירה את עזה יותר טוב מחטיבת גבעתי. אין מבצע קרקעי שהיא לא השתתפה בו, וזה נכון לא רק לכניסות צה"ל לרצועה אחרי הנסיגה ב-2005. אין חטיבה שהרגה יותר מחבלים ואין חטיבה ששמרה על ביטחון היישובים בעוטף בכלל יותר טוב מחטיבת גבעתי. בחוד המאמץ העיקרי נמצאים מפקדי חטיבה לשעבר, שכיום מפקדים על אוגדות.
האחד מכיר את עזה כמו את כף ידו. בעופרת יצוקה (2009) הוא היה מפקד הגדוד שנלחם בשכונת תל אל-הווא, אזור שבו הכוחות פועלים כעת. בצוק איתן (2014) הוא היה מפקד חטיבה בעזה. ועכשיו שוב גבעתי היא עמוד האש לפני המחנה. ובצדק: זה לא רק הניסיון האדיר שהצטבר בחטיבה, אלא גם ההכנות לקראת מה שקורה עכשיו. וכשהולכים ראשונים, גם הסבירות להיפגע לפני כולם גבוהה יותר.
הבוקר (רביעי) הותרו לפרסום שמותיהם של תשעה חיילים נוספים שנהרגו בפעילות בתוך רצועת עזה: סגן אריאל רייך (בן 24 מירושלים); רב"ט אסיף לוגר (21, יגור); עדי דנן (20, יבנה); סמ"ר הלל סולומון (20, דימונה); סמ"ר ארז מישלובסקי (20, אורנית); סמ"ר עדי ליאון (20, ניל"י); רב"ט עידו עובדיה (19, תל אביב); רב"ט ליאור סימינוביץ (19, הרצליה); סמ"ר רועי דאוי (20, ירושלים). שבעה נפלו מפגיעת טיל נ"ט בנגמ"ש ושניים בטנק שעלה על מטען.
הידיעה הקשה מצטרפת להודעה אתמול על מותם של שני לוחמי סיירת גבעתי, סמ"ר לביא ליפשיץ וסמ"ר רועי וולף ז"ל. תחת מגבלות הצנזורה החמורות והמוצדקות (בשל הטיפול הרגיש בנפגעים וגם כדי לא לסכן כוחות), ניתן להניח בזהירות שגם מותם נגרם עקב ירי טיל נ"ט. זהו איום מרכזי על כוחותינו (לצד איומי צליפה ופיזור מטענים) ועד עתה הם התמודדו איתו בהצלחה. אתמול, במסגרת הקרבות הקשים ביותר עד כה מאז השבת השחורה של 7 באוקטובר, התוצאה הייתה שונה.
אולם, למרות הרגישות הלאומית לנושא הכאוב מכל של נפילת חיילים וחיילות, יהיה זה עוול ללוחמים ולאמת אם נתמקד רק במחיר ולא נטיל זרקור על ההישגים. גבעתי ויתר הכוחות עובדים כמכונה שמשלבת יחידות חי"ר, מרכבה סימן 4, כוחות הנדסה וסיוע צמוד של חיל האוויר והארטילריה. כל אלה הביאו לכך שכוחות גבעתי כבשו מעוז צבאי של חמאס בצפון סג'עיה וחיסלו 50 מחבלים. במקביל חוסל מהאוויר מפקד גדוד מרכז בג'באליה, מהמובילים במתקפת 7 באוקטובר, שגם אחריה הוא לא הלך לעשות לביתו אלא ניהל לחימה נגד צה"ל. עוד עשרות מחבלים נהרגו בתקיפות חיל האוויר.
למעשה, החל מאתמול אנחנו חוזים בפיזור חלקי של ערפל הקרב שאפף את שלב הכניסה הקרקעית, לאחר ימים שבהם היא תוארה בעיקר מהצד העזתי. גם עתה לא נחשפה כל התמונה, אבל ברור כי צה"ל פועל בעומק הרצועה ובהיקפים שלא ראינו קודם. "אנחנו מפעילים כוחות בהיקף גדול, בעומק הרצועה", אמר אתמול שר הביטחון יואב גלנט, "יש קרבות נגד הכוחות שפועלים והתוצאות וההישגים בשדה הקרב הם גבוהים מאוד".
הוא הדגיש כי "לצערנו, במלחמה יש גם מחירים, והמחירים ביממה האחרונה היו מחירים כבדים". גם זה חלק מתיאום הציפיות החשוב מול הציבור, למרות המוטיבציה האדירה לגבות מחיר מחמאס על מלחמת הפתע שכפה על ישראל: עלינו לדעת שההרגשה האיומה שנפלה על כולנו עתידה לחזור שוב בימים ובשבועות הקרובים.
לצד עליית המדרגה הדרמטית בחריפות הקרבות ברצועה, המלחמה אתמול עמדה גם בסימן ההחלטה האיראנית להעלות הילוך בפעילות של שלוחות הטרור שלה, במקרה זה החות'ים מתימן והארסנל שטהרן העמידה לרשותם: טילי קרקע-קרקע בליסטיים ארוכי טווח, טילי שיוט וכטב"מים התקפיים מסוגים שונים. אתמול נרשם הניסיון המשמעותי ביותר לפגוע בישראל מכיוון הים האדום, אולם בזכות היערכות מקדימה של מערך ההגנה האווירית, כולל יירוט של מערכת חץ, הפעלת מטוסי קרב ואפילו שיתוף פעולה עם הסעודים (לפי פרסומים זרים), המתקפה החות'ית יורטה בהצלחה.
קשה לשער את עוצמת הנזק אם הדברים היו נגמרים אחרת, ולכן על ישראל להיערך חזק לא רק מבחינה הגנתית אלא גם לשקול את התגובה: לא נראה שהאיראנים מתכוונים להפסיק, וגם לבעיית המרחק יש פתרונות. אם מחליטים.
פורסם לראשונה: 00:01, 01.11.23
